אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 890/06

פסק-דין בתיק עפ 890/06

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
890-06,946-06
30/11/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
כדרה אבו שרקיי
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין
 
 
 

פ ס ק - ד י ן

בפניי ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, כבוד השופט א' קפלן, (להלן: "בית משפט קמא") בתיק עמ"ק 1/05, בו הורשעה המערערת בע"פ 890/06 בהכרעת דין שניתנה ביום 15.3.06 ודינה נגזר ביום 5.4.06.

בית משפט השלום הרשיע את המערערת בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, בנייה ושימוש ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145 ו-204(א)(ב) וסעיף 208, הכל לפי חוק התכנון והבנייה, כאשר קבע כי המערערת בנתה שלא כדין והשתמשה בבנייה הבלתי חוקית. בית משפט השלום גזר עליה לשלם קנס בשיעור של 30,000 ש"ח שישולם ב-30 תשלומים חודשיים וכן חייב אותה בתשלום אגרה, בחתימה על התחייבות, בביצוע הריסה של המבנה אשר עוכבה ל-15 חודשים וכן ניתן צו האוסר עליה להשתמש במקרקעין נשוא כתב האישום.

ערעורה של המערערת בע"פ 890/06 הוגש ביום 18.5.06 והוא מתייחס הן להרשעה והן לעונש, כך על פי כותרתו, אם כי עיקר הטיעונים שפורטו בהודעת הערעור התייחסו לעונש עצמו. ערעורה של המדינה הוגש ביום 12.6.06 והוא מתייחס לקולת העונש.

אדון להלן בערעורים הנ"ל, שהדיון בהם אוחד בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.9.06.

ראשית אתייחס לערעור המדינה שהוגש בע"פ 946/06. ערעור זה הוגש כאמור ביום 12.6.06, דהיינו לאחר כ-67 ימים ממועד גזר הדין אשר ניתן ביום 5.4.06 במעמד הצדדים.

על פי סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי התקופה להגשת ערעור היא 45 ימים ממועד מתן פסק הדין. לא הוגשה בקשה להארכת מועד וגם בפניי לא נשמע כל טיעון המצדיק את האיחור בהגשת הערעור. אשר על כן וכבר מטעם זה, דינו של הערעור להדחות על הסף.

אוסיף עוד כי מטיעוני בא כח המדינה בפניי, כאשר התייחסה לאיחור בהגשת הערעור, עולה כי ההחלטה על הגשת הערעור התקבלה כאשר הבחינה המאשימה כי הנאשמת, הגב' כדרה, שהיא המערערת בע"פ 890/06, ממשיכה בביצוע העבירות ואף מרחיבה את הבנייה הבלתי חוקית וזאת לאחר שניתן פסק הדין ונגזר עליה, בין היתר, להרוס את המבנה. נימוק זה אין בו כדי להצדיק איחור בהגשת ערעור. אם מפרה הגב' כדרה את פסק הדין, כי אז יש לנקוט בהליכים המתאימים בעניין מי שמפר פסקי דין והחלטות שיפוטיות. הגשת ערעור על פסק דין אינה מהווה תרופה משפטית למעשים שבוצעו לאחר פסק הדין.

אשר על כן, בסיכומו של דבר, ערעורה של המדינה בע"פ 946/06, נדחה על הסף.

מכאן, לע"פ 890/06 - ב"כ המערערת העלה שורה של טענות שלא פורטו כלל בהודעת הערעור. גדר המחלוקת מפורט בכתבי הטענות ואין מקום לחרוג מהן. לכן, לא מצאתי מקום להתייחס בפירוט לכל טענותיו ואתייחס אליהן אך ורק בצימצום ועל דרך של איזכור.

בכל הנוגע להרשעה טוען הסניגור כי בית משפט קמא לא יכול היה לקבוע, וזאת במידת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, כי המערערת ביצעה את העבירות המיוחסות לה. סבור אני כי דין טענותיו להדחות.

כתב האישום הוגש כנגד המערערת וילדיה בטענה כי הם הבעלים והעומדים מאחורי הבנייה הבלתי חוקית והשימוש בנכס שהוא בית מגורים ששטחו 250 מ"ר הבנוי על קרקע חקלאית ללא היתר. באחד מהליכי הביניים בפני בית משפט השלום (ב"ש 4625/04) ביקשו הבנים למחוק את כתב האישום כנגדם בטענה כי הבית בבעלות האם, היא המערערת. המערערת חתמה על הבקשה ליתן בדיעבד היתר למבנה הבלתי חוקי. חתימתה על הבקשה ללגליזציה היתה זהה לחתימתה על יפוי הכוח שניתן לבא כוחה, ובית משפט קמא קבע כמימצא עובדתי כי היא החתומה על הבקשה וזאת כבעלים וכמי שיש לו שליטה בבנייה הבלתי חוקית.

המערערת לא הובאה לעדות בבית משפט השלום באופן שתוכל להסביר את חתימתה על אותה בקשה ללגליזציה. בית משפט קמא הסיק מהמנעותה להעיד חיזוק לראיות התביעה ובנסיבות אלו, קבע כי די בכך כדי להוכיח את המיוחס לנאשמת, המערערת שבפניי, בכתב האישום.

על כל אלו יש להוסיף כי בסעיף 5 להודעת הערעור כותב בא כח המערערת, בטיעוניו לעונש: "בהתחשב בהשקעות שהושקעו המבקשת בהכנת תוכניות מפורטות לאזור לקידום התכנון במקום...". טענה זו בהודעת הערעור עומדת בסתירה לטענותיו בעל פה כאילו אין למערערת כל זיקה למבנה הנ"ל.

מכל הטעמים הנ"ל סבור אני כי צדק בית משפט קמא בהכרעת דינו והאמור בהודעת הערעור מהווה למעשה הודאת בעל דין באחריותו לבנייה הבלתי חוקית ולנכס נשוא כתב האישום והערעור שבפניי. מכאן שדין הערעור על הכרעת הדין להדחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ