אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8960/04

פסק-דין בתיק עפ 8960/04

תאריך פרסום : 21/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8960-04
28/03/2005
בפני השופט:
1. דוד חשין - סגן נשיא
2. מיכאלה שידלובסקי-אור
3. עוני חבש


- נגד -
התובע:
פסטרנק עמיחי
עו"ד איתן להמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א' אברבנאל מפרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

מהות הערעור

1.         הערעור שלפנינו נסוב על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן) מיום 15.11.04 בת"פ 3899/02. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירה של מתן שוחד, לפי סעיפים 290 ו- 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וגזר עליו ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וכן שלושה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, אם יעבור שוב על סעיפי החוק שבהם הורשע.

רקע

2.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 22.2.00, בסביבות השעה 9:15 בבוקר, עסק המערער ברוכלות של ספרי קודש ללא רישיון ליד ישיבת מיר שבשכונת בית ישראל בירושלים (קיימת מחלוקת בפרטים הנוגעים לשאלה אם מכר כבר ספרים או רק נערך למכירה בדרך של הוצאת ארגזי ספרים מרכבו והצגתם למכירה). הצדדים גם אינם חלוקים בכך, כי למקום הגיע פקח העיריה, יצחק דניאל (להלן - הפקח), כשהוא רכוב על אופנוע תלת גלגלי, וביקש מן המערער תעודה מזהה. המערער מסר לפקח רישיון נהיגה עם תמונה, ואז התרחק הפקח מן המקום יחד עם רכבו.

3.         כאן מתחילה המחלוקת בין הצדדים . הפקח טוען, כי התרחק מן המקום (כמה עשרות מטרים), כדי לכתוב את הדו"ח מבלי שיופרע ע"י הקהל שהיה במקום (דו"ח העימות - ת/3, עמ' 3, ש' 1-2). לעומת זאת, טוען המערער, כי ביקש מהפקח שלא ירשוםלו דו"ח, כי הלה הסכים ורק ביקש ממנו תעודת זהות, שבמקומה מסר לו את רישיון הנהיגה שלו (ת/2 - הודעת המערער, עמ' 2, ש' 28-30), ואז התרחק הפקח מן המקום כ-200 מ' (שם, ש' 44-45).

4.        לדברי הפקח, לאחר שסיים לרשום את הדו"ח ניגש אליו המערער, וכאשר "בא" למסור למערער את הדו"ח יחד עם רישיון הנהיגה, הכניס הלה את ידו לכיס מעילו (של הפקח). הפקח, שלא הבין, לדבריו, מה המערער עושה, הכניס את ידו לכיס מעילו ומשהוציאה התברר לו כי המערער הכניס לכיסו שטרות כסף (ת/3, עמ' 1, ש' 24- עד עמ' 2, ש' 5). לאחר ששאל את המערער "מה זה צריך להיות", השיב לו הלה, כי אין לעשות מזה עניין, ואז ענה לו, כי הוא הולך לעשות מזה עניין (שם, עמ' 2, ש' 5-10).

המערער הכחיש את הדברים. לטענתו, הוא חיכה ליד רכבו (כ-10 דקות) ואז הלך לחפש את הפקח כדי לקבל חזרה את רישיון הנהיגה. כשראה שהפקח "רושם דו"ח", התעצבן, עלתה בו חמתו, ואמר לפקח כי מה שהוא עושה איננו הוגן, משום שהבטיח לו שלא ירשום לו דו"ח, ואף אמר לפקח, כי שיקר לו, ואולי גם התבטא כלפי הפקח באופן לא יפה (ת/2 בעמ' 2, ש' 35-53). 

5.         לטענת הפקח, מיד לאחר שהמערער הלך, דיווח על האירוע במכשיר (הקשר) למנהלו, שלום יהושע, והלה הורה לו לגשת מיד לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה על כך, וכך עשה (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 24.6.03, ש' 1-3).

6.         ביום 7.3.00, כשבועיים לאחר האירוע, שילם המערער את הקנס בסך 320 ש"ח (נ/1).

7.         ביום 17.3.00 פורסמה בעיתון "כל העיר" כתבה בעניין האירוע, ובה צוטט מכתב (מזכר) שכתב הפקח לממונה על הפיקוח העירוני, מאיר דדיה. המכתב לא הוגש לבית המשפט, ואולם עפ"י הציטוט בכתבה, מתאר בו הפקח את האירוע. עפ"י הכתבה, "דאג" מישהו מן העיריה להעביר את המסמך לעיתון.

8.         ביום 26.3.00, שבוע ימים לאחר פרסום הכתבה וכחודש לאחר האירוע, הוזמן המערער לחקירה. לאחר חקירתו קיימה המשטרה עימות בינו לבין הפקח (ת/3). לאחריהם המליץ השוטר יוסי קנר, שערך את החקירה ואת העימות, לסגור את התיק מחוסר ראיות (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 24.6.03). החוקר, שלא זכר מדוע המליץ כך, הסביר: "עדות מול עדות, היה מצב בעייתי להוכחה" (שם, שם). על אף שהמערער הסכים להיבדק במכונת אמת, הבדיקה לא נערכה, משום שלאור המצב הראייתי בתיק, לא מצאה המשטרה לנכון לעשות כן (שם, שם). 

9.         ביום 15.8.02, כשנתיים וחצי לאחר האירוע, הגישה המדינה כתב אישום נגד המערער. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 24.6.03.

הכרעת הדין בבית משפט קמא

10.       כבוד השופטת פרידמן-פלדמן העדיפה את גרסת הפקח. העדפתה, כך עולה מהכרעת הדין, נשענה על שני אדנים:

הראשון: היעדר מניע אצל הפקח להעליל על המערער, וזאת מן הנימוקים דלהלן:

11.       ראשית, היעדר היכרות מוקדמת בין השניים והיעדר סכסוך ביניהם, כאשר גם במהלך רישום הדו"ח לא סערו הרוחות - הפקח תיאר את המערער כ"יהודי נחמד" והמערער העיד כי מסר את רישיון הנהיגה משנתבקש, אם כי (לאחר מכן) כעס עליו בשל רישום הדו"ח.

שנית, לפקח, העובד כפקח מזה  16 שנים וברישום הדו"ח ביצע פעולה שיגרתית, שכמוה הוא מבצע עשרות או מאות בחודש, לא היה כל אינטרס לרשום למערער דו"ח אלא לצורך מילוי תפקידו, לאחר שהמערער עבר על החוק.

שלישית, לפקח לא היה "מה להרוויח" מהתלונה, והטענה כי היה בה כדי להביא לקידומו לא נתמכה בכל ראייה. כך, לא הוכחה דרך הגעתו של המזכר (שכתב הפקח לממונה) לעיתון "כל העיר", כפי שגם לא הוכח שהכתבה שפירסם (בה צוטט המזכר) היה בה כדי לקדמו בתפקיד.

השופטת מציינת, כי עפ"י גרסת הפקח, שלא נסתרה, הוא התקשר עם האחראי עליו מיד לאחר האירוע. כלומר, התלונה היתה מיידית ולא נבדתה מאוחר יותר לצרכים אלה או אחרים של הפקח.

האדן השני: קיומו של מניע אצל המערער ליתן שוחד, וזאת מן הנימוקים דלהלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ