אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8784/04

פסק-דין בתיק עפ 8784/04

תאריך פרסום : 14/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8784-04
09/01/2005
בפני השופט:
1. צבי סגל סגן נשיא - אב"ד
2. יורם נועם
3. רפי כרמל


- נגד -
התובע:
אבו סנינה חמיס
עו"ד ס' ארשיד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

1.         לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) בב"ש 1152/04, מיום 30.8.04, הדוחה את הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי (להלן: "הצו") שהוצא ביום 13.1.04 מכוח הוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כנגד מבנה תלת-קומתי בשטח של כ-985 מ"ר שבבעלות המערער בשכונת שעאפאת שבירושלים. לחלופין, עתר המערער כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצועו של הצו  על-מנת לאפשר לו להשלים את הליכי ההיתר.

נימוקי הערעור

2.         ב"כ המערער עמד על-כך שמהנדס העירייה, מר אלכס רוטמן (להלן: "רוטמן"), אשר הגיש ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה תצהיר בדבר הקמת המבנה ללא היתר כחוק, עשה כן תוך הסתמכות על תצהירו של מפקח הבניה, מר אפריים קרויז (להלן: "קרויז"), הגם שהוא עצמו ביקר בנכס. בנסיבות אלו, טען ב"כ המערער, מן הראוי היה שיינתן התצהיר ה"אופטימלי", קרי, תצהיר המתבסס על ביקורו במקום של המהנדס רוטמן, חלף התצהיר שהוגש בפועל, שמתבסס על הביקור במקום של מפקח הבניה קרויז. בהמשך טען ב"כ המערער, כי הקומה הראשונה בנכס הייתה מאוכלסת בעת הוצאת הצו ועל-כן הוצאת הצו לא הייתה דרושה "לשם מניעת עובדה מוגמרת" כאמור בסעיף 238(א) לחוק. לבסוף יצא המערער כנגד מדיניות הסטגנציה בה נוקטת, לדבריו, המשיבה, אשר מכוחה לא נעשה דבר לקידום הליכי תכנון ובינוי בשכונת שעאפאת.

דיון

3.         המצב המשפטי בעקבות חקיקתו של תיקון 43 לחוק הוא כזה, שאין צורך שהמהנדס, שבהסתמך על תצהירו מוצא צו ההריסה, יבקר אישית בנכס. הדבר נובע משינוי הדרישה שהייתה נהוגה עובר לתיקון האמור, לפיה היה אמור תצהיר זה להינתן מידיעתו האישית של המהנדס, לדרישה המופיעה כעת בסעיף 238א לחוק, שלפיה על התצהיר להינתן מידיעתו בלבד. בעניין שלפנינו הוכח בפני בית-משפט קמא, כי מהנדס העירייה רוטמן חתם על תצהירו תוך התבססות על תצהיר מפקח הבניה קרויז, הגם שביקר בעצמו בנכס. ההסבר שהעניק לכך מר רוטמן נעוץ באופי תפקידו ונהלי העבודה המקובלים במשרדו. המערער טען, כי היה על מר רוטמן להתבסס על ביקורו במקום ולא על רשמיו של אחר.

דעתנו אינה כדעת המערער. לשון החוק דורשת כי למהנדס, שמכוח תצהירו מפורסם צו ההריסה המנהלי, תהיה "ידיעה" על הקמתו של המבנה ללא היתר. לעניין זה, יוצא המהנדס ידי חובתו גם אם לא ביקר אישית במקום בו הוקם המבנה, והסתמך על ידיעתו האישית של אדם אחר הפועל מטעמו. בעניין שלפנינו, לא זו בלבד שתצהיר המהנדס הוגש על-סמך ידיעתו האישית של מפקח הבניה, אלא שהמהנדס אף ביקר בעצמו במקום, הגם שכאמור לא היה בכך הכרח לצורך קיומן של הדרישות הנקובות בסעיף 238א לחוק כנוסחו דהיום. במצב דברים זה, לסברתנו, העובדה שהמהנדס בחר להתבסס בתצהירו דווקא על תצהיר המפקח ולא על ידיעתו האישית אינה מעלה ואינה מורידה; העובדה המרכזית הנה, כי מוצתה הדרישה המופיעה בסעיף 238א לחוק, שלפיה תצהיר המהנדס יוגש תוך הישענות על "ידיעתו". העובדה כי המהנדס אף ביקר אישית בנכס רק מחזקת את תצהירו; ודאי שאין בה כדי לפגום בו.

4.         ביחס לטענת המערער בדבר איכלוסה של הקומה הראשונה בנכס נעיר, כי בית-משפט קמא קבע, על-סמך העדויות שהוצגו בפניו, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שבניית המבנה במלואו, כולל קומת המרתף, טרם הושלמה ביום ביקור המהנדס והמפקח בנכס. גם מבלי להידרש לכלל לפיה ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים יוצאי דופן נדגיש, כי מעיון בתמונות שצולמו בנכס (מש/1- מש/12) עולה בבירור שהבניין אינו ראוי לאכלוס. עיון בעדותו של מר קרויז (עמ' 2-3 לפרוט' בית-משפט קמא) משכילנו, כי הלה ביקר גם בקומת המרתף ומצא כי בקומה זו היה המבנה במצב של שלד, ללא חלוקה פנימית, ללא טיח, ללא ריצוף וללא חלונות ודלתות. למעלה מן הצורך נציין, כי המערער עצמו מכיר בכך שקומת המרתף הייתה סגורה לגישה בעת ביקור מפקח הבניה בנכס, בשל יציקת התקרה העליונה, ולפיכך טענתו בדבר השימוש שנעשה כבר בזמן כלשהו בעבר בקומת המרתף בקומה זו, אשר אינה נתמכת בראיות כלשהן, אינה סבירה ואין מקום לקבלה.

5.         טענתו האחרונה של המערער הנה, כי המשיבה נוקטת ביחס של איפה ואיפה כלפי התושבים באזור מגוריו של המערער, הבא לידי ביטוי בכך שהיא זונחת את חובתה לקדם ולאפשר את התכנון והבניה.

            אמת, אין להתכחש למצוקתו של מי שמבקש לבנות את ביתו באזור מגוריו והדבר אינו מתאפשר לו בשל עיכובים בקידום תכניות המתאר באזור מגוריו. יחד-עם-זאת, האפשרות ליתן פטור גורף מאחריות פלילית לכל מי שבונה באזור בו טרם הושלמה תוכנית מתאר אינה נכונה ועלולה להוביל למצב של בוקא ומבולקא (השוו: רע"פ 5331/94 - איוב יוסף שקיראת נ' עירית ירושלים תק-על 94(3), 1369).

התוצאה

6.         לאור המקובץ לעיל דין הערעור להידחות והוא נדחה בזאת.

לבקשת הצדדים, פסק הדין יישלח אליהם בדואר.

ניתן היום כ"ח בטבת, תשס"ה (9 בינואר 2005) בהיעדר הצדדים.

      סגן נשיא                               שופט                                         שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ