אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 72213/06

פסק-דין בתיק עפ 72213/06

תאריך פרסום : 22/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
72213-06
24/10/2007
בפני השופט:
1. ס' רוטלוי ס.נ. - אב"ד
2. ע' סלומון צ'רניאק
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
מזרחי יוסף
עו"ד הוכמן בצלאל
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נח בונה
פסק-דין

המערער הורשע, על פי הודייתו, בבית משפט השלום בפתח-תקוה (כב' השופטת ל' לב-און), בת.פ 3533/05, בשתי עבירות של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

הרקע לאישום הוא הבחירות לתפקיד ראש ממשלת ישראל ולכנסת בשנת 1999, כאשר חבר הכנסת יוסף בא-גד ביקש להציג את מועמדותו לכנסת ולראשות הממשלה. כל מועמד צריך היה להגיש רשימה של 55 אלף אזרחים תומכים או של 10 חברי כנסת מכהנים.

על פי העובדות בהן הודה הוא מסר ביודעין תצהירי שקר לפיהם הוא החתים בעלי זכות בחירה על חוברות מאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 15 בהן צריך היה להחתים את התומכיםוזאת בתמורה לקבלת סך 10,000 ש"ח.

בית משפט קמא גזר על המערער 12 חודשי מאסר, מהם 4 לריצוי בפועל על דרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי. 

על עצם ההרשעה הערעור שבפנינו.

1.         ב"כ המערער טוען כי המערער הטמיע את אשמתו ואחריותו וכי בעת ביצוע העבירות פעל מתוך תמימות, ואת הכסף שקיבל בתמורה לחתימתו החזיר. הרשעתו פוגעת במשפחתו ובאופן כלכלי חמור, שכן הוא עובד כמשגיח כשרות בקייטרינג אשר עיקר עבודתו עם מוסדות גדולים אליהם יש צורך באישורי כניסה. הרשעתו בדין תשלול ממנו את אישור הכניסה וכתוצאה מכך יפוטר. ממילא כבר נשלל ממנו אישור הכניסה הקבוע שהיה לו, וכיום הוא מקבל אישורים חד פעמיים בלבד, בהתחשב בכך שערעורו תלוי ועומד.

            זאת ועוד, מאז ביצע את העבירה ונחקר, עבר זמן רב והתיק הפלילי נפתח כעבור כ- 5 שנים, ולא נערך לו שימוע.

            המערער הציג לנו היום אישור רפואי עדכני לפיו חלה החמרה במחלת עור ממנה הוא סובל. הוא טוען כי גילו בצירוף מחלתו יקשו עליו במציאת עבודה אחרת אם יפוטר.

2.         ב"כ המשיבה טוען, כי מדובר בעבירות חמורות ביותר והמערער ידע היטב כי הוא חותם חתימת כזב. חומרה מיוחדת יש בעובדה שהוא חתם על יותר מתצהיר אחד. כמו כן הוא הפנה למכתבים בהם הוזמן להליכי שימוע ולא הגיע, כך שהעדר השימוע נבע מבחירתו. ב"כ המשיבה מדגיש, כי תסקיר שירות המבחן אינו ממליץ על אי הרשעה  ואף קובע כי אי הרשעתו עשוי לגרום לטשטוש חומרת העבירה. כמו כן לא הומצאו ראיות של ממש כי המערער עלול לאבד את מקום פרנסתו, ובכל מקרה יוכל לעבוד במסגרת אחרת שאינה מצריכה תעודת יושר. 

3.         שמענו את טענות הצדדים ועיינו בפסיקה שהציג לנו ב"כ המערער ודעתינו היא כי דין הערעור להידחות.

            ההלכה היא כי ביצוע עבירה מצדיק בד"כ הרשעה ואי הרשעה הוא בבחינת חריג לכלל זה. (ראה ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פד"י יד(3), 685).

            בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3), 377, נקבעו שיקולים אותם יש לקחת בחשבון לצורך ההחלטה בדבר אי הרשעה.

            אחד השיקולים המרכזיים ביותר הוא חומרת העבירה ומהותה. במקרה שלנו מדובר בשתי עבירות של שבועת שקר, כאשר מדובר במתן תצהיר כוזב בהקשר לבחירות. החומרה של ביצוע עבירות שיש בהן כדי להטות תוצאות של בחירות היא משמעותית. הפסיקה עמדה על כך במספר רב של פסקי דין. בחירות הוגנות הן נדבך מהותי בדמוקרטיה הישראלית ופגיעה בהליך התקין מאיימת על טוהר הבחירות [ראה רע"פ 107/89 יצחק פינטו נ' מדינת ישראל, פד"י מד(1) 96, 97-98 וכן ע"פ (תל-אביב) 70569/06 עמרי שרון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)].

בנוסף לכך, בית משפט קמא הדגיש את העובדה כי שירות המבחן לא המליץ על העמדתו של המערער בפיקוח "בשל הקושי בנטילת אחריות ותחושה של קורבנות ומסביר במפורש כי הימנעות מהרשעה יכולה לתרום לטשטוש חומרת העבירה, שזו בוודאי לא התוצאה המיטבית לגבי הנאשם והציבור".

זאת ועוד, כאשר המערער מתקשה לקחת אחריות על מעשיו נסוגות הנסיבות האישיות, מה גם ששירות המבחן ובית משפט קמא כלל לא השתכנעו כי הרשעה תפגע בעבודתו.

בית משפט קמא נתן דעתו לכל הנסיבות לקולא, סקר אותן בפירוט אך בנסיבות העניין מצא להרשיע את המערער ולגזור את דינו.

אכן בנסיבות אלה גובר האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של המערער ואין כל מקום להתערבות בהרשעה ובגזר הדין. 

הערעור נדחה.

מוזמנת בזאת חוות דעת הממונה על עבודות שירות באשר להתאמתו של המערער לרצות את עונש המאסר בדרך של עבדות שירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ