אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 880/06

פסק-דין בתיק עפ 880/06

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
880-06
13/07/2006
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין

- נגד -
התובע:
אבינועם אורן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין
  1. נגד המערער הוגש כתב אישום שעניינו הסעת נוסעים במונית בקו שירות ללא היתר הסעה מטעם משרד התחבורה (ההיתר היה לביצוע נסיעות מיוחדות בלבד). מכתב האישום עולה, כי המערער, בהיותו שוכר של מונית ובעל רשיון הסעה לנסיעות מיוחדות במונית, הרשה לאחר (הנאשם הנוסף בכתב האישום) לנהוג במונית ולהסיע בה נוסעים. בתאריכים 4.9.03 ו- 5.9.03 הסיע הנהג במונית נוסעים בנסיעת שירות וגבה מכל אחד בנפרד שכר הסעה. כל זאת, כאמור, מבלי שהיה בידי המערער או בידי הנהג רשיון הסעה לנסיעות שירות. בתאריך 4.9.03 נשאה המונית שילוט שבו רשום המספר "3" ללא היתר מאת הרשות. המערער הואשם, כי לא נקט באמצעים הדרושים להבטחת שמירתו של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957 (להלן: "החוק"), בכל הקשור להפעלת המונית על ידי הנהג.
  1. ביום 29.3.06 הורשע המערער בפסק דינו של בית משפט שלום (לתעבורה) חיפה, בעבירות של אי קיום חובת רשיון, עבירה לפי סעיף 3 לצו לפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות, תשל"ד - 1974 (להלן: "צו הפיקוח"), וכן נשיאת סימן זיהוי ללא היתר, לפי סעיף 4 לצו הפיקוח, עבירות הנובעות מאחריותו לפי סעיף 39ב לחוק, ונגזר עליו קנס בסך 2400 ש"ח והתחייבות עצמית להימנע מעבירה בסך 10,000 ש"ח. 
  1. הודעת הערעור מפורטת ומנומקת, ואביא רק את תמצית טענותיו של המערער. טענתו המרכזית של המערער היא, כי אין להחיל במקרה זה את סעיף 39ב שעניינו אחריות שילוחית, שכן במועד ביצוע העבירות היה בעל מניות פאסיבי ללא כל מעורבות או השפעה בחברת "תפוזית קווי שירות קריות בע"מ" (להלן: "החברה"), היא החברה המפעילה את המוניות והנהגים. נטען גם, כי הוא אינו מעבידו של הנהג או "מרשהו", אלא החברה. עוד נטען, כי העבירה נעברה שלא במהלך עיסוקו, שכן הוא אינו פעיל בחברה ואינו עוסק בהפעלת קווי שירות. טענה אחרת שנטענה על ידי המערער היא, כי הוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של החוק. טענה אחרונה זו תידון בהרחבה בהמשך הדברים.
  1. ב"כ המשיבה ביקש להותיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו, ואולם ציין גם, כי ניתן לראות את המערער כמי שביצע את העבירה באופן אישי, ישיר, ולא רק כמי שמוטלת עליו אחריות שילוחית, מכח סעיף 39ב לחוק. אינני נדרש להכרעה בעניין זה שכן מכתב האישום עצמו עולה, כי האשם המיוחס למערער הוא מכוח אחריותו השילוחית. יצוין גם, כי טענות אלו לא נטענו בערכאה הדיונית ונזכרו לראשונה כעת.

דיון

  1. נטיתי תחילה לקבוע, כי יש לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית משפט קמא. אולם, לאחר שעיינתי בחומר שצורף על ידי ב"כ המערער, בהודעה מיום 10.7.06, נותר בי ספק באשר להרשעתו של המערער בעבירות המיוחסות לו מכח סעיף 39ב לחוק, הכל כפי שיבואר להלן.
  1. סעיף 39ב, קובע כדלהלן:

                   39ב. אחריותו של מעביד ומרשה [תיקון: תשל"ח]

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה .

כבר בפתח הדברים יצוין, כי אין בידי לקבל את טענתו של המערער, לפיה לא היתה לו, בעת הרלוונטית, כל אחריות או שליטה על המונית וכי כל מעורבותו הסתכמה בכך שהוא נדרש, על פי התקנון החברה, "להעמיד" מונית לרשות החברה. הוכח, כי השם המופיע על גבי הקבלות שניתנו לנוסעים במונית הוא שמו של המערער (ת/1). כמו כן, הנאשם עצמו מסר בהודעתו במשטרה (ת/3) כי הנהג "עבד אצלו". עוד יצוין, כי למערער רווח כלכלי (גם אם פוטנציאלי) מהפעלת המונית. יש לכן לדחות טענה זו. גם את הטענה לפיה המערער אינו המרשה של הנהג, יש לדחות. במסגרת תשובתו של המערער לכתב האישום, בבית משפט קמא, הודה המערער בסעיפים 1 ו-2 לכתב האישום, ובכך הודה כי הנהג הוא מורשה מטעמו.

  1. ואולם, נותר בי ספק, כאמור, בהרשעת המערער בעבירה של אחריות מעביד או מרשה מכח סעיף 39ב, שהיא עבירת אחריות קפידה. סעיף 22(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") שעניינו עבירות אחריות קפידה, קובע כי : "(ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה". בהקשר זה טוען המערער, כי עשה כל שביכולתו להשתחרר מההסכם עם החברה ובכך להימנע מלעבור את העבירה נשוא כתב אישום זה; כך ציין המערער, כי החל משנת 2001 נקט בצעדים חד צדדיים כנגד החברה, אשר כללו, בין היתר, את הפסקת העמדת המונית לרשות החברה, בניגוד לתקנון, ובשלב מאוחר יותר, בחודש אוגוסט 2004 אף ביקש המערער להשתחרר מהחברה בדרך של מכירת מניותיו, אולם החברה סירבה להכיר במכירה.

8.   עיינתי במסמכים שצורפו, כאמור, ומצאתי כי יש יסוד לטענתו של המערער כי ביקש להשתחרר מהתחייבויותיו כלפי החברה, לרבות התחייבותו להפעלת מונית, עוד בתקופה שקדמה לעבירות נשוא כתב האישום. בתקופה הרלוונטית לביצוע העבירה התנהלה תביעה אזרחית בפני כב' השופט ע' נווה (ת"א (קריות) 1215/02), שם נתבע המערער על ידי החברה בגין הפרת התחייבויותיו כלפיה. בהליך שהתנהל בתיק שם, טען המערער להגנתו, כי החוזה עם החברה הוא חוזה לביצוע עבירה פלילית באשר ההסכם מחייבו להפעיל קו מונית שירות ללא רישיון שירות מטעם משרד התחבורה, ולכן הוא חוזה פסול. לאור האמור, ביקש המערער לפטור אותו מהתחייבויותיו ולקבוע כי החוזה בטל מעיקרו. ביום 15.10.03, קרי, כחודש לאחר האירועים נשוא כתב האישום ניתן פסק דינו של כב' השופט נווה. בפסק דינו קבע השופט, כי חוזה זה הוא בלתי חוקי, ואולם, מאחר שהמערער היה מודע לטיבו של החוזה מלכתחילה, אין כעת לפטור אותו מההתחייבויות לפיו, פן "יצא החוטא נשכר". לסיכום קבע השופט: "על כן, אני טוען כי החוזה על אף אי חוקיותו, מחייב את הנתבע ואני דוחה את טענתו בהקשר זה".

  1. מהמקובץ לעיל עולה, כי המערער אכן ביקש להשתחרר מהחוזה, על התחייבויותיו, וטען עובר לביצוע העבירה, כי הוא נדרש על פי החוזה לפעול באופן בלתי חוקי. ואולם, טענתו לא נתקבלה ונקבע כי עליו להמשיך לקיים את התחייבויותיו.

מכאן, שניתן, ולו מחמת הספק, לראות את המערער כמי שעשה כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות בהן הורשע.

  1. אשר על כן, דין הערעור להתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל אפוא. אם שולמו תשלומי הקנס על ידי המערער, יוחזרו אליו סכומים אלה. כמו כן, החיוב לחתום על ההתחייבות, מבוטל.

ניתן היום יז בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מנחם פינקלשטיין, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ