אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 72220/04

פסק-דין בתיק עפ 72220/04

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
72220-04
24/04/2006
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
עו"ד רות ארז
הנתבע:
כהנים מרדכי
עו"ד טמיר בנימין
פסק-דין

א.         בשנים 2000-2002 עבד המשיב כנהג ושליח במשרד עורכי דין בתל אביב. במסגרת עבודתו אמור היה המשיב מידי פעם למשוך כספים מחשבונות בנק של שותפים במשרד ולהעבירם לשותפים. למשיב נמסרו פתקים של המשרד - חתומים בחותמת ובחתימת השותף - כדי שיהוו אישור למשיכת הסכום הנדרש מהבנק. במשך תקופה של כשנתיים וחצי, החל מיולי 2000 ועד נובמבר 2002, נהג המשיב לזייף פתקים כאמור לעיל, כך שייחזו כאישור למסור לידיו סכומים שונים של מטבע זר. המשיב הטביע את חותמת המשרד וכן חתימה הנחזית להיות חתימתו של עוה"ד ערן אילן, אחד השותפים במשרד. את הפתקים המזוייפים מסר המשיב לאחד מפקידי הבנק ובצורה זו משך סכומי כסף שונים. הטבלה שבנספח לכתב האישום, מפרטת 80 מקרים שונים. סה"כ משך המשיב בדרך זו מעל ל - 580,000 ש"ח.

בבימ"ש קמא הודה המשיב בעבירות שיוחסו לו: גניבה בידי עובד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וכן זיוף בנסיבות מחמירות. בימ"ש קמא הרשיע את המשיב בעבירות הנ"ל ולאחר מכן הפנה אותו לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בסופו של יום הטיל בימ"ש קמא, כב' השופט ח' אפרתי, על המשיב 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

על גזר הדין מערערת המדינה בפנינו.

ב.         על אלה שמה המדינה את הדגש בהודעת הערעור:

            1.         מדובר בשמונים מקרים שונים. כל אחד מן המקרים מהווה גניבה ושאר העבירות שיוחסו למשיב. כך יש לראות זאת. אין לקבל טיעון כאילו מדובר בעבירה חד פעמית;

            2.         מדובר בגניבה ממעביד, עבירה חמורה בפני עצמה. עבירות הזיוף והמירמה אינן נופלות ממנה בחומרתן;

            3.         המשיב עשה מה שעשה למען בצע כסף. נסיבותיו האישיות כפי שנפרסו בבימ"ש קמא אינן מעלות כל עניין חריג שיכול להוות שיקול מיוחד לקולא;

            4.         סכום הכסף הכולל שמדובר בו;

            5.         העובדה שהמשיב לא החזיר את הכסף, למעט סכום שהוגדר על ידי המדינה סכום סימלי, כ - 7,100$ וכן 20,000 ש"ח, שהם לדברי הסניגור, כ - 10% מהסכום;

            6.         בימ"ש קמא שם את הדגש על מכתב "המחילה" (נ/3) שניתן למשיב על ידי המתלונן, עו"ד ערן אילן. לטענת המדינה, עמדת המתלונן "מהווה רק שיקול אחד ממגוון השיקולים ולבטח לא שיקול מרכזי בבוא בית המשפט לגזור את העונש". לטענת המדינה, הסיבות למחילה שמורות עם המתלונן והן אינן יכולות, כאמור, להכתיב את הענישה;

            7.         העונש שהוטל יש בו משום סטייה רבתי מנורמת הענישה המקובלת והראויה. בימ"ש קמא הפנה בגזר דינו למספר פסקי דין - ע"פ 104/89 דרורי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(1) 843, ע"פ 4669/93 בסט נ' מדינת ישראל, תק-על 93(4) 36 (להלן: פסק דין בסט) וכן ע"פ (ת"א) 71136/01 מואטי נ' מדינת ישראל, תק-מח 188(1) (להלן: פסק דין מואטי). לרוע המזל, בימ"ש לא אימץ את נורמת הענישה כפי שניתנה באותם פסקי דין וראה לנכון להטיל על המשיב את העונש המופלג, לדעת המדינה, בקולתו.

ג.          אל מול כל מצבור השיקולים הנ"ל העלה הסניגור את הנימוקים הבאים, שלשיטתו יש בהם כדי להביא לכלל מסקנה שבימ"ש קמא פעל במתחם הסבירות, גם אם בגדר מתחם זה העונש נוטה לקולא. לדעת הסניגור יש לזקוף לזכותו של המשיב את השיקולים הבאים:

            1.         המשיב הביע חרטה והודה;

            2.         ועל כך שם הסניגור את הדגש, המכתב נ/3, שהוא גולת הכותרת בטיעוני הסניגוריה. המתלונן סלח למשיב ובנ/3 ביקש שלא למצות עמו את הדין. הגם שהמתלונן איננו המאשים, יש לעמדתו משקל וחשיבות. הסניגור מפנה לעניין זה הן לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והן לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, המצביעים על מעמדו של המתלונן בהליך פלילי שמתנהל בגין נזק שנגרם לו;

            3.         ב"כ המשיב מפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן בדבר הטיפול שמעניק המשיב להוריו הקשישים והחולים;

            4.         עוד מפנה ב"כ המשיב לחלוף הזמן, ולשיטתו, לעינוי הדין שעבר המשיב. המשיב הודה כבר בשנת 2002, אנו מצויים היום בשנת 2006 והערעור נשמע רק עתה;

            5.         עד אשר ניתן עיכוב ביצוע בערכאה זו, הספיק המשיב לרצות 3 שבועות בעבודות שירות. יש משקל לעצם העובדה שהמשיב כבר התחיל בריצוי העונש ורק אז ניתן עיכוב הביצוע;

            6.         המשיב למד את לקחו. לא לפני המעשים נשוא הדיון הדיון ולא אחריהם, לא הסתבך בעבירות נוספות. ב"כ המשיב מבקש לאמץ את עמדת שירות המבחן, אשר התייחס בתסקיר לעבירות שביצע המשיב כאל "עבירה ראשונה ויחידה" (ראה עמ' 1 לתסקיר מיום 18/5/04);

            7.         באשר להשבת הכסף - המשיב לא השיב את הגזלה משום שהכסף אינו נמצא בידו. לדברי הסניגור, המשיב חילק את הכסף לקבצנים העומדים בצמתי רחובות או לחברים ולפיכך איננו יכול להחזיר מה שאינו מצוי בידו;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ