אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7203/06 תורג'מן עמית נ' מדינת ישראל

פסק-דין בתיק עפ 7203/06 תורג'מן עמית נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7203-06
03/01/2007
בפני השופטים:
1. הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
תורג'מן עמית
הנתבעת:
מדינת ישראל
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         כנגד המערער הוגש כתב אישום לבימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופט י. שפסר) ובו יוחסו לו עבירות רכוש שונות. בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי והמערער הודה והורשע בהתאם לכתב האישום המתוקן בעבירות של פריצה למקום מגורים, גניבה וגניבת כרטיס חיוב.

            בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה המערער, מתברר כי בתאריך 29.2.04, בשעה 24:30 או בסמוך לכך, התפרץ המערער לדירה בדימונה, על ידי כך שנכנס לדירה דרך החלון, וגנב מתוך הדירה ארנק שהכיל 100 ש"ח במזומן, כרטיס אשראי, מסמכים שונים וטלפון סלולארי. באותה עת, ישנה בעלת הבית בתוך הדירה.

            לבקשת הסניגור, עו"ד אלגרנאווי, הורה בימ"ש השלום על הגשת תסקירים מטעם שירות המבחן על המערער, וחרף התנגדות המדינה, ולמרות התלבטות ביהמ"ש עצמו (דבר שבא לידי ביטוי במספר החלטות), אימץ ביהמ"ש את ההמלצות שבתסקיר והורה על עריכת ניסיון טיפולי למערער.

לפיכך, ולאחר מעצר של כ-7 חודשים, שוחרר המערער בתנאים (וזאת בתאריך 26/09/06), כאשר תנאים אלה כללו, בין היתר, מעצר בבית בבית הוריו של המערער עם אפשרות לצאת לעבודה מסודרת אצל מעסיק בעבודות עפר, השתתפות בקבוצות טיפוליות במסגרת שירות המבחן, ערבויות שונות ועוד. יש לציין, כי באותה החלטה ציין ביהמ"ש במפורש ובהדגשה, כי במידה והמערער יפר הוראה כלשהי של הגורמים הטיפוליים או תנאי כלשהו מתנאי השחרור, הוא עלול להעצר מיידית ודינו ייגזר ללא דיחוי.

מאז השחרור האמור, נדחה הדיון בעניינו של המערער מספר פעמים, כאשר בכל פעם הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, שדיווח על התקדמות הטיפול של המערער. התסקירים היו חיוביים יותר או פחות וביטאו את העליות והמורדות שידע המערער לאורך כל תקופת הדחיה, כאשר שוב ושוב קיבל המערער הזדמנות לשפר את דרכיו, ואף  תנאי השחרור שונו בהתאם.

בתסקיר, שהוגש לקראת ישיבת יום 30/10/05, המליץ שירות המבחן על עונש של עבודות שירות לצד הארכת עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המערער, ומכיוון שהמלצה זו לא הייתה ריאלית מן הבחינה המשפטית, נתבקש שירות המבחן, הפעם בהסכמת המדינה, לשקול של"צ במקום עבודות שירות. לשם כך, נדחה הדיון לתאריך 20/11/05, אלא שבישיבה זו התייצבו באי-כוח הצדדים בלבד, והתברר, כי המערער נעצר בינתיים במסגרת תיק אחר. לכשהובא המערער לדיון הנוסף שנקבע, ביקש ב"כ המדינה להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר חדש על המערער, שכן סבר כי גם עמדת שירות המבחן, כמו עמדת המדינה, עשויה להישתנות לאור שינוי הנסיבות בעניינו של המערער. ביהמ"ש קיבל עמדה זו, למרות התנגדות הסניגור, שסבר כי אין בשינוי הסטטוס של המערער, שבינתיים נעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים בתיק החדש שנפתח כנגדו, כדי להצדיק הגשת תסקיר חדש או שינוי בעמדת המדינה.

הדיונים בעניינו של המערער נדחו שוב מפעם לפעם, על מנת שיוגשו תסקירים מעודכנים מטעם שירות המבחן, עד שסוף סוף נשמעו הטיעונים המחודשים לעונש בתאריך 08/05/06 ונגזר דינו של המערער.

בימ"ש השלום סקר בגזר דינו את השתלשלות האירועים בתיק, ציין את התסקירים המרובים שהוגשו, את טיעוני הצדדים בישיבות השונות ואת ההחלטות שניתנו על ידו תוך כדי הדיונים בתיק, ולבסוף דן את המערער למאסר של 20 חודשים מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, הפעיל את עונש המאסר על תנאי של 8 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער חלקו בחופף וחלקו במצטבר כך שסך הכל היה על המערער לרצות 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר.

על גזר דין זה הוגש הערעור נשוא פסק-דיננו.

2.         טרוניתו העיקרית של הסניגור היא, כי המדינה טעתה, כאשר שינתה את טיעוניה לעונש לאור מעצרו של המערער, וכי ביהמ"ש לא היה רשאי לקחת עובדה זו בחשבון, שכן באותה עת היה מהמערער רק בחזקת מי שהוגש נגדו כתב אישום וחזקת החפות עמדה לזכותו. בנוסף טען, כי העונש, לכשעצמו, חמור ואינו לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער.

לעומתו סבורה ב"כ המדינה, כי עם שינוי הנסיבות היו רשאים, ואף חייבים, כל הגורמים לשקול שנית את עמדתם בטרם גזירת העונש, ולאור חומרת העבירה והרשעותיו של המערער - העונש שנגזר על המערער אינו חמור אלא מאוזן וראוי.

3.         יתכן והיה ראוי, כי בימ"ש השלום, שהמתין זמן רב כל כך בטרם דן את המערער, תוך ניסיון להעלותו על דרך הישר ולשקמו (ולדעתי בצדק עשה כן), ימתין זמן קצר נוסף עד להתבהרות המצב המשפטי בתיק החדש שהוגש כנגד המערער ואשר בגינו נעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים וההליך הטיפולי שהוחל עמו נפסק. אכן, באותו שלב היה המערער בחזקת חף מפשע, הגם שנעצר.

            אולם, היום, כשאנו יודעים שהמערער הורשע בתיק החדש ונדון, במסגרת הסדר טיעון, לעונש מאסר של 24 חודשים בפועל וזאת בהתחשב בעונש המאסר שנגזר עליו בתיק נשוא הערעור (ר' לעניין זה פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין וגזר-הדין בתיק האמור, שהוגש בפנינו וסומן כ-מש/1), דהיינו במצטבר לעונש המאסר נשוא הערעור, נדמה שהשאלה הזו תאורטית ואין צורך להכריע בה במקרה הנוכחי.

אשר לעמדת המדינה, אינני סבורה שיש מקום לקבוע, כבקשת הסניגור, שהמדינה הייתה מחוייבת להשאר ולדבוק בטיעוניה המקלים, ולא ניתן לזקוף לחובתה את נכונותה, גם בלא הסדר טיעון, ולמרות התנגדותה הראשונית לשחרור ולהליך הטיפולי, ללכת לקראת המערער כשחשבה שיש סיכוי לשקמו. לא ניתן לקבל את דברי הסניגור ולא ניתן לדרוש מהמדינה לדבוק בטיעונים הצופים פני שיקום, כאשר המערער עצמו לא דבק בדרכו החיובית, שהייתה הבסיס לטיעוניה המקלים. נהפוך הוא, אני סבורה, כי המדינה פעלה בדרך ראויה, כאשר לא דבקה בהתנגדותה הראשונית לשחרורו של המערער, והתגמשה בטיעוניה לאור התקדמות הטיפול. ומשהמערער היה הגורם לכישלון הטיפולי, לא ניתן לחייב את המדינה להמשיך, בלא כל הצדקה לגופו של עניין, להמליץ על הדרך הטיפולית, בעוד המערער עצור.

4.         יש לזכור, כי המערער נדון בעקבות עבירה של פריצה לבית דירה, כאשר פרץ לביתה של גב' וענונו שבדימונה בשעת לילה מאוחרת, בעוד הגב' וענונו ישנה במיטתה. המערער פרץ לדירה דרך החלון ולא נרתע מנוכחותה של בעלת הבית הישנה, חיטט בחפציה וגנב מארנקה כסף, מסמכים ומכשיר טלפון סלולארי. חסד עשה עמו ביהמ"ש כאשר, למרות הרשעותיו הקודמות (ארבע הרשעות ב-6 עבירות שונות וביניהן הרשעה אחת בגין עבירה של שוד) לא גזר את דינו מייד וניסה עמו את הדרך הטיפולית. משכשל הניסיון הטיפולי, והמערער נעצר בשל המשך פעילות פלילית, צדק ביהמ"ש, כאשר קבע שלא ראוי ללכת לקראת המערער יותר ולהאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו.

            בנסיבות אלו, וגם לאור העובדה שהעבירה נשוא הדיון בוצעה יומיים בלבד בטרם אמור היה המערער להתייצב לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות שנגזר עליו בביהמ"ש המחוזי זמן קצר לפני כן, הרי שהעונש שהוטל על המערער גם אם אינו קל עדיין אינו חמור במידה שתצדיק את התערבותנו.

            לפיכך, הייתי ממליצה לחברי לדחות את הערעור.

                                                                                    _________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ