אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8893/04

פסק-דין בתיק עפ 8893/04

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8893-04
25/01/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
שילו יהודה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

1.         זהו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לענייני תעבורה בירושלים (כב' השופט א. טננבוים) בתיק פל 713/04, מיום 18.10.04. המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, וכן, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי. בית המשפט השית על המערער עונשים הבאים: מאסר בפועל של 10 ימים; מאסר על תנאי של חודשיים למשך שלוש שנים, אם ינהג בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה; קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו, וכן, פסילה בפועל של 4 חודשים בחופף לכל פסילה אחרת.

2.         על פי כתב האישום, בתאריך 14.10.04 נפסל המערער מנהלית, בנוכחותו, ע"י קצין משטרה למשך 30 יום. חרף זאת, בתאריך 18.10.04 נהג המערער מכוניתו פרטית ונסע באזור שואבה. באותן הנסיבות נהג המערער בפסילה וללא ביטוח בר תוקף. המערער נלקח לבית המשפט ע"י ניידת משטרה ביום בו ביצע את העבירות, ונידון באותו יום.

3.         בא כוח המערער מעלה מספר טענות, בדבר גרימת עיוות דין למערער: המערער נידון מבלי שקיבל את כתב אישום; בית משפט קמא לא דחה את הדיון לפחות 48 שעות כפי שמתחייב מהוראת החוק, ולהודיע לו על זכותו למנות לעצמו עו"ד, בעיקר כאשר ידע שהמערער צפוי לעונש מאסר בפועל. כמו כן, בית המשפט החמיר עם המערער יתר על המידה ולא התחשב בעובדות המקרה שהובאו בפניו ע"י המערער.

בא כוח המשיבה טען, כי לא נגרם למערער עיוות דין. משציין השופט קמא בפרוטוקול "היות והנאשם איננו מיוצג הוסברו לו הליכים בסיסיים", חזקה עליו שהסביר למערער במסגרת "ההליכים הבסיסיים" שהוא יכול להיוועץ עם עו"ד ולדחות את תשובתו לכתב האישום. לעניין העונש, נטען על ידי ב"כ המשיבה שזה עונש סביר לאור עבר התעבורתי העשיר של המערער, טיב העבירה ונסיבותיה.

4.         אין חולק כי עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה הנה עבירה חמורה. ברור כי בענייננו בית משפט קמא לא הזהיר את המערער שמדובר בעבירה חמורה. המלים "הוסברו לו ההליכים הבסיסיים" אין די בהם. לא ברור מה הוסבר למערער והאם הוסבר לו, ואף הומלץ לו למנות לעצמו עו"ד. לא ברור מפרוטוקול בית משפט קמא אם המערער היה מודע לצורך במינוי סניגור לעצמו, ואם הוא מסכים מדעת לקיום ההליכים המשפטיים נגדו מבלי שיהיה מיוצג.

סעיף 95 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע:

"משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד ייפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור".

            תקנה 20א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 קובעת:

"הזמנה לנאשם והודעה לסניגור לפי סעיף 95 לחוק, לפי הענין, יומצאו במועדים כלהלן:

 (1)  כשכתב האישום מוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם פרקליט מפרקליטות המדינה - לא פחות מארבעה עשר ימים לפני המועד הקבוע למשפט.

(2)  כשכתב האישום מוגש מטעם תובע אחר - לא פחות מארבעים ושמונה שעות לפני המועד הקבוע למשפט.

אולם, בהסכמת הנאשם, מותר לקיים את המשפט גם אם לא הומצאה ההזמנה במועד כאמור".

יצוין, כי בא כוח המשיבה לא טען שההליך היה תקין, וכי הדברים התנהלו על פי תקנות סדר הדין הפלילי.

לעניין קביעת מועד מוקדם לדיון, אומר המלומד י' קדמי:

"במקום שהנאשם לא התנגד לקביעת מועד מוקדם יראהו כמי שנתן את הסכמתו לכך, אלא אם קופח בשל כך בהגנתו" (י' קדמי "על סדר הדין בפלילים חלק שני מהדורה תשס"ג-2003, ע' 738)

אין חולק כי מדובר כאן בצורך לשמור על זכויותיו הדיוניות (שיש להן חשיבות מיוחדת במקרה שלנו) של המערער, על מנת שיהיה לו יומו בבית המשפט. האמרה שאין די שהצדק ייעשה, אלא יש צורך שיראה שהוא נעשה, איננה קלישאה, אלא נוהג מושרש בבתי המשפט, ויש לשמור עליו, גם כאשר בתי המשפט עמוסים לעייפה בתיקים.

כב' השופטת ביניש ציינה בעניין סלים:

"יש להקפיד באופן דווקני שלא יקופחו זכויות של נאשם וכי תנתן לו הזדמנות נאותה למצות את זכויותיו הדיוניות כדי להתגונן מפני האישום המיוחס לו" (בש"פ 7465/03 עורג'אן סלים נ' מ"י, תק-על 2003(3), 839, ע' 840).

בתיק אחר ציין כב' השופט מצא לעניין ההזמנה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ