אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7330/06

פסק-דין בתיק עפ 7330/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
7330-06
20/06/2007
בפני השופט:
1. הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל - ס. נשיא
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
נעראנה נימר
עו"ד מירי שיין-אלטמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מגד חנה
פסק-דין

הנשיא י. פלפל:

1.         המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וזוכה מביצוע עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה ונהיגה ברכב ללא תעודת ביטוח.

2.         בית משפט קמא גזר את דינו של המערער ל-14 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן הפעיל עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים, באופן מצטבר, כך שסך הכל הוטל על המערער לרצות 32 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוטלו על המערער שני עונשי מאסר על תנאי.

3.         למערער עבר פלילי עשיר שראשיתו בעבירה שבוצעה בשנת 1997. לחובת המערער 11 עבירות רכוש (גניבות, גניבות רכב ומרכב ופריצה לרכב) ובנוסף עבירות של היזק לרכוש, השגת גבול פלילית, שבל"ר ונטישה, תקיפה ואיומים וכן חמש עבירות על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש].

4.         בהכרעת הדין נקבע (בעמ' 40) -

"... הוכח כי הרכב נגנב והוכח לכן, כי הנאשם, שהחזיק ברכב בתכוף לאחר מכן ללא הסבר משכנע, אפילו בנסיבות מחשידות הוא שנטל את הרכב."

            ולכן, קבעה השופטת המלומדת (בעמ' 41 להכרעת הדין) -

                        "לפיכך מצאתי את הנאשם אשם בגניבת הרכב".

5.         אין מחלוקת כי בית משפט השלום בתל אביב גזר בת.פ. 2766/99 בתאריך 14.6.00 עונש של 18 חודשי מאסר על תנאי על המערער והתנאי היה שהוא ישא בעונש זה אם יעבור, תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר בפועל שבית המשפט גזר עליו "עבירה נגד הרכוש מסוג פשע או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע והכל לרבות ניסיון".

            עונש המאסר שהוטל בת.פ. 2766/99 הוארך בגזר דין שניתן בת.פ. 001366/04 של בית משפט השלום בנצרת בתאריך 7.2.03 לתקופה של שנתיים נוספות.

            העבירה שבה הוארך התנאי היתה החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית של סמים מסוכנים.

            ב"כ המערער טען בפני בית משפט קמא כי עונש המאסר על תנאי שהוטל בתיק 2766/99 "לא הוארך בנושא עבירות רכוש אלא בנושא עבירות סמים, ולכן לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה ולכן אין להורות על הפעלת התנאי".

            בית משפט קמא לא קיבל את טענת הסניגור לאחר ששוכנע "כי הוטל עונש אחד של מאסר על תנאי אשר חלותו אם בגין עבירת רכוש מסוג פשע נוספת ואם בגין עבירת סמים מסוג פשע, והכל במיקשה אחת, וזאת להבדיל מעונשים מרתיעים אחרים שהוטלו באותו גזר דין".

            ב"כ המערער חזר על הטענה הזו בפנינו, אני דוחה אותה לאחר שאני קובע שההסבר שניתן על ידי בית משפט קמא להפעלה של עונש המאסר על תנאי הנ"ל הינו נכון.

            השופטת המלומדת קבעה כי "מדובר במאסר על תנאי חב-הפעלה לאחר שהוארך פעם אחת ולכן יש להפעילו בעניינו של הנאשם". אין ספק שהשופטת צדקה בקביעה זאת שכן העבירה שבה הורשע המערער הינה עבירה חמורה ועל רקע העבר הפלילי המכביד של המערער הכולל עבירות רבות, לרבות גניבות, שבל"ר, גניבת רכב, פריצה לרכב וגניבה מרכב, ההפעלה של עונש על תנאי שהוארך היתה מחוייבת המציאות ומוצדקת.

6.         ב"כ המערער, עו"ד שיין אלטמן ציינה כי "ההרשעה האחרונה שלו בעבירה מהסוג הזה או בעבירת רכוש היא משנת 2000". אין לכך כל נפקא מינא וזאת בשים לב לשתי סיבות, הראשונה שאומנם מאז שניתן גזר הדין בשנת 2000 בעניין גניבת רכב ופריצה לרכב עברו אומנם כחמש שנים עד שהמערער עבר את העבירה נשוא הדיון בערעור, אולם בתקופה הזאת הוא ישב 26 חודשים בבית סוהר ולאחר ששוחרר מבית הסוהר לא טמן את ידו בצלחת ועבר עבירות נוספות, כך שאין לומר שבמשך חמש השנים שחלפו הוא חזר למוטב. 

7.         ב"כ המערער טענה כי בין השנים 2002 ל-2005 היה המערער במרכז יום ועבר תהליך גמילה עד שמעד בשנת 2005 ובית משפט קמא סבר ש"יש מקום לבחון חלופה ועקב הנסיבות האישיות שלו לא מצאנו חלופה".

            עיון בתיק בית משפט קמא מלמד כי סניגורו של המערער לא ביקש מבית המשפט להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר על המערער. אילו היה מוגש תסקיר שירות המבחן היה מתייחס, קרוב לוודאי, לטענת הסניגור בקשר להליך הגמילה, אבל הדבר לא נעשה. מקריאת הפרוטוקול של בית משפט קמא עולה שב"כ המערער טען (בעמ' 49 לפרוטוקול), כי אם המערער היה משוחרר "היינו נמצאים כאן היום במצב שיתכן שהיה מונח בפני בית המשפט תסקיר שירות המבחן שהיה בו כדי ללמד סניגוריה על הנאשם". לאחר הדברים הללו שאמר הסניגור ניתן היה לחשוב שהסניגרו יבקש מבית המשפט לצוות על הגשת תסקיר אך הדבר לא נעשה. 

זאת ועוד, עיון בתיק של בית משפט קמא מלמד שהסניגור לא טען את הטענות, בדבר הגמילה של המערער מהתמכרות לסמים מסוכנים, וטענה זו הועלתה, לראשונה, בפנינו ואין לה תימוכין בחומר הראיות שהיה בפני בית משפט קמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ