אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7423/05

פסק-דין בתיק עפ 7423/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7423-05
10/05/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י.פלפל - אב"ד
2. ר. יפה כ"ץ
3. א.ואגו


- נגד -
התובע:
1. כב' הנשיא י.פלפל - אב"ד
2. כב' השופטת ר. יפה כ"ץ
3. כב' השופט א.ואגו

הנתבע:
עפ 007423/05
פסק-דין

הנשיא י.פלפל :

1.         ערעור שהוגש על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט ג'ורג' אמוראי) בת.פ. 3638/02 מיום 27/9/05 לפיה, חויב המערער בתשלום הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.

2.         כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום כתב אישום. לאחר הרשעת המערער, החליט בית המשפט להורות לממונה על עבודות השירות להגיש חוו"ד אם המערער יוכל לרצות עונש מאסר במסגרת עבודות שירות (עמ' 32 לפרוטוקול בית משפט קמא).

3.         הסתבר, שהמערער לא התייצב לפגישה אצל הממונה על עבודות השירות וגם לא הופיע לדיון בבית המשפט, שהתקיים בתאריך 5.9.05. ב"כ המשיבה אמר לבית המשפט, כי "לאור העובדה שהנאשם היה נוכח בדיון הקודם, אני מבקשת שיוצא נגדו צו הבאה. אנו נבקש שיושתו עליו הוצאות".

            כב' בית המשפט לא טרח לבקש את תגובת ב"כ המערער, שנכח בדיון, לבקשת המשיבה, והחליט, בהחלטה שנתן במקום, לחייב את המערער: "בהוצאות הדיון היום ע"ס 2,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה".

            כן, החליט ביהמ"ש קמא להוציא כנגד המערער צו הבאה ללא אפשרות שחרור בהפקדה, ואף הורה למפקד תחנת באר-שבע, סנ"צ אמנון אלקלעי, " לוודא ביצוע צו ההבאה בדחיפות ע"י רמ"ס פקד שלומי בן שושן". כבר כאן אעיר, למעלה מן הצורך, כי טוב היה עושה השופט המלומד אלמלא היה מורה לאישים ספציפיים במשטרת ישראל לבצע פעולות שבסמכותה. וכן, לא אוכל להתעלם מכך, שלא היה מקום במקרה זה, להוציא צו הבאה ללא אפשרות שחרור, במיוחד לאחר שהסנגור הודיע לביהמ"ש, שאמו של המערער, עמה היה הסנגור בקשר, נמצאת בסכסוך עם בנה ולכן לא יכלה להודיע לו על ההזמנה לממונה על עבודות השירות.

סנקציה זו, של מעצר ללא אפשרות שחרור, כמו גם פניה אישית למפקד התחנה, צריך שישמרו למקרים חריגים.

4.         בתאריך 11.9.05 הגיש המערער, באמצעות בא כוחו עו"ד בוקר, בקשה לביטול החיוב בהוצאות בסך 2,000 ש"ח לאוצר המדינה, ובהחלטה שניתנה בתאריך 22.11.05 נעתר בית המשפט לבקשה והחליט לבטל את החיוב בהוצאות. אגב, גם החלטה זו נתנה בלי לקבל תגובת הצד האחר, הפעם - בלי לקבל תגובת המדינה.

5.         בישיבה הבאה, שהתקיימה בתאריך 27.9.05, התייצבו המערער ובאי כח הצדדים בבית המשפט, ובא כח המערער הסביר, כי המערער לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות מאחר והיה מסוכסך עם הוריו ולא קיבל מהם הודעה על המפגש אצל הממונה. בהסכמת בא כח המשיבה, ביקש הסנגור לדחות את הדיון כדי שמרשו יוכל להתייצב בפני הממונה.

            בא כח המשיבה הודיע לבית המשפט, שאכן הוא נתן הסכמתו לדחיה המבוקשת, "וזאת בעיקר מפני שהנאשם עצמו, לא קיבל את ההודעה להתייצב בפני הממונה".

6.         לאחר הדברים הללו, באופן מפתיע ביותר, החליט בית משפט קמא, לחייב את המערער בתשלום "הוצאות הדיון היום ע"ס 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה" ודחה את המשך הדיון ל-24.4.06, ומכאן הערעור.

7.         בדיון בערעור על ההחלטה לחייב את המערער בתשלום הוצאות משפט, הסכימה באת כח המשיבה, עו"ד טל אדיר כהן, באדיבותה, לקבלת הערעור ולביטול חיוב המערער בהוצאות המשפט.

8          דין הערעור להתקבל מכל אחד מהנימוקים הבאים:

א.         המקור החוקי לחיוב נאשם, בהליך פלילי, בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, הינו סעיף 79 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ותקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי, שזו לשונם:

"הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים בסכום שקבע בית המשפט".

כפי שמוסבר בספרם של שלגי וכהן, " סדר הדין הפלילי", מהדורה שניה, עמ' 462, בית המשפט רשאי להשתמש בסמכות לפי סעיף זה "לאחר שניתנה לסנגוריה הזדמנות להשמיע דברה בענין".

בעניין זה מסתמכים המחברים המלומדים על ע"פ 611/89 מסיקה נגד מדינת ישראל פ"ד מד' (1) 489,492 שם נכתב כי:

" מקריאת הפרוטוקול עולה, שאכן, לא ניתנה לסנגוריה הזדמנות לטעון ולהתייחס לענין ההוצאות כפי שמתחייב מהוראות תקנה 21(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1984, לפיכך, יש לבטל חלק זה מן ההחלטה של השופטת המלומדת".

בענייננו לא ניתנה לסנגור הזדמנות להגיב על כוונת בית המשפט לחייב את המערער בתשלום הוצאות המשפט.

במילים אחרות, על פי הוראות התקנה הנ"ל, בית המשפט לא היה רשאי להטיל הוצאות על המערער "אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין, קרי המערער, להשמיע דברו" - כלשון תקנה 21(ב) הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ