אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7340/03

פסק-דין בתיק עפ 7340/03

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7340-03
05/01/2005
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
1. כהן אושרי
2. כהן שושנה

עו"ד ס. שלו
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

  1. המערערים הורשעו בבימ"ש השלום בב"ש (כב' השופט מ. מכליס, נשיא), לאחר שמיעת הראיות, בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מסירת הודעה כוזבת על פשע ונסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בימ"ש השלום דן את המערער 1 ל-4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו, במידת האפשר, בעבודות שירות, ול-12 חודשי מאסר על תנאי, ואת המערערת 2 דן ל-5 חודשי מאסר בפועל, שלא ירוצו בעבודות שירות, ול-12 חודשי מאסר על תנאי.

  1. תחילה הוגש הערעור הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד חומרת העונש, אך במסגרת הערעור הגיעו הצדדים להסדר, לפיו מחקו המערערים את הערעור כנגד הכרעת הדין, ולגבי העונש הוסכם, כי עונש המאסר בפועל של המערערת 2 יומר לחודשיים, אשר ירוצו בעבודות שירות. לגבי המערער 1 הוסכם, כי ב"כ המערערים תטען לאי הרשעתו, ואילו המדינה תעמוד על הרשעתו.
  1. כעולה מהכרעת הדין ומכתב האישום שבו הורשעו המערערים, עולה, כי בעת שהמערער 1 היה קטין כבן 16 (המערער 1 הינו יליד 18/2/1980), רכשה משפחתו רכב תמורת 37,000 ש"ח, רכב אשר נרשם על שמו בתאריך 9/8/96.

במועד שאינו ידוע למדינה, לפני ה- 29/1/98, קשרו המערער 1 ואמו, היא המערערת 2, קשר עם אדם בשם כפיר שקיר, להונות את חברת הביטוח "מגדל", אשר ביטחה את הרכב האמור. במסגרת  הקשר, מסרו המערערים, ביום 29/1/98 (דהיינו בעת שהמערער 1 היה עדיין קטין, כחודש לפני יום הולדתו ה-18), את הרכב לידיו של כפיר שקיר, והוא הובילו לרצועת עזה ושם מכר את הרכב.

בתאריך 2/2/98, בשעת בוקר, הודיעה המערערת 2 על גניבת הרכב במשטרה, למרות שידעה, כי אין בדבריה אמת, ומאוחר יותר תבע המערער 1 את תמורת הרכב מחברת הביטוח, בטענה שנגנב.

  1. במסגרת הערעור, ואף בבימ"ש השלום, הוגשו תסקירים אודות המערערים, ולענייננו רלבנטי יותר התסקירים, שהוגשו אודות המערער 1.

מן התסקירים עולה, כי המערער 1 הינו כבן 25 ומשרת בצבא קבע במשטרה הצבאית. לדבריו, החוזה עמו אמור היה להסתיים בדצמבר 2004 ונמסר לשרות המבחן, כי המשך שירותו הצבאי תלוי בהליך המשפטי נשוא הערעור ותוצאותיו.

המערער 1 נישא לפני כ-10 חודשים ואשתו בהריון מתקדם.

שירות המבחן התרשם, כי המערער 1 הינו אדם נורמטיבי, אשר מתפקד באורח תקין, אם כי בטחונו העצמי התערער עקב  גזר דינו של בימ"ש השלום, והוא מצוי בעקבותיו במצוקה רגשית.

לאחר התלבטות של שרות המבחן, ובעיקר נוכח העובדה, כי מדובר בעבירה, שבוצעה על ידי המערער 1 בהיותו תלמיד ובטרם מלאו לו 18, וכי מאז ביצוע העבירה הוא מנתב את חייו באורח תקין - העריך שירות המבחן, כי אי הרשעתו תחזק את כוחותיו ותשמר את יכולתו לנתב את עצמו באורח תקין בחברה.

להערכת שרות המבחן להרשעתו של המערער 1 תהיינה השלכות רבות על חייו, כמו גם פגיעה בהמשך עבודתו בצבא קבע, ולכן, ובאופן חריג, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו ולדון אותו לביצוע 250 שעות עבודה במסגרת השירות לתועלת הציבור. 

  1. ב"כ המערערים ביקשה לאמץ את ההסדר בכל הנוגע למערערת 2 וכן ביקשה שלא להרשיע את המערער 1. לטענתה, מדובר במקרה חריג, כאשר המערער 1 היה עדיין קטין בעת ביצוע העבירה, ואין ספק שלא היה הרוח החיה - לא בביצוע העבירה כמו גם לא ברכישת הרכב והבעלות בו, והוא פעל, בכל העניינים נשוא כתב האישום, על פי מה שנתבקש במשפחתו.

לדבריה, לו היתה המדינה מזדרזת ומגישה את כתב האישום מיד לאחר קרות הארוע, הוא היה מוגש לבימ"ש לנוער, ושם בוודאי שהמערער 1 לא היה מורשע בדין. 

לטענת ב"כ המערערים יש להתחשב בעובדה, שהעבירה בוצעה בינואר 98 (לפני 7 שנים!), וכתב האישום הוגש במרץ 99, ובמיוחד יש להתחשב בכך, שאם תשאר ההרשעה על כנה, יש סכנה שהמערער 1, שהוא אדם נורמטיבי, יפוטר מעבודתו בצבא, ולכן, לדבריה, אין כל פרופורציה בין הנזק שבהרשעתו לבין המעשה שעשה.

  1. ב"כ המדינה סברה, שיש מקום להותיר את הרשעת המערער 1 על כנה, שכן בלא מסמך המאמת את דברי המערער, לפיהם יש סכנה שיפוטר מהצבא במידה והרשעתו תשאר על כנה, אין כל ראיה לכך, שהנזק מהרשעתו של המערער אינו פרופרציונלי לחומרת העבירה שביצע.

ב"כ המדינה הדגישה, כי בכל התיקים של ביום גניבת כלי רכב לא היה מקרה אחד של אי הרשעה, ולדעתה גם במקרה זה אין מקום לבטל את הרשעת המערער.

  1. אין ספק, כי מדובר בסיטואציה חריגה. המערער 1 היה קטין כבן 16 עת נרכש הרכב והיה פחות מגיל 18 בעת ביצוע העבירה. לכן, גם ניתן להניח, כי הוא פעל בהתאם למה שנדרש בביתו, בכל הנוגע הן לבעלות על הרכב והן לביצוע העבירות (הרכב נרכש, כשלמערער 1 אפילו לא היה רשיון נהיגה!).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ