אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7325/06

פסק-דין בתיק עפ 7325/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
7325-06
27/06/2007
בפני השופט:
1. הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל - ס. נשיא
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
לופו משה
עו"ד משה לוי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אור אדם
פסק-דין

 סגן הנשיא נ. הנדל:

1.         לאחר שמיעת הראיות הורשע המערער בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, שיבוש מהלכי משפט וזוכה מעבירת השמדת ראיה. נגזרו עליו העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודש, הפעלת עונש מאסר מותנה, בן 15 חודש, חלקו במצטבר באופן שעל המערער לרצות עונש מאסר בפועל של 20 חודש, מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים, מאסר מותנה לתקופה של שישה חודשים למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה של שימוש, החזקת סם מסוכן ונהיגה בזמן פסילה, חתימה על התחייבות בסך 20,000 ש"ח, ופסילה מלנהוג למשך שנה. הערעור מופנה כנגד פסק הדין על שני חלקיו.

על פי כתב האישום, המערער החזיק שלא לצריכה עצמית סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של כ- 43 גרם המחולק לעשר יחידות. במועד האירוע, הבחין השוטר ממיסטלוב במערער והודיע לו על היותו במעצר. המערער השליך מידו את הסם בנסיון להשמידו ולמנוע השימוש בו כראיה. השוטר ממיסיטלוב ניסה לתפוס את ידו של המערער ובתגובה ברח עד שנתפס על ידי אנשי משטרה. במהלך האירוע נהג המערער ברכב כשאין בידו רישיון נהיגה כדין.

לטענת הסניגור טעה בית משפט קמא בהרשיע את מרשו. לדעתו הראיות אינן מצדיקות את התוצאה של הרשעת המערער. הסניגור מעלה שלוש טענות עיקריות. באשר לעבירת הסם נטען כי שני שוטרים רדפו אחרי המערער ובעוד רק אחד מהם ראה את המערער משליך את הסם אשר נמצא בקירבת מקום. השוטר האחר העיד שלא ראה את פעולת זריקת הסם. באשר לעבירת הנהיגה, טוען הסניגור כי השוטרת שזיהתה את המערער לא ידעה לומר במהלך המשפט היכן בדיוק נהג ובכל מקרה אין להסתמך על עדות הזיהוי שלה. באשר להרשעה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט מדגיש הסניגור כי הנאשם הואשם בעבירה של השמדת ראיות ובית משפט קמא זיכה את המערער מעבירה זו ורק בשלב הכרעת הדין, הרשיעו בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

אתייחס לטענות אלה על פי סדרן.

2.         השוטרים רוזנברג וממיסטלוב רדפו אחרי המערער. רוזנברג העיד שלא ראה שהמערער זורק חבילה. לדעתו של הסניגור לא יתכן מצב כאמור ובמיוחד כאשר רוזנברג הסביר את הענין בכך שממיסטלוב מנוסה יותר ממנו. עיון בהכרעת הדין ובעדויות השוטרים מספק הסבר מתקבל על הדעת בדבר השוני בקליטת החושים של השוטרים במקרה זה. רוזנברג העיד שממיסטילוב רץ בצד הימין שלו כשני מטר לפניו. הואיל ומדובר במצב בו שני השוטרים רדפו אחרי המערער במטרה לתפוס אותו, לאמור השניים היו בתנועה, יחד עם הנתון לפיו כל שוטר עמד בצד אחר ביחס למערער, ניתן להעניק הסבר לשוני בעדותם. רוזנברג לא העיד שלא יתכן והמערער זרק חפץ אלא שהוא לא ראה זאת. נסיון החיים מלמד שמצב בו שני אנשים רצים אחרי אדם שלישי במטרה לתפוס אותו, כי אז לא יהיו ממוקמים באותה נקודה ולא יהיו ממוקדים באותו חלק מהתמונה ועל כן ייתכן מאוד שיבחין כל אחד מהם בדברים שונים. הענין תלוי בזוית הצופה וכן במיקוד הראיה - למשל בפנים, בידים או ברגלים. ממיסטלוב העיד שרוזנברג היה מאחוריו ביחס למערער, ושהוא ראה את המערער זורק דבר מה ביד שמאל לכיוון שמאל ובסמוך לעמוד חשמל שעומד במקום. הוא העיד שראה בבירור את הזריקה ואת כיוונה ואף איתר את הסם לאחר זמן קצר תוך ביצוע סריקה במקום. הוא מסר שזיהה את מקום הזריקה בוודאות. אינני רואה אפוא, שנפלה כל טעות משפטית בהחלטת בית משפט קמא להעניק משקל רב לעדותו של ממיסטלוב. אין להסיק סתירה הכרחית בין שני העדים. על פי עדותם ותיאורם יתכן בהחלט כי אחד יבחין בחלק מסויים במקרה, ואילו האחר ישים לב לענין אחר. בית משפט קמא התרשם ישירות מהעדים. הסם נתפס תוך דקות ספורות מרגע זריקתו במקום שהיה אמור ליפול על פי עדות של ממיסטלוב. אינני מוצא כל מקום להתערב בממצאי בית משפט קמא בנקודה זו.

השוטרת דקלה פלד התמקמה בנקודת תצפית ביום האירוע הצופה לעבר ביתו של המערער. על פי עדותה, זיהתה את המערער נוסע ברכב מסוג יונדאי בצבע לבן, לבוש בג'ינס וחולצה שחורה בעלת שרוולים אדומים. העדה מסרה שאינה יכולה לומר את המיקום המדוייק של התצפית הואיל וחלפו כארבעה חודשים מיום האירוע נכון למועד עדותה. בית משפט קמא לא התעלם מהחסר בעדות השוטרת. עם זאת, מצא לנכון להרשיע את המערער בשל חיזוקים שמצטלבים עם עדותה. התאור המפורט של בגדי המערער באותו לילה התאים לעדותם של שוטרים אחרים. אחיו של המערער מסר שנתן למערער את המפתחות של הרכב שבבעלותו כדי שיעשה בו שימוש. על פי עדות זו, המערער חזר תוך 10 דקות מנסיעתו, נתון אשר תואם את עדות השוטרת. השוטרת הבחינה במספר זיהוי הרכב שאכן שייך לאחיו של המערער. תאור הרכב מבחינת סוג וצבע היה מדוייק. בשל כל אלה, בהתחשב בהתרשמותו של ביהמ"ש מעדותו של המערער, לפיו לא נהג ברכב כי הנהיגה אסורה לו על פי דין, אין מקום להתערב בקביעת בימ"ש קמא שהמערער עבר את העבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בית משפט קמא זיכה את המערער מעבירה של השמדת ראייה בנימוק שהוראות החיקוק התייחסו להשמדת ראייה ולא לנסיון לעבירה זו, כאשר בפועל המערער לא הצליח להשמיד את הסם. מכאן מצא בית משפט להרשיע את המערער בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 184 לחסד"פ. לטעמי במקרה זה הואיל ומהחומר עולה שהמערער ניסה להשמיד את הראייה והעובדות ביסודות העבירה היו ידועות לסניגוריה, סבורני כי נכון וראוי יהא להרשיע את המערער בעבירה של ניסיון להשמיד ראייה ולא בשיבוש מהלכי משפט. ייתכן וגם התוצאה של הרשעה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט הינה אפשרית אך מוטב לצמצם את הפער בין הוראות החיקוק המופיעות בכתב האישום לבין הוראות החיקוק בהכרעת הדין. זאת כדי להפיח רוח בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי שתכליתו למנוע מצב בו נאשם אינו מקבל הזדמנות סבירה להתמודד עם עבירה מסויימת טרם יורשע בה. אומר כבר שקבלת הערעור במובן האמור אינה משליכה על עניין העונש, יען כי בימ"ש קמא הרשיע על סמך המימצאים העובדתיים בהם לא התערבתי בתיק זה.

נותר עניין העונש. הסניגור התמקד בעונש המאסר בפועל שנגזר על המערער לתקופה של 20 חודש. לנוכח העובדה  שהיה תלוי ועומד נגד המערער מאסר מותנה של 15 חודש, אין לומר שהתוצאה הסופית מחמירה עם המערער. כמות הסם אינה קטנה. המערער בעל הרשעות קודמות ושוחרר ממאסר של 27 חודש בתיק אחר רק תקופה של כ- 10 חודשים לפני ביצוע העבירה הנדונה. האמור מוביל למסקנה שאין הצדקה להקל בעונשו של המערער מעבר לתוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור על גזה"ד. כך הייתי מציע גם לגבי  הכרעת הדין בכפוף לכך שהמערער יורשע בעבירה של ניסיון להשמיד ראייה לפי סעיף 25 ו- 242 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. הייתי מוחק את הרשעת המערער בעבירה של שיבוש מהלכי משפטי.

                                                                                    _____________

                                                                                    נ. הנדל - ס. נשיא

הנשיא י. פלפל:

אני מסכים.

                                                                                    _____________

                                                                                     י. פלפל - נשיא

                                                                                            אב"ד

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

אני מסכימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ