אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8892/04

פסק-דין בתיק עפ 8892/04

תאריך פרסום : 23/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8892-04
16/01/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מויאל שאול
עו"ד רות עזריאלנט
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט טננבוים) בתיק ת.ד. 2275/04 אשר ניתן ביום 11.10.04. המערער הורשע בביצוע עבירה של נהיגה ברשלנות, עקיפה בדרך לא פנויה, גרימת נזק ועקיפה כשהראות לקויה או שדה הראיה מוגבל.

בגין העבירות האמורות, השית בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים: פסילה מלנהוג לתקופה של 18 חודשים בניכוי שני חודשי פסילה מנהלית אותה ריצה, פסילה על תנאי של 3 חודשים ל-3 שנים, קנס כספי בסך של 4,000 ש"ח או 4 חדשי מאסר תמורתם ו-2000 ש"ח הוצאות עפ"י סעיף 79 לחוק העונשין.

2.         העובדות הנחוצות לנו, כפי שפורטו בכתב האישום, הן אלה: המערער נסע ביום 6.11.03, סמוך לשעה 07:00, מכיוון יריחו לירושלים. בקטע הכביש בסמוך לנבי מוסא, נהג המערער ברשלנות כאשר בעקומה חדה יצא לעקיפה בדרך לא פנויה, כאשר הרכב שנסע לפניו יצא לעקיפה והוא בעקבותיו. הרכב שלפניו הצליח להשלים את העקיפה ואילו הוא התנגש במכונית סובארו נהוגה בידי המתלוננת, אשר נסעה בנתיב הנגדי לכיוון נסיעת המערער. מעוצמת ההתנגשות, רכבה של המתלוננת נזרק לסלעים בצד הדרך והתהפך על גגו.

3.         באת כוח המערער טענה, שמן הראיות שהובאו בפני בית המשפט קמא עולה חפותו של המערער או מתעוררים ספקות כבדים באשר לאשמתו. לדידה, המערער לא התרשל, וכי התאונה הייתה בלתי נמנעת. לחילופין, טענה בא כוחו המערער, כי שומה על בית המשפט קמא לזכותו מאחריותו לתאונה ולהרשיעו אך בעקיפה כששדה הראייה מוגבל, או בעקיפת רכב עוקף. לטענתה, מדובר למעשה בשתי תאונות: אחת בין הרכב העוקף הראשון, אשר גרם למתלוננת לאבד את שליטתה ברכב ולזגזג, הגם שלא היה כל מגע ביניהם, והשנייה בה פגעה המתלוננת ברכבו של המערער במהלך אובדן שליטתה ברכב. כמו כן, בית המשפט לא התייחס לסתירות בגרסת העדים, וחרף זאת נתן אמון מלא בהם ללא הנמקה הנדרשת. לחילופי חילופין נטען, כי העונש שהושת על המערער הינו עונש חורג מן המקובל בחומרתו.

4.         בא כוח המשיבה טען, כי אל לו לבית המשפט לערעורים להידרש לבחינת העובדות כפי שנקבעו בערכאה קמא מחדש. ערכאת הערעור מתייחסת לטענות המשפטיות שהערעור מעלה. בהתייחסו לגרסת המערער, בנוגע ליציאתו לעקיפה אינה הגיונית.

דיון.

5.         לעניין הרשעת המערער, ולאחר בחינת טענות המערער, לא מצאתי נימוק מדוע להתערב בקביעות העובדתיות של פסק הדין. הלכה היא, שערכאת הערעור איננה ממהרת להתערב בממצאים העובדתיים. באשר למהימנות העדים, בית משפט קמא בחן את גרסת הצדדים, וכן עדותם של עדים ניטראליים, על כל המשתמע מכך, כולל הסתירות או הטענות נגדם, אותן ציינה באת כוח המערער. העדפת גרסת המתלוננת נראית בעיני מנומקת היטב, והיא נתמכת על ידי עדותם של עדים ניטראליים, ואין בפניי נימוק המצדיק להתערב בו. המסקנה אליה הגיע בית משפט קמא, לפיה המערער יצא לעקיפה בטרם שהרכב שנסע לפניו הצליח להשלים את העקיפה, מבוססת על בירור עובדתי ממצה. אם אכן נתגלו סתירות מסוימות בדבר עדי התביעה, אלה נבחנו על ידי בית משפט קמא ונדחו. יתרה מכך, בית משפט קמא דחה את גרסת המערער כגרסה לא הגיונית ולא נתמכת בראיות חיצוניות מספיקות. מכל מקום, כל עוד נקבע כממצא עובדתי שהתאונה נגרמה בנתיב הנגדי, היינו בנתיב נסיעתה של המתלוננת, האחריות לתאונה נמצאת בפתחו של המערער.

באשר לערעור על העונש שהושת על המערער, לא התרשמתי כי היה מקום לחייב את המערער בהוצאות משפט עפ"י סעיף 79 לחוק העונשין. יודגש, כי שימוש בצעד "קיצוני" כזה נעשה במקרים חריגים, כאשר הנאשם ניצל לרעה את הליכי המשפט וכן "נראה בעליל כי הנאשם גרם הוצאות 'מיותרות' על ידי אורח ניהול המשפט" (י. קדמי על סדר הדין בפלילים, הוצאת דיונון, 2003, חלק שלישי עמ' 3-1292 וכן הערות השוליים הנזכרות שם; ראה גם ע"פ 638 ,591/79 - יהודה אסיאס נ' מדינת ישראל,  פ"ד לד(4), 253 ,עמ' 264). לא התעלמתי מכך שהמערער העלה טענות לא הגיוניות, אך להערכתי, המרחק עד להטלת הוצאות עונשיות הינו רחוק.

            באשר ליתר העונשים, אין חולק כי העבירות אותן ביצע המערער הן חמורות, ורק בדרך נס התוצאה היתה ללא אבידות בנפש. אל הן עבירות שיש בהן סיכון מוגבר לציבור, ולכן מוצדק להטיל על העבריין עונש הולם. במקרה דנן, התחשב בית משפט קמא בעברו התעבורתי של המערער במידה ראויה.

            לאור האמור, הערעור נדחה הן לעניין ההרשעה והן לענין העונש, למעט ביטול ההוצאות העונשיות, כאמור.

            המערער יפקיד את רישיונו עד ליום 23.1.05. הקנס ישולם בתנאים אותם קבע בית משפט קמא, התשלום הראשון ישולם ביום 1.2.05.

ניתן היום ו' בשבט, תשס"ה (16 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

עוני חבש, שופט

008892/04עפ 053 עוני חבש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ