אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7378/05

פסק-דין בתיק עפ 7378/05

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7378-05
21/06/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. י. אלון


- נגד -
התובע:
זרגריאן שהרוק
הנתבע:
עירית אשדוד
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         כנגד המערער הוגש כתב אישום לבימ"ש השלום באשדוד ובו יוחסה לו עבירה של אי קיום צו בימ"ש לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965. לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בימ"ש השלום את המערער, ובתאריך 5/6/05 גזר את דינו לתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו. עוד קבע בימ"ש השלום, כי הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים.

            המערער מלין על חומרת העונש. אמנם, בהודעות הערעור הרבות שהגיש (שלוש מתוכן התקבלו והרביעית נדחתה בהחלטת כב' הנשיא), אף הלין כנגד ההרשעה, אך במהלך הדיון הודה המערער, כי לא ביצע את הצו המקורי וחזר וטען, כי ערעורו מתייחס אך ורק לעונש.

2.         מכתב האישום אשר הוגש כנגד המערער בתאריך 20/2/03, עולה כי ביום 14/5/02, במסגרת תיק עמ"ק 3865/01, הורשע המערער בגין עבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר וביהמ"ש הורה לו להרוס את עבודות הבניה שבוצעו בתוך 5 חודשים. לפיכך, המערער היה אמור להרוס את המבנה הבלתי חוקי שבנה עד ליום  14/10/03, ומשלא עשה כן, הוגש, כאמור, כתב האישום נשוא הערעור שבפנינו.

3.         מטיעוני הצדדים בפנינו עולה, כי בסופו של דבר, קיבל המערער היתר בניה, אך היה זה ביום 16/3/03, דהיינו 5 חודשים לאחר המועד האחרון שנקבע לו לביצוע צו ההריסה, וכחודש ימים לאחר הגשת כתב האישום נשוא הערעור שבפנינו. בנסיבות אלה, הסתפקה התובעת בבימ"ש השלום בבקשה להטיל רק קנס על המערער ולא ביקשה עונשים נוספים.

4.         המערער טוען, כי העונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה, בין היתר נוכח הקנס המקורי שהוטל עליו בכתב האישום במסגרתו הוצא צו ההריסה המקורי (בסך 2,000 ש"ח). לדבריו, בימ"ש השלום לא שמע אותו בסבלנות ולכן לא היה מודע לבעיותיו האישיות ולחוסר יכולתו לשלם את הקנס הכבד שהוטל עליו. כמו כן, העלה המערער טענות וטרוניות רבות כנגד הסחבת והבירוקרטיה בעיריית אשדוד, אשר בעקבותיהן, התארך המועד עד אשר התקבל היתר הבניה המיוחל.

5.         עיון בתיק בימ"ש השלום מלמד, כי בימ"ש השלום דווקא שמע את המערער בסבלנות רבה, והקדיש לו שעות רבות של דיונים. כמו כן עולה, כי בימ"ש השלום היה ער לכל הטענות לקולא שהעלה המערער במסגרת טענותיו לעונש ולכן גם לא הטיל עליו את מלוא הקנס שביקשה ב"כ העירייה, בסך 7,000 ש"ח, אלא הסתפק בקנס של 5,000 ש"ח בלבד. ביהמ"ש הוסיף וציין בגזר דינו, כי בכך התחשב בנכותו של המערער בשיעור 65% ובעובדה, שמשפחתו מתפרנסת מהבטחת הכנסה וקצבת נכות בסכום כולל של 6,000 ש"ח. בימ"ש השלום הוסיף והלך לקראתו של המערער והורה, כי הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים.

            מיותר לציין, כי עד היום לא שילם המערער את הקנס שהוטל עליו למרות שבקשתו לעכוב ביצוע, בקשה שהוגשה לבימ"ש השלום באשדוד ביום 14/8/05 - נדחתה.

6.         לא מצאתי לנכון להתייחס לטיעוני המערער וב"כ המשיבה בכל הנוגע לסיבות שהביאו לכך שהיתר הבניה ניתן רק ביום 16/3/03. די בכך, לצורך הדיון שבפנינו, שלא היה למערער היתר בניה בעת שהוגש כתב האישום למרות שחלף זמן רב ממועד הוצאת הצו על ידי ביהמ"ש ומהתאריך האחרון בו היה אמור המערער לבצע את הצו. ניתן רק לציין, כי אל מול טענותיו של המערער בדבר הסחבת (המכוונת) של הגורמים בעירייה טענה ב"כ העירייה, כי כל העיכובים בהוצאת ההיתר נבעו ממעשיו, או יותר נכון ממחדליו, של המערער.

            העבירה בה הורשע המערער, עבירה של אי קיום צו של בימ"ש, היא חמורה ואין זה סוד, כי התופעה של ביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה, הן עבירות של בניה ללא היתר והן עבירות של אי ציות לצווי הפסקה שיפוטיים ומינהליים או צווי הריסה, היא תופעה נפוצה במדינתנו בכלל ובתחום שיפוטו של בימ"ש זה בפרט. ביצוע עבירות שכאלה, מלמד על זלזול העבריין בצווי בתי המשפט בפרט ובשלטון החוק בכלל, והענישה צריכה להיות בהתאם.

            אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אינני סבורה שגזר הדין שהוטל על ידי בימ"ש השלום הוא חמור יתר על המידה באופן המצדיק את התערבותנו. גזר הדין מאזן נכונה בין נסיבותיו האישיות של המערער לבין אינטרס הציבור, ולכן אמליץ לחברי לדחות את הערעור.       

                                                                                                _______________

                                                                                                ר. יפה-כ"ץ, שופטת

הנשיא י. פלפל, אב"ד:

אני מסכים                                                                                 _______________

                                                                                                  הנשיא י. פלפל

השופט י. אלון:

אני מסכים                                                                                 ________________

                                                                                       השופט י. אלון

אשר על כן, הוחלט כאמור בחוות דעתה של כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ.

ניתן היום כה' בסיון, תשס"ו (21 ביוני 2006) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ