אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7327/06

פסק-דין בתיק עפ 7327/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
7327-06
13/06/2007
בפני השופט:
1. הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל - ס. נשיא
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
יהודה ביסמוט
עו"ד ורד אברהם
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אדם אור פמ"ד
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         המערער הורשע בבימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופטת י. רז-לוי), לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, ונדון ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הופעלו עונשי מאסר מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגדו - האחד למשך 10 חודשים והשני למשך 12 חודשים, עונשים אלה הופעלו במצטבר זה לזה ומחצית בחופף לעונש שהוטל, כך שסך הכל נדון המערער ל-28 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כן, חויב המערער בתשלום פיצוי למתלונן בסך 1,000 ש"ח והוטל עליו מאסר מותנה של 12 חודשים.

הערעור שבפנינו מופנה הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש.

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 17.1.06, בין השעות 20:00 - 22:00, התפרץ המערער לביתו של המתלונן בבאר שבע בכך שעקר את סורג החלון במטבח, פתח את חלון ההזזה, נכנס אל הבית דרך החלון וגנב מתוכו מחשב נישא, ולכן יוחסו לו עבירות של התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ו-גניבה לפי סעיפים 383 + 384 לחוק העונשין.

            בתשובתו לאישומים, כפר המערער בכל העובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

בדיון שנערך ביום 27.3.06 הגישה ב"כ המאשימה, בהסכמת ב"כ המערער, את כל ראיותיה לבית המשפט וב"כ המערער ויתרה על חקירת העדים (עורכי המסמכים) וטענה, כי "אין להשיב לאשמה" מאחר והמאשימה לא עמדה, לטענתה, לא בנטל הבאת הראיות ולא בנטל ההוכחה. לשיטתה, החוסר הראייתי בא לידי ביטוי בכך, שכתב האישום אינו מציין את הדירה הספציפית אליה התפרץ, לכאורה, המערער, שכן המבנה מכיל 3 דירות, ואין ראיה, כי המערער התפרץ לדירת המתלונן דווקא, שהיא היחידה המאוכלסת מבין שלושת הדירות, אל מול טענת המערער, כי פרץ לדירה ריקה. כן טענה הסנגורית, כי גם מדו"ח ההולכה לא ברור לאיזו דירה בדיוק המערער הוביל, ולכן יש לקבל את טענתו, כי הודייתו מתייחסת לדירה הריקה ולא לדירת המתלונן. יתרה מכך, לדבריה, סיפק המערער הסבר סביר והגיוני לטביעות האצבע שנמצאו על החלון בדירת המתלונן, לפיו שהה באזור המבנה ואף פרץ לאחת הדירות הריקות שבמבנה, להבדיל מדירתו של המתלונן.

            לאחר שהתקבלה תגובת ב"כ המאשימה לטענת המערער, כי אין להשיב לאשמה, דחה בית המשפט את הטענה בהחלטה מנומקת ומפורטת וקבע, בין היתר, כי ההסבר שהמערער סיפק ביחס לטביעות האצבע דווקא " קושר אותו לבניין ולהתפרצות לדירה ואין בו כדי ליתן הסבר הפועל לטובתו אלא רק לחובתו" (עמ' 4 להחלטת בית המשפט). עוד קבע ביהמ"ש, כי " ברור כי טביעות האצבע נלקחו מן החלון אשר ממנו בוצעה הכניסה לדירת המתלונן" (שם), שכן טביעות אלה ניטלו בנוכחות המתלונן מחלון הדירה בה הוא מתגורר.

משכך, ביהמ"ש קבע, כי המאשימה עמדה בנטל הבאת ראיות המספיק לשלב זה של הדיון ושיש בהן כדי לחייב את המערער להשיב לאשמה, והתיק נקבע לשמיעת פרשת ההגנה, במסגרתה המערער, כעד הגנה יחיד, העיד להגנתו.

            בתום פרשת ההגנה ולאחר ששמע את סיכומי הצדדים ובחן לעומקן את טענותיהם, הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בית המשפט  קבע תחילה, כי

"ראש וראשית יש לחזור על עובדה מרכזית שאינה שנויה במחלוקת, והיא - בדירה שאליה בוצעה התפרצות וממנה נגנב הרכוש, נמצאה על חלון הדירה, אותו חלון שממנו נכנס הפורץ, טביעת אצבע של הנאשם (הוא המערער - ר.י.כ.) . קיימת אף הודאת נאשם כי אכן פרץ לדירת המגורים... וכי אכן נגע בחלון הזכוכית כאשר נכנס ויצא מן הדירה..." (עמ' 4 להכרעת הדין).

לאחר קביעה זו, המשיך ביהמ"ש ובחן גם את גרסת המערער ופסק, כי הוא לא עמד בנטל לספק הסבר סביר להמצאות טביעת האצבע שלו על חלון דירת המתלונן ממנו בוצעה הפריצה וכי גרסתו בכלל ולעניין זה בפרט - תמוהה (עמ' 5 משורה 27 להכרעת הדין). ביהמ"ש דחה את גרסת המערער מכל וכל תוך שהוא מציין את הסתירות והפירכות שעולות ממנה, וקבע, כי אינה מהימנה עליו. בסופו של דבר, כאמור, הרשיע ביהמ"ש את המערער במיוחס לו בכתב האישום.

3.         בהודעת הערעור ובדיון בפנינו העלתה ב"כ המערער, עו"ד אברהם, מספר שאלות, משפטיות בעיקרן, העומדות, לטענתה, במרכז הערעור, ולמעשה, העלתה אותן טענות שנדחו על ידי בימ"ש השלום. לשיטתה, בית המשפט שגה בקביעותיו העובדתיות ובמסקנות אליהן הגיע, לרבות בהעברת הנטל אל המערער ליתן הסבר להימצאות טביעת האצבע שלו, שנמצאה בחלון דירתו של המתלונן, וזאת בטרם המאשימה הוכיחה, כי המערער הובל לזירת האירוע הנכונה וכי נתבקש להסביר את מיקומה הספציפי של טביעת האצבע.

עוד טענה הסנגורית, כי בית המשפט שגה בכך שלא נתן לחוסר הראייתי ולמחדלי החקירה את המשקל הנכון ולא זקף אותם לחובת המאשימה, כשלשיטתה חוסר זה התבטא, בין היתר, באי הצגת מיקומה האובייקטיבי של דירת המתלונן או מיקומם של טביעות האצבע של המערער, בספק שהתעורר בדבר ביצוע ההולכה לדירת המתלונן דווקא ולא רק למבנה, שכאמור מכיל 3 דירות, בספק שהתעורר בנוגע לשאלה האם מדובר באותו חלון עליו גם הצביע המערער [האם היה בו גם סורג או רק תריס כגרסת המערער], ועוד.

ב"כ המערער טענה גם, שבימ"ש השלום שגה בכך שלא נתן משקל לעובדה, שהמערער לא עומת עם מיקום טביעת האצבע שלו על חלון דירת המתלונן - לא בחקירה המשטרתית, לא בהולכה ולא בחקירתו הנגדית בבית המשפט, וגם שגה בכך, שדחה את גרסת המערער, לא הסתפק בהסבריו ביחס לטביעות האצבע, קיבל את עמדת המאשימה, הרשיע אותו על סמך טביעת האצבע וקבע, כי גרסתו, ביחס לאיסוף הנחושת מחצר בית המתלונן (לפני אירוע ההתפרצות) כהסבר לידיעתו שבבית יש שתי דירות ריקות, היא גרסה כבושה.

ביחס לגזר הדין טענה ב"כ המערער, כי בית המשפט שגה בכך, שהשית על המערער עונש כולל של מאסר בפועל בן 28 חודשים, שכן מדובר בעבירת רכוש אחת כשהרשעתו הקודמת הייתה בגין עבירה משנת 2003. כמו כן טענה, כי המערער, טרם מעצרו, היה בעיצומו של תהליך גמילה מסמים, שהחל מיוזמתו במטרה לשקם את חייו, וציינה את נסיבותיו האישיות של המערער, שמסיבות בירוקרטיות היה מחוסר דיור וגדל במציאות קשה לשני הורים שהיו צרכני סמים. לאור כל אלה, סברה ב"כ המערער, כי ביהמ"ש החמיר עם המערער יתר על המידה.

3.         מנגד טען ב"כ המשיבה, עו"ד אדם, כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, על שני רכיביו. ביחס לממצאים בהכרעת הדין טען, כי ראיות התביעה הוגשו בהסכמה, כשב"כ המערער ויתרה על חקירת מי מעדי התביעה וכי המסקנה היחידה שעולה מהראיות הינה, שהמערער פרץ לדירת המתלונן. כמו כן הוסיף, כי בית המשפט, אשר המערער העיד בפניו, קבע, כי המערער אינו מהימן וכידוע, רק לעיתים רחוקות יתערב בית המשפט של ערכאת הערעור בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית.

גם ביחס לעונש שהוטל על המערער טען ב"כ המשיבה, כי אין להתערב בקביעת בימ"ש השלום, וזאת, בין היתר, לנוכח עברו הפלילי של המערער, אשר שוחרר ממאסרו האחרון אך בינואר 2005, כאשר שני עונשי מאסר על תנאי, שהיו תלויים ועומדים כנגדו, לא הרתיעו אותו מלחזור ולבצע עבירות. התובע הוסיף והדגיש, כי עונשי המאסר על תנאי שהופעלו - ממילא לא הופעלו כולם במצטבר, וזאת בניגוד לכלל המדבר על הפעלה במצטבר.

4.         עיון בחומר הראיות, בטענות הצדדים ובפסק-דינו של ביהמ"ש מלמד, כי ביהמ"ש צדק בכל המסקנות אליהן הגיע.

ראשית לכל, הלכה ידועה היא, כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים וקיצוניים בהם הממצאים אינם סבירים ו/או אינם הגיוניים. על עדיפותה של הערכאה הדיונית להכריע בכל הנוגע למהימנות העדים, קבע ביהמ"ש העליון כדלהלן [ר' ע"פ 6295/05 אלי וקנין נ' מדינת ישראל,(תק-על 2007(1), 914 , 923 (2007)]:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ