אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7342/05

פסק-דין בתיק עפ 7342/05

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7342-05
25/10/2006
בפני השופט:
1. כב' ס. הנשיא נ. הנדל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. ש. דברת


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ע. אפרתי
הנתבע:
סייד ראמי בן מוסא
עו"ד י. ליבדרו
פסק-דין

ס. הנשיא נ. הנדל:

1.         ערעור מטעם המדינה על קולת העונש. המשיב הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של הסעת  שב"ח שלא כדין, בכך שהסיע 10 תושבי הרשות הפלסטינאית ברכב מסוג טרנזיט בצומת בית ג'וברין. בית משפט השלום גזר על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה של 5 חודשים לבל יעבור עבירה בה הורשע לתקופה של 3 שנים והתחייבות בסך - 1,500 ש"ח.

            בית משפט קמא ציין שהמשיב הינו צעיר - יליד 1982 - שמפרנס את משפחתו מאז היותו בן 15. כן נכתב בגזר הדין: "את העבירה לא ביצע למען בצע כסף, אלא בתום לב, כעזרה לחבר, ובאופן שאינן מסכן במיוחד את שלום הציבור, באשר ההסעה היתה מישראל החוצה ולא פנימה". שירות המבחן ערך תסקיר חיובי אודות המשיב והמליץ על עונש של מאסר מותנה ועבודת של"צ.

            המדינה סבורה שאין בעונש כדי להרתיע ואין הוא עומד בשורה אחת עם הפסיקה של בית המשפט העליון. הסניגור סומך את ידיו על פסק הדין של בית משפט השלום ומדגיש שאין חובה להטיל עונש מאסר בפועל שלא בעבודות שירות בעבירות אלו. במהלך הדיון בפנינו הסניגור המלומד הפנה את תשומת הלב לכך שתלוי ועומד דיון בבית המשפט העליון בחמישה תיקים שונים שהמשותף להם הינו הסוגייה - מה הוא העונש הראוי שיש לגזור על נאשם שהורשע בעבירה של הסעת שב"ח. אי לכך, דחינו את הדיון עד למתן פסק הדין בבית המשפט העליון (רע"פ 3674/04 אבו סאלם ואח' נ' מ"י). יצויין שלאחר מתן פסק הדין האמור ניתן פסק דין נוסף ע"י ביהמ"ש העליון בסוגייה האמורה ברע"פ 6217/05 חג'אג ואח' נ' מ"י.

2.         לעניות דעתי, ביסוד פסק דין אבו סאלם עומדים שני כללי ענישה עיקריים. האחד - "על דרך העיקרון תשמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האזור לישראל". האחר, שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו על רקע טעמיה ותכליתה של המדיניות האמורה. אומר את הדברים בצורה אחרת. הטלת עונש מאסר בפועל אינה חובה אך הינה ענישה ראוייה והולמת במקרים רבים בעבירות הנדונות. כדברי כב' השופט חשין: "בית-המשפט העליון קבע איפוא כי מדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל נוטה בחוזקה אל - עבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אלא שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה".

            ומן הכלל אל מלאכת יישומו.

3.         המציאות טומנת בחובה סכנות מסכנות שונות. פוטנציאל ההרס כתוצאה מכניסה או הכנסת שוהה בלתי חוקי לארץ, מוכר לכל השוהה כדין במדינה. ההנחה היא שהמורשע בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל אינו חפץ בהכרח שמחדלו יוביל לפגיעה חמורה באחר. לו היה כן, הרי היה מוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין עבירה חמורה יותר. יושם אל לב שעונש המאסר המקסימלי בגין עבירה של הסעת שב"ח הינו פי שניים - שנתיים לעומת שנה - מהעונש המקסימלי בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית. הדרישה רבה כלפי המצויים בארץ כדין שלא יתרמו לתופעה.

בעניין אבו סאלם, קבע בית המשפט העליון: "אולם בכך עיקר: ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה - לסיכון ביטחון הציבור - כך נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה...".

בית משפט קמא והסניגוריה הדגישו שהמשיב לא הרוויח ממעשיו. הכוונה לכך שלא קיבל כל תמורה כספית. עפ"י גזר הדין, המשיב נעתר ללחץ חברתי במובן זה שלא יכול לסרב לחבר שביקש ממנו לבצע את פעולת ההסעה. כן נטען שיש להקל בעונשו של המשיב יען כי עבירת ההסעה היתה מתוך הארץ אל מחוצה לה. המשיב אף ללא עבר פלילי והינו צעיר כאמור.

אכן יש בטיעונים האמורים נימוקים לקולא. ברם, יש לבחון את מעשי המשיב בפריזמה של יצירת סיכון פוטנציאלי. בראייה זו יש להחמיר בעונשו של המשיב ממספר סיבות. ראשית, מדובר בעשרה שוהים בלתי חוקיים. הכמות מלמדת שמדובר בהתעלמות מופגנת מדרישת החוק והעדפת האינטרס הכלכלי הצר של הפרט על פני הגנה על הציבור. אף בהנחה שהמשיב לא קיבל כל תמורה, הרי הוא השתתף השתתפות של ממש במעשה שמצביע על קשר לביצוע עבירות על רקע כספי או עסקי. אם המשיב וכמוהו אינם יכולים לעמוד בפני לחץ חברתי, מתפקידו של בית המשפט להרתיעם. בנסיבות שתוארו המשיב אינו יכול לעצום עיניים ולטעון שהוא חשב שמדובר בפעולה תמימה, רחוקה משיקולים עסקיים כספיים. תסקיר המבחן מציין שהמשיב לקח אחריות, הביע חרטה על ביצוע המעשה, וכי ידע שאין לשוהים שהסיע אישורי כניסה לישראל. לעומת זאת,  ניצל המשיב את הזכות למילה האחרונה בטיעון לעונש בבית משפט קמא בכך שאמר: "אני לא הייתי מודע שאין לנוסעים אישורי כניסה לישראל". גם יש להזהר ממתן משקל יתר לטענה שהמשיב הסיע את השוהים מרחק קצר מתוך הארץ אל מחוצה לה ולא ההיפך. בל נשכח כי שוהים בלתי חוקיים מועסקים לא פעם ולא פעמיים בסמוך לגבול. אולם, מקומות אלה אינם חסינים מפני פגיעה בטחונית. מעבר לכך, התופעה של הכנסת שוהים בלתי חוקיים, החזרתם והכנסתם בשנית, בנוייה על הצלחת פעולת המעבר בשני הכיוונים. סיכומו של דבר, מעשי המשיב קרובים לליבה של תכלית החוק כאשר יש להעניק משקל לחומרה לעובדה שמדובר בעשרה שוהים בלתי חוקיים.

בשקלול הנסיבות, אינני סבור שזהו המקרה המתאים להסתפק בהטלת מאסר בפועל שירוצה במסגרת עבודות שירות. חומרת המעשה בולטת מדי. עם זאת ועל פי מצוות בית המשפט העליון בעניין אבו סאלם יש להתייחס לכל מקרה על פי נסיבותיו. טענות הסניגוריה חשובות בהיבט אחר של הענישה. אין זה המקרה להחמיר במשך תקופת המאסר בפועל. תקופת מאסר קצרה תשקף את הנימוקים לקולא שמופיעים בגזר דינו של בית משפט קמא. כן יש לזכור שאנו דנים את המשיב כערכאת הערעור שאינה נוהגת למצות את הדין עד תום. לולא נתון זה, הייתי נכון להחמיר בעונשו של המשיב מעבר למוצע על רקע כל אלה יינתן משקל לכך שהעבירה בוצעה לפני מספר שנים.

4.         סוף דבר, הייתי מציע לחברותיי לקבל את הערעור באופן שפסק הדין של בית משפט קמא יישאר על כנו, פרט לכך שתקופת המאסר בפועל של 3 חודשים שנגזר על המשיב תרוצה מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות. 

                                                                                                ______________

                                                                                                 נ. הנדל - ס. נשיא

                                                                                                            אב"ד

כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ:

אני מסכימה.

                                                                                                _______________

                                                                                                 ר. יפה-כ"ץ - שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ