אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8744/04

פסק-דין בתיק עפ 8744/04

תאריך פרסום : 14/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8744-04
09/02/2005
בפני השופט:
1. דוד חשין סגן נשיא
2. מיכאלה שידלובסקי-אור
3. עוני חבש


- נגד -
התובע:
אהרוני נתנאל
עו"ד ארנון איתן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד דיקלה עוז
פסק-דין

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט רפי כרמל) שהרשיע את המערער, עפ"י הודאתו, בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ודן אותו למאסר על תנאי של חודש ימים למשך שנתיים.

הערעור מכוון כנגד עצם ההרשעה, להבדיל מהקביעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה שיוחסה לו.

עפ"י כתב האישום, שבו הודה המערער, ביום 24.11.02, בשעה 24:00 לערך, בעת שהמערער שירת כשוטר במשמר הגבול (בשירות סדיר), עיכב את מגרבי חמוס (להלן - המתלונן) לבדיקת אמבולנס בו שהה המתלונן באותה עת. במהלך הבדיקה צלצל מכשיר טלפון סלולרי (להלן - המכשיר) מסוג נוקיה אשר היה בידי המתלונן. המערער דרש לקבל לידיו את המכשיר, ומשקיבלו - כיבה אותו, הניחו בכיסו ולקח אותו להחזקתו ללא הסכמת המתלונן תוך שהוא מתכוון לשלול ממנו את המכשיר לצמיתות.

בתסקיר שהוגש לבית משפט קמא המליץ שירות המבחן להעמיד את המערער במבחן למשך שנה ולהימנע מהרשעתו. זאת, לאור העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה, למרות חומרתה, ובמטרה לחזק את המערער בדימויו העצמי כאדם נורמטיבי ושומר חוק.

בית משפט קמא, לאחר ששקל את מכלול נסיבות המקרה, לרבות הנסיבות לקולא שפורטו בתסקיר ובטיעוני הסניגור בפניו, החליט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהרשיע את המערער, באומרו לעניין זה, בין היתר, את הדברים הבאים:

"4. ניתוח דווקני של הכללים העוסקים באפשרות אי הרשעה מוליך למסקנה כי לא ניתן להימנע מהרשעה שכן מדובר במעשה חמור כאשר לא באה טענה ממשית לנזק מוחשי לו צפוי הנאשם במידה שיורשע, אם כי ברור הדבר כי הרשעה בעבירת גניבה בגיל צעיר יהיה בה כדי לגרום לקשיים לא מעטים בעתידו של הנאשם, בייחוד בעתידו התעסוקתי. יחד עם זאת, כפי שהערתי על כך בעניינים אחרים, ניתוח פסקי הדין וההחלטות השונות אשר עסקו בשאלת הרשעה / אי הרשעה מוליך למסקנה כי כל מקרה על פי נסיבותיו".

בית המשפט סיכם את פסק דינו באמירה כי חרטתו הכנה של המערער, כמו גם היחסים הגרועים שבין הוריו, אין בהם כדי להקהות מחומרת המעשה ואת המסר השלילי העולה ממנו. לפיכך החליט כאמור להרשיעו.

בפסק הדין נדרש בית המשפט להחלטה אחרת שניתנה על ידו, בתיק פלילי 2361/03, שעסקה במקרה "מאוד דומה", כלשונו, שגם בו שוטר של משמר הגבול נטל מכשיר סלולרי בשעת בדיקה במחסום ובכל זאת לא הורשע. בית משפט הסביר כי הוא נמנע מלהרשיע באותו מקרה משום שהכף נטתה שם לזכות אי הרשעה עקב מצבו האישי והמשפחתי יוצא הדופן של הנאשם שם.

בערעור תוקף ב"כ המערער את נימוקיו של בית משפט קמא, כמו גם את ההבחנה בין המקרה הנוכחי למקרה האחר, באומרו כי מדובר בהבחנה שהינה מלאכותית ולא שוויונית. כן טען, כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לעובדה כי המערער נענש כבר פעמיים - הן בעצם פתיחת התיק הפלילי נגדו, שחיבל ברצונו ובתוכניותיו להמשיך ולשרת במג"ב גם בשירות הקבע, והן בכך שעצם היותו חייל במג"ב, להבדיל מחייל בצה"ל, "ניתבה" את העבירה להליך פלילי, שאילו היה חייל בצה"ל הוא היה נשפט בדין משמעתי. עוד טען, כי בהיות המערער אדם צעיר, הרשעתו תגרום לו קשיים לא מעטים בעתידו ובמיוחד בעתיד התעסוקתי. ב"כ המערער גם חזר על הנסיבות לקולא כפי שצויינו בתסקיר ובפני בית המשפט קמא.

לאחר ששקלנו את טענות ב"כ הצדדים, באנו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

צדק בית משפט קמא ביישומו את ההלכות הנוגעות לאי הרשעה. החלטתו להרשיע את המערער עולה בקנה אחד עם הלכות אלו. כדוגמא, נפנה לפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני (תקדין עליון), לאמור:

"באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר, תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין, וזאת, לרוב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה"

נתנו דעתנו לטענות אשר העלה ב"כ המערער, אך לא מצאנו כי הנסיבות המובאות בגדרן הינן כה מיוחדות עד כי היו צריכות להוביל לתוצאה של אי הרשעה.

טענת ההפליה לרעה של המערער כחייל מג"ב, לעומת חייל צה"ל, בנסיבות דומות, לא הוכחה בפנינו (לעניין זה ראו בג"צ טוראי איבגי נ' אל"מ אילן כץ, תק-על, שהוגש לנו ע"י ב"כ המשיבים).

נתנו דעתנו גם לטענת ההפלייה של המערער לעומת חייל המג"ב במקרה האחר, ולא מצאנו כי בית משפט קמא שגה כאשר החליט, לנוכח השוני בנסיבות שבין שני המקרים, להרשיע את המערער במקרה זה.

לאור כל האמור, באנו למסקנה כי דין הערעור להידחות והוא נדחה בזה.

ניתנה היום כ"ט בשבט, תשס"ה (8 בפברואר 2005) בהיעדר הצדדים

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ