אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7469/02

פסק-דין בתיק עפ 7469/02

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7469-02
16/02/2005
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
יקיר מילר ת"ז 104349112
עו"ד ד. גולן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ט. אדיר-כהן
פסק-דין

השופט נ. הנדל:

1.         לאחר שמיעת ראיות, הורשע המערער בשתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה אחת של הדחה בחקירה כלפי מתלוננת בת 10. בימ"ש השלום באשדוד (כב' השופט ח. חדש) גזר על המערער מאסר בפועל למשך שנה וחצי, מאסר על תנאי לשנה - לבל יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע, לתקופה של 3 שנים, קנס בסך - 2,000 ש"ח ופיצוי למתלוננת בסך - 5,000 ש"ח. הערעור הוגש כנגד פסק הדין, על שני מרכיביו. באחד מהדיונים בפנינו ביקש הסניגור להורות על הגשת תסקיר. שירות המבחן פגש את המערער. מתברר שחלה אצלו תפנית. בניגוד לעמדתו עד לאותו שלב הודה המערער במעשיו. הסניגור ביקש לדחות את המשך הדיון בפנינו על מנת לאפשר למרשו לסיים טיפול שקיבל במסגרת שירות המבחן. נעתרנו לבקשה זו. קצינת המבחן סבורה כי בעקבות הטיפול הקבוצתי והפרטני, שהשתרע על תקופה של שנה, לקח המערער אחריות מלאה על מעשיו וגילה מודעות לפגיעה במתלוננת. לנוכח השינוי שחל בעמדת המערער בכל הקשור לביצוע העבירה, חזר בו הסניגור מערעורו על הכרעת הדין וביקש שתצומצם תקופת המאסר בפועל שנגזר על המערער. שירות המבחן המליץ להסתפק בעונש מאסר בפועל של שישה חודשים ולאפשר למערער לרצותם במסגרת עבודות שירות. עמדת התביעה היא שדין הערעור להידחות.

2.         על פי עובדות כתב האישום המערער, מורה לאנגלית וחשבון, נתן למתלוננת שיעורים פרטיים בביתה. במהלך שיעור ביצע בה המערער מעשים מגונים בכך שליטף את איבר מינה מעל לבגדיה, את ישבנה ורגליה, נשך את זרועה השמאלית ואף הותיר בה סימן. המתלוננת אמרה למערער שתספר לאמה על מה שהתרחש ביניהם, ואולם הוא הניע את המתלוננת לבל תספר מאומה והבטיח כי ירכוש עבורה מתנה. במועד אחר קודם לכן, בהיות המערער בביתה של המתלוננת, במהלך שיעור פרטי, נשך אותה בזרועה השמאלית.

בית משפט קמא נימק את התוצאה העונשית אליה הגיע בכך שיש לבטא את רגש הסלידה של החברה ממעשי המערער. לא הושמעה בפני בית משפט קמא כל מילת חרטה מפי המערער. הלה בחר להחשיד את אם המתלוננת, בניסיון להכפישה. צויין שבעת ביצוע העבירה היה המערער בן שלושים ושמונה, וכי הוא נעדר כל הרשעה בפלילים. העבירה בוצעה בשנת 1999 וגזר הדין ניתן בסוף שנת 2002. כאמור, התיק התעכב בהליך הערעור על מנת לאפשר למערער לקחת חלק בטיפול שהציע שירות המבחן.

בבואי לשקול אם יש מקום להתערב בעונש שנגזר על ידי בית משפט קמא, ניתן לומר שחלה התפתחות ממועד מתן גזר הדין. סוף סוף הבין המערער מי האשם בסיפור. ההגיון אומר שאם בית המשפט החמיר עם המערער משום שלא לקח כל אחריות על מעשיו ואף האשים את משפחת המתלוננת, הרי שלו ידע על ההתפתחות המאוחרת, היה מגיע לתוצאה עונשית מקלה יותר עם המערער. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה, וזאת במיוחד לנוכח העדר עבר פלילי. אך מנגד יש להתחשב בטענת התביעה שהמערער ניהל את משפטו עד תום, ושהדיון בפנינו התארך על מנת שיוכל לקבל טיפול לו הוא זקוק.

3.         נדמה שהשאלה העיקרית בערעור זה הינה באיזו מידה יש לתת את הדעת על הטיפול שעבר המערער תוך שיתוף פעולה מלא, ועל נכונותו להודות במעשה ולקחת אחריות על הפגיעה במתלוננת. לדעתי יש להעניק משקל מסויים לנתונים האמורים, אך תהא זו טעות להפריז בחשיבות הדברים. לנוכח ריבוי הפשיעה בכל התחומים, סבורני שהחברה לא יכולה לאפשר מתן משקל יתר להודאת נאשם, ובפרט בשלב הערעור. זאת במיוחד כאשר מדובר בעבירה חמורה. ודוק, התפנית חלה על רקע אי מוכנותו של המערער לקחת אחריות למעשה שביצע, בשלב הראשון. הווה אומר, כעת מוכן הוא להודות שתקף מינית ילדה בת עשר ושמעשה זה פגע בה. קצין מבחן מדגיש שכיום המערער מגלה אמפתיה כלפי המתלוננת, קרי - הוא הפנים שהיא קורבן. אינני רוצה לזלזל בהתקדמות של המערער. נהפוך הוא. ההלכה היהודית סבורה שהכרה בחטא הינה השלב הראשון בדרכי התשובה אך בבואנו לגזור את עונשו של המערער, אסור לשכוח שמדובר בקטינה שקולה לא נשמע בפנינו. יש ובית משפט חייב להיות לאוזניים גם לצד שלא העיד בפניו, ויש שעליו להיות לו לפה.

הנקודה האמורה מחזירה אותנו לנקודת האיזון הראוי. השאלה אינה רק האם במהלך ההליך המשפטי, וכתוצאה ממנו, חלה התפתחות חיובית אצל נאשם. המשפט אינו רק הסיפור של הנאשם. הנפגע גם הוא חלק מהאירוע. אף אם נתמקד בנאשם, חשוב לשקול את דרגת החומרה במעשיו. מבחן היקף הפגיעה בקורבן ומבחן דרגת החומרה של מעשי הנאשם מצטלבים. המערער שימש מורה. על בסיס זה נכנס לדל"ת אמות ביתה של המתלוננת. הוא ניצל את המצב. הוא נשך את הקטינה בשתי הזדמנויות שונות, בהפרש של חצי שנה, ובמקרה האחרון ליטף את איבר מינה מעל לבגדיה. הוא הדיח אותה שלא לספר על המעשים להוריה. המתלוננת כל כולה בת עשר שנים בלבד. העובדות מחייבות ענישה הולמת. חיוב זה אינו מתבטל רק מפני שהמערער עבר תהליך של טיפול. אכן, שערי תשובה לעולם אינם ננעלים, אך יש חשיבות, לעניין העונש, לשלב בו נאשם צועד לעבר השער. דווקא בעבירות מין כלפי קטינים ניתן לצפות שכאשר אדם - אשר בתחומים אחרים של חייו הינו נורמטיבי - מגלה את נטייתו ודחפיו, יהווה העניין תמרור אדום שיובילו למהר לקבל טיפול, טרם ביצוע עבירה.

בשקלול הכולל, יש מקום לתת בעונש ביטוי לתהליך החיובי שעבר המערער, ולו על מנת לעודדו ולהכיר בשוני בינו לבין נאשמים שלא עברו תהליך כזה, אך זאת רק במידת מה.

4.         סוף דבר.

יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין בהתאם לבקשת הסניגור. באשר לערעור על גזר הדין, הייתי מציע שהוראות בית משפט קמא תעמודנה בתוקפן, פרט לכך שיוטל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבעה-עשר חודש.

                                                                                                                        __

                                                                                    נ. הנדל - שופט


כב' הנשיא י. פלפל:

אני מסכים

                                                                                                                        ___

                                                                   י. פלפל - נשיא

                                                                                                        אב"ד

כב' השופטת ר. יפה כ"ץ:

אני מסכימה

                                                                                                                        ___

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ