אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 72162/05

פסק-דין בתיק עפ 72162/05

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
72162-05
09/05/2007
בפני השופט:
1. ז' המר סג"נ - אב"ד
2. ג' קרא
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
אלישבע איתן
עו"ד ערן פלס
הנתבע:
מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז מרכז
עו"ד גב' נורית קורנהאוזר
פסק-דין

השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד :

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום פתח-תקווה (כב' השופטת ד' עטר) בת"פ 3119/03. המערערת הורשעה בעבירה של השארת ילד ללא השגחה לפי סעיף 361 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ועונשה נגזר כדלקמן: 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 3,000 ש"ח. עונש המאסר עוכב עד ההכרעה בערעור.

כתב האישום

2.         בעת הרלוונטית שימשה המתלוננת כגננת אחראית בגן ילדים בעיר פתח-תקווה. נטען כי בשלוש הזדמנויות במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2002 הכניסה המערערת את הקטין ד' ס' יליד 1998 (להלן: הקטין) למחסן על מנת להענישו. מדובר במחסן קטן ללא תאורה, עמוס בכיסאות וחפצים שונים, ובו ארון חשמל פתוח.

ביום 30.12.02 (להלן: היום הנדון) בשעה 11:15 לערך הכניסה המערערת את הקטין בכוח למחסן לאחר שהתפרע, זרק אבנים והפריע לילדים. המערערת נעלה את הדלת תוך שהיא צועקת על הקטין. הקטין נותר במחסן למשך 10 דקות לפחות בעודו צורח ומבקש לצאת. הוא הוצא מן המחסן רק לאחר התערבותם של אנשים נוספים, אשר הגיעו למקום ואיימו להזמין משטרה.

נטען כי במעשים אלה השאירה המערערת קטין שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, תוך סיכון חייו או באופן שעלול לגרום לפגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו.

הכרעת הדין

3.         המערערת הודתה בחלק לא מבוטל מעובדות כתב האישום: כי בודדה את הילד (בין אם הכניסה אותו למחסן ובין אם העמידה אותו ליד דלת המחסן) במספר הזדמנויות לאור התנהגותו הבעייתית; כי ביום הנדון סגרה את הדלת לאחר שהכניסה את הקטין למחסן.

השאלות שנותרו במחלוקת אם כן, היו: רמת המסוכנות הנובעת מתנאי המחסן; פרק הזמן בו נשאר הקטין לבדו במחסן; מקום עמידתה של המערערת בפרק זמן זה; האם הדלת ננעלה או נסגרה בלבד; סיבת הוצאת הקטין מהמחסן.

4.         לגבי עדויותיהם של השוהים במשרד הסמוך למחסן (להלן: המשרד), אלון עמר ונאור אלפסי, אשר הבחינו בקטין הבוכה בעודו במחסן ותארו את התנאים ששררו במחסן באותה עת, נקבע כי דבריהם מהימנים ומשקפים את התרחשות מהלך הדברים כהווייתם. בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי עדויותיהם מגמתיות.

באשר לתנאים ששררו במחסן נקבע כי מדובר בשטח קטן, כמטר רבוע, בו אוחסנו ערימות של כסאות וכן היה מצוי בו ארון חשמל פתוח. בתמונה ת/4י' ניתן להבחין בצפיפות רבה, בעומס חפצים ובהעדר מרחב פנוי לשהיית הקטין.

לעניין פרק זמן שהותו של הקטין במחסן נקבע כי הקטין שהה במחסן לכל הפחות כעשר דקות, וגרסת המערערת הייתה בלתי עקבית בנקודה זו.

באשר למקום שהייתה של המערערת בפרק זמן זה, המערערת לא אמרה בהזדמנות הראשונה כי ניצבה מאחורי הדלת. נקבע שגרסתה המאוחרת, כי שהתה מאחורי הדלת, אינה סבירה לאור היותה מופקדת על שלומם של 34 ילדים נוספים. לו אכן שהתה מאחורי הדלת, מדוע לא שעתה לקריאותיהם הנרגשות של השוהים במשרד, המצוי מעברו של המחסן, ולדפיקות בדלת. בבית המשפט חזרה בה מגרסתה כי שמעה מעברו של המחסן קולות דיבורים, לרבות כוונה להזעיק את המשטרה. חזרתה מגרסתה זו חיזקה את התרשמותו של בית המשפט במגמתיות גרסתה.

בהעדר ראיה סותרת התקבלה גרסת המערערת כי לא נעלה את הדלת ביום הנדון.

5.         באשר להכנסתו של הקטין למחסן בהזדמנויות קודמות, קבע בית המשפט כי הוא מתקשה לקבל את גרסתה כי לא סגרה את הדלת, אך בהעדר ראיה אחרת נקבע כי יש לתת למערערת ליהנות מן הספק, ולפיכך זוכתה מן המיוחס לה בנדון.

6.         נקבע כי המחסן, בתנאיו כפי שצוינו, מהווה סכנה לקטין בן 4, במיוחד כאשר מדובר בקטין בלתי צפוי, חסר רסן ובעל התנהגות אגרסיבית. חזקה על המערערת שהייתה מודעת לתוצאות הטבעיות של מעשיה, ולכך שהשארתו במחסן כשהדלת סגורה תסכן את חייו, או עלולה לפגוע בשלומו או בבריאותו. אף אם הייתה מתקבלת הטענה שהמערערת נותרה עומדת מאחורי הדלת, הרי שהיא נעדרת יכולת שליטה ופיקוח על צעדיו, והקטין נותר ללא השגחה ראויה כנדרש.

טענתה של המערערת כי הכנסתו של הקטין למחסן תביא לכך שיירגע הינה "היתממות בלבד". מגרסתה שלה ושל הסייעת אוקסנה עלה כי הפעמים הקודמות בהן הוכנס הקטין למחסן לא הניבו את התוצאה המבוקשת. גם לאחר שהוכנס למחסן, והמשיך בצעקותיו ובבכיו לא הוציאה אותו המערערת מהמחסן באופן מיידי.

כן נקבע כי דין טענת ההגנה בדבר "זוטי דברים" להידחות. המקרה הינו רחוק מלהיות "קל ערך" והאינטרס הציבורי מחייב את דחיית הטענה.

הערעור

7.         לטענת המערערת " כל "חטאה" היה הכנסת ילד אשר התפרע בצורה קשה, אשר סיכן את שאר הילדים, למחסן למשך עד כ-10 דקות, בכדי להרגיעו, כשהגננת עומדת ליד הדלת הלא נעולה" לשם השגחה עליו (עמ' 1 להודעת הערעור). המערערת ענשה את הילד באופן מינימאלי וללא שנשקף לו כל סיכון.

המערערת משיגה על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא לעניין הזמן ששהה הקטין בחדר;  מקום שהייתה של המערערת בפרק זמן זה; התנאים ששררו במחסן.

כן נטען כי קביעתו של בית המשפט כי "לבטח נגרם  [נזק] לנפשו הרכה" הינה חסרת בסיס עובדתי. לא זו אף זו, אמו של הקטין ביקשה לאחר האירוע כי הקטין ימשיך בגן זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ