אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7259/06

פסק-דין בתיק עפ 7259/06

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7259-06
07/03/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
אבו גודה אברהים
עו"ד אבני
הנתבע:
וועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
עו"ד מינדל
פסק-דין
  1. מונח בפני ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט עידו רוזין) בב"ש 1257/03 וב"ש 1258/03, מיום 5.7.06, אשר דחתה את בקשת המערער לביטול שני צווי הריסה מנהליים, שניתנו ביום 23.12.02, על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הדרום, מכוח הוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. (להלן: "חוק התכנון והבניה").
  1. ה עובדות

המערער בנה שני מבנים על קרקע ציבורית, האחד בשטח של כ-90 מ"ר והשני בשטח של כ- 186 מ"ר, מבלי שיש בידיו היתר בניה כדין. ביום 26.12.02 הוצאו צווי הריסה מינהליים כנגד המבנים האמורים.

המערער פנה אל בית המפשט השלום בבאר שבע בבקשה לביטול צווי ההריסה המינהליים ובקשותיו נדחו ביום 9.12.03.

המערער ערער על החלטת בית המשפט השלום בפני בית המשפט המחוזי, אשר הורה על החזרת הדיון לבית המשפט השלום כדי לאפשר למערער לשטוח טענותיו בתצהיר.

בית משפט השלום, חזר ודן בבקשת המערער ובהחלטתו מיום 5.7.06 דחה את בקשותיו של המערער וזה הערעור העומד בפני.

  1. טען המערער, מפי בא כוחו, כי צווי ההריסה המנהליים, אשר הוצאו כנגדו הינם בטלים מעיקרם וזאת מכח פגמים מהותיים אשר נפלו בהוצאת הצווים ואשר יש בהם כדי להביא לבטלות הצווים מעיקרם. כן טען כי בנסיבות העניין יש להעדיף את האינטרס האישי של המערער על האינטרס הציבורי ועל כן יש להורות על ביטול צווי ההריסה המנהליים.
  1. אקדים ואציין כי בית משפט של ערכאת ערעור מוסמך לבחון את קביעותיו של בית משפט קמא על פי הטענות והעובדות אשר באו בפני בית משפט קמא. טענות או עובדות אשר לא באו ולא נטענו בפני בית משפט קמא לא יכולות  לבוא בפני ערכאת הערעור וערכאת הערעור לא תידרש להן. החריג לכך, כאשר באה בפני ערכאת הערעור בקשה להצגת ראיה נוספת אשר לא ניתן היה להביאה בפני בית משפט קמא. 
  1. במקרה דנן העלה ב"כ המערער טענות משפטיות הכרוכות בתשתית עובדתית נטענת הנוגעות לכשירות הוצאת צווי ההריסה, טענות אשר לא באו בפני בית משפט קמא ולכן גם לא זכו להתייחסות של בית משפט קמא.

בית משפט קמא ציין מפורשות כי לא היתה מחלוקת שהמערער בנה מבנים מבלי שיש בידו היתר בניה וכי המחלוקת היחידה אשר עמדה על הפרק היא שאלת מועד סיום בניית המבנים ואכלוסם שהינה בבחינת שאלה מהותית לעצם הוצאת צו ההריסה המנהלי. בית משפט ציין מפורשות כי המערער לא טען דבר לעניין חזקת תקינות ההחלטה המנהלית דהיינו, לא טען כל טענה הנוגעת לחוקיותם של צווי ההריסה או לאופן הוצאתם ואף עם תום הדיון והגשת הסיכומים לא העלה כל טענה שכזו ועל כן סיכם כי חזקת התקינות לא נסתרה והיא נותרה בעינה.

לפיכך, אני דוחה את כל טענות המערער ככל שהן נוגעות לתקינות הוצאת צווי ההריסה המנהליים אשר הוצאו נגדו. טענותיו לא באו בפני בית משפט קמא ואין הן יכולות לבוא כעת בפני ערכאת הערעור.

  1. המערער לא טען כנגד קביעתו העובדתית של בית משפט קמא לפיה הוכח שהמבנה לא היה מאוכלס בעת הוצאת צווי ההריסה המינהליים. אולם, הוסיף וטען כנגד הפעלת שיקול הדעת שעשה בית משפט קמא כאשר העדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של המערער ולטענה זו אתייחס:
  1. ב"כ המערער טען ארוכות כי בית משפט קמא לא שקל את השיקולים האישיים של המערער אל מול השיקולים הציבוריים שמקדמים את הגישה של הריסת בניה בלתי חוקית, כשהוא נסמך על פסיקה רבה אשר נכתבה סביב השיקולים שבמתן צו הריסה לבניה בלתי חוקית מכוח הוראת סעיף 212 לחוק בתכנון והבניה. טען ב"כ המערער כי אין למערער ולבני משפחתו מקום מגורים חילופי וכי הריסת המבנה תביא לתוצאה קשה ובלתי הפיכה מבחינת המערער ועל כן טען כי האינטרס האישי שלו ושל בני משפחתו הרחבה, גובר על אינטרס הציבור להסרת הבניה הבלתי חוקית.

עוד טען ב"כ המערער כי על פי כללי הצדק יש לשקול הקפאת סעד ההריסה עד למתן פתרון תכנוני ליישובם האורבני של המערער ובני משפחתו והכול לנוכח כוונת מינהל מקרקעי ישראל ומוסדות התיכנון להקים במקום בו מצוי המבנה ישוב חדש בשם " אל פורעה".

  1. הסתמכותו של ב"כ המערער על פסיקה זו, הדנה בשיקולים להוצאת צווי הריסה בנסיבות של בניה בלתי חוקית ללא הרשעה, לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, איננה רלבנטית לעניין נשוא הערעור, מאחר ופסיקה זו רלבנטית אך ורק לנסיבות ולשיקולים אותם שוקל בית משפט בהוצאת צו הריסה לגבי מבנה אשר הוקם ללא היתר, ללא קשר להרשעה.

בשורה ארוכה של פסקי דין עמדו בתי המשפט על ההבחנה שיש לעשות בין סמכותו של בית המשפט להורות על הריסת בניה בלתי חוקית, לפי הוראות סעיף 205 חוק התכנון והבניה - בעקבות הרשעה באחריות להקמת מבנה ללא היתר או סמכותו של בית משפט לבטל צו מינהלי להריסת מבנה בלתי חוקי, לבין הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 212 לחוק התכנון ובניה להורות על הריסת מבנה שהוקם ללא היתר, ללא קשר להרשעה.

תכליתו של צו הריסה, לפי סעיף 205 הנ"ל, היא, להחזיר את המצב לקדמותו ולסלק מבנה שהוקם תוך הפרת החוק לבל ימצא חוטא נשכר. צו הריסה לפי סעיף 205 מכוון כנגד העבריין ולכן, מדבר על "אמצעים נוספים" לענישתו  של עבריין בנייה; בעוד שתכליתו של צו הריסה לפי סעיף 212, המדבר על "הריסה ללא הרשעה", שמירת הסדר הציבורי ומניעת מטרד מן הציבור בשל עצם קיומו של מבנה בלתי חוקי.  לאמור - שאין בתכלית צו זה משום נקיטה באמצעים כנגד עבריין בנייה, אלא בהסרת "מכשול" לרבים במובן הרחב של המושג והוא מכוון כנגד ה"מבנה" שהוקם שלא כחוק.

ולכן קובע בית המשפט בע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא כי:

"ברם, כאשר מדובר בבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה - לפי סעיף 212 ל חוק התכנון - שונים פני הדברים. בהקשר זה, אין די לה למדינה בהוכחה כי נתקיימו התנאים פ"ד נב (1) 142 המקימים את הסמכות לצוות על ההריסה ועליה להוכיח כי בנסיבות העניין ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של "עניין ציבורי" חשוב; כאשר בפני המתנגד למתן הצו פתוחה האפשרות להציג שיקולים התומכים בהתנגדותו. צו הריסה יינתן רק במקום ששיקולי ה"עניין הציבורי" גוברים על השיקולים האחרים שמציג המתנגד. העובדה שהמבנה נושא הבקשה הוקם ללא היתר, מהווה תנאי יסודי לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 212 ל חוק התכנון; ומקובל עלי שעצם הקמתו של המבנה שלא כחוק מהווה שיקול נכבד להריסתו. ברם, ככלל, לא יהיה די בשיקול זה לבדו כדי להכריע את הכף בזכות מתן צו הריסה; ועל בית המשפט לבחון אם בנסיבות העניין מחייב העניין הציבורי את הריסת המבנה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ