אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7202/04

פסק-דין בתיק עפ 7202/04

תאריך פרסום : 30/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7202-04
30/03/2005
בפני השופט:
1. נ. הנדל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. י. אלון


- נגד -
התובע:
נחום ערן
עו"ד דוד גולן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד חנה מגד
פסק-דין

כב' השופט נ. הנדל:

1.         לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער בשני אישומים של סחר בסם מסוכן ובאישום של הפרת הוראה חוקית. הוא נידון לעונש מאסר בפועל של שלוש שנים ומאסר מותנה.

            שלוש טענות בפי הסניגור, עורך דין גולן אשר לא ייצג את המערער בהליך קמא.

א.      היה על בית משפט קמא לפסול את עצמו מלשבת בדיון בעניינו של המערער.

ב.      לא היה מקום להרשיע את המערער בעבירה של הפרת הוראה חוקית בשל העדר הנמקה בהכרעת הדין.

ג.       בכל מקרה עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער חמור מדי.

אתייחס לטענות לפי סדרן.

2.         הקורא בפרוטוקול של הליך קמא יתרשם מאי נכונותו של המערער להשלים עם  המותב אשר ישב בדין. חוסר השלמה זה בא לביטוי לאורך המשפט. המערער סירב להעיד והורה לסניגור שייצג אותו שלא לסכם. מהחומר עולה שבית משפט קמא לא היה מוכן להיעתר לבקשת המערער, שחזרה שוב ושוב, לדחות את הדיון על מנת שעורך דין זה או אחר ייצגו. בהחלטותיו לדחות את בקשות הדחייה הדגיש בית משפט קמא שהמערער היה נתון במעצר חודשים רבים ולו היה מקבל את עמדת המערער משפטו לא היה מסתיים תוך תשעה חודשים - הזמן הקצוב על ידי המחוקק. גישה זו של בית משפט קמא לא היתה מקובלת על המערער, והוא אף סירב להיות נוכח באולם בית המשפט במהלך דיונים רבים. על רקע זה ביקש המערער, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שבית משפט יפסול את עצמו. יצויין כי בית משפט קמא דאג שבכל אופן יהיה המערער מיוצג בשלבים השונים של המשפט.

בערעור הלביש הסניגור נימוק אחר, שהפך לעיקרי, שבגינו היה על בית משפט לפסול את עצמו. העליב המערער את בית משפט קמא בתיק קודם. על כך הורשע ונענש. הסניגור המלומד טען בפנינו שיש להוריד את הרף לגבי מקרים בהם על בית משפט לפסול את עצמו. כדבריו: "גם אם שורת הדין אומרת שזאת לא עילה לפסילת שופט, אני חושב ששופט צריך לנהוג מידת חסידות". טיעון זה פותח צוהר מעניין לשיקולים שאמורים להנחות את בית משפט בבואו להחליט האם לפסול את עצמו. נדמה שכשם שעל שופט לפסול את עצמו במקרה המתאים, כן אין להתיר לצד לבחור את השופט על בסיס טענות פסלות שבכוחן להביא למניפולציות. הווה אומר, גם אם נאשם מעליב שופט שלא מתוך כוונה להביא לפסילת אותו שופט בהליך אחר, יש לשקול את ההשלכות של קבלת טענת פסלות מעין זו. בדומה, גם אם צד איננו מרוצה מהחלטה דיונית של בית משפט קמא, לרבות בקשות לדחיית הדיון, אין להכשיר אי רצון זה לשמש כמעין מפתח שבאמצעותו יכול נאשם לקבוע את זהות השופט אשר יכריע את דינו. הנושא מורכב ועדין. ההערות דלעיל הוצגו עקב נסיונו של הסניגור להציג את עמדתו כניצבת במקום שבין שורת הדין לבין לפנים משורת הדין, ובין דין לבין חסד. דרישות הצדק מתוות מסלול משלהן.

            ואולם, לעניינו, האמור אינו נחוץ להכרעה. ודאי היתה זכות למערער לבקש מבית משפט קמא לפסול את עצמו. משדחה בית משפט קמא בקשות אלו זכותו של המערער להגיש ערעור בפני נשיא בית המשפט העליון או מותב אחר של בית המשפט העליון, אשר ייקבע על ידי הנשיא. יודגש שהאפשרות להגיש ערעור בזכות על החלטת ביניים הינה חריגה במשפט הפלילי. צד אינו רשאי להגיש אפילו בקשה לרשות ערעור בכל נושא במשפט הפלילי, למעט העניין של פסלות שופט, וזאת כערעור בזכות. הסיבה לחריגה זו הינה שאין זה עניין שניתן להשאיר תלוי ועומד. אל לצד לשמור טענה כזו באמתחתו כדי להחליט אם להיעזר בה על סמך התוצאה הסופית במשפט. היה וצד סבור שטענת פסלות בידו עליו להציגה בהזדמנות הראשונה, שאם לא כן הוא מוותר עליה. ההיגיון בגישה זו יפה גם לאפשרות להגיש ערעור על החלטה בטענת פסלות. סעיף 148 לחסד"פ קובע: "טענת פסלות לא תשמע ולא תשמש נימוק לערעור אלא בהתאם להוראות סעיפים 146 ו-147". סעיף 146 דן במועד להגשת טענת פסלות וסעיף 147 עניינו ערעור על החלטה בטענת פסלות, וזאת תוך חמישה ימים ממועד מתן החלטת הפסלות על ידי בית המשפט שבפניו מתנהל התיק. כאמור, הערעור ידון בפני נשיא בית המשפט העליון, שופט אחר של בית משפט עליון או הרכב של בית משפט עליון - בהתאם לקביעת הנשיא. זהו חריג נוסף בנוגע לטענת הפסלות. ערעור על החלטה מעין זו של בית משפט שלום אינו נידון כלל בפני בית משפט מחוזי אלא אך ורק בפני בית המשפט העליון, במותב שנקבע על ידי הנשיא. יש בכך ללמד על הרצינות שהשיטה המשפטית מייחסת לטענת הפסלות. רצינות זו לא בכדי, ואין לנצלה. עינינו הרואות שלא רק שאפשר להגיש ערעור על החלטה בעניין טענת פסלות במהלך המשפט, אלא שזהו העיתוי היחיד שניתן להגיש בו את הערעור. מכאן, טענת פסלות אינה עילה לערעור על פסק דין. כן לא ניתן להשיג על החלטה של בית משפט שלא לפסול את עצמו בערעור על פסק הדין (ראה והשווה: ע"פ 6471/00 הר-שפי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 761, וכן רע"א 669/00 פלונית נ' היועמ"ש, פ"ד נד(3) 196). התוצאה הינה שאין מקום לקבל את עמדת הסניגור בדבר פסלות בית משפט קמא במסגרת ערעור זה. ליתר דיוק, אין מקום לדון בטענה זו. שאלה אחרת היא מה על סניגור לעשות אם גילה עילת פסלות של הערכאה המבררת רק בשלב הערעור, אך אין צורך להידרש לכך שכן הטענות היו ידועות במהלך הליך קמא.

3.         המערער הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית. בית משפט קמא לא נימק את מסקנתו. בתחילת הכרעת הדין הציג את תשובת המערער לאשמה זו ובסיום ההכרעה הודיע שהוא מרשיע את המערער בכל העבירות המיוחסות לו. חוסר הנמקה אינו חסר של מה בכך. בניגוד לשיטות משפטיות אחרות, כגון חבר מושבעים, מחובתו של בית משפט לנמק את התוצאה אליה הגיע. כפי שכתוב בסעיף 182 לחסד"פ: "הכרעת הדין - בתום בירור האשמה יחליט בית משפט בהחלטה מנומקת בכתב...". העדר הנמקה הינו איפוא חסר של ממש, ולו בשל הקשיים שיווצרו בבוא ערכאת הערעור לבחון את צדקתה של ההכרעה. הרי אין זה תפקידה של ערכאת הערעור להשלים את הכרעת הדין בנימוקים משלה. ברם, קיומו של מחדל זה או אחר לא בהכרח מכתיב את התוצאה. סעיף 215 לחסד"פ קובע כי "בית משפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה אם היה סבור כי לא נגרם עוות דין". רובד נוסף של העניין הוא שאורך ההנמקה תלוי בנסיבות התיק. כפי שנפסק: "על הפירוט הרצוי... נאמר כי יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה ויש שדי בקבלתה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה... כמו מתבקשת מעצמה... כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו" (בג"צ 7390/95, קרתה נ' המשנה לנשיא כב' השופט ש. לוין, לא פורסם). האמור מופיע בספרו של כב' השופט קדמי תחת הכותרת "הכרעת הדין: הנמקה" (על סדר הדין בפלילים, חלק שני עמ' 1110). ואולם, נראה שהציטוט מובא בהקשר של הדרישה לנמק החלטה. ברי כי חובת ההנמקה משתנה בהתאם לאופיה של ההכרעה. ברם, ניתן לומר ביתר שאת לגבי הכרעת דין כי חובת ההנמקה כשמה כן היא, יש צורך לנמק, לעתים בהרחבה ולעתים בקצרה, אך החובה עומדת בעינה (והשווה ע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 30, וכן דנ"פ 7619/96 ציטרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 650).

בהתאם לאמור החלטתי לשקול את העניין באופן הבא: הרשעת המערער תשאר על כנה רק אם עולה בבירור שתוצאה זו אינה גורמת לו עוות דין. הנטל שמוטל על המערער קיים, אך משקלו קל. היה ויש מקום להסיק שלמערער הגנה בפני הרשעה בביצוע העבירה, כי אז ראוי שתגבור אפשרות זו על תוצאת ההרשעה אליה הגיע בית משפט קמא.

המערער מואשם בהפרת הוראה חוקית בכך שהפר תנאי מעצר בית עת עבר את שתי העבירות של הסחר בסמים, בהן הורשע - ועל חלק זה של הכרעת הדין אין הוא מערער. במענה בבית משפט קמא טען המערער שמעצר הבית לא היה מלא, אלא חלקי. וטען עוד: "ואם יצאתי זה בטווח הגינה של הבית שלי". יוצא איפוא שהמערער מעלה שתי טענות הגנה נגד האשמה של הפרת הוראה חוקית. האחת, היקף שעות מעצר הבית, והאחרת, היקף מקום מעצר הבית.

במהלך שמיעת הראיות הגישה התובעת, בהסכמת הסניגור, שתי החלטות של בית משפט השלום בקרית גת (ראה: ת/42 ו-ת/43 ועמ' 68 לפרוטוקול). בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופט ברקאי) החליט לשחרר את המערער בתנאי של מעצר בית מלא בבית הוריו. המערער הפר תנאי זה ובית משפט השלום החליט, על אף זאת, שלא להורות על מעצרו אלא להעניק לו הזדמנות נוספת, ושחררו שוב בתנאי של מעצר בית מלא. עולה איפוא בבירור שהוטל על המערער, בנוכחותו, תנאי שחרור של מעצר בית באופן מלא. כחודשיים לאחר מתן ההחלטה הנוספת, עבר המערער שתי עבירות של סחר בסמים בשני תאריכים שונים. על פי קביעת בית משפט קמא עבירות אלו לא בוצעו בתוך דל"ת אמות בית הוריו של המערער, אלא מחוצה לו. מכאן טענות ההגנה של המערער נופלות ואין להן כל אחיזה. אף בדיון בפנינו הסניגור לא הציג כל טענת הגנה כנגד ההרשעה בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית. כאמור, בית משפט קמא ציין בתחילת הכרעת הדין את קו ההגנה של המערער. משנקבע שהמערער עבר את העבירה של סחר בסמים בדרך שעבר אותה, ומשהוגשו בהסכמה החלטות בית משפט השלום בדבר תנאי השחרור, המסקנה האחת והיחידה היא שהמערער עבר עבירה של הפרת הוראה חוקית. ניתן אף לומר שעל רקע האמור ביצוע העבירה של הפרת הוראה חוקית נגזרת מיניה וביה מביצוע עבירת הסמים. המערער לא העלה כל טענת הגנה, כאמור הוא אף לא העיד בבית משפט קמא. הנה כי כן אין מקום אלא להשאיר את הרשעת המערער בעבירה של הפרת הוראה חוקית על כנה. המערער אף לא עמד בנטל הקל שהוצב לעיל כמבחן לביטול ההרשעה. לא מצאתי כל בסיס לקבוע שהשארת ההרשעה על כנה תגרום למערער עוות דין.

4.         נותר הערעור נגד חומרת העונש. המערער הורשע, כאמור, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן. על פי האישום הראשון הוא מכר לסוכן משטרתי 200 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA. על פי האישום השני מסר המערער לסוכן 30 רבעי נייר של סם מסוכן מסוג LSD, במסגרת עיסקת סמים. אלו עבירות חמורות לנוכח סוג הסם וכמותו. למערער הרשעות קודמות רבות והוא נידון בעבר לעונשי מאסר לתקופה ארוכה. כאשר הוא ביצע את העבירות בתיק זה היו תלויים ועומדים נגדו שני עונשי מאסר על תנאי, אחד לתקופה של שישה חודשים והאחר לתקופה של שמונה-עשר חודש.

            בית משפט קמא הטיל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של שלושים חודש. הוא הפעיל את עונש המאסר על תנאי של שמונה-עשר חודש באופן חופף, ואילו את התקופה של שישה חודשים הפעיל באופן מצטבר, כך שנגזר על המערער עונש מאסר בפועל לשלוש שנים מיום מעצרו.

על רקע מכלול הנסיבות שתואר לעיל לא ניתן לומר שבית משפט החמיר יתר על המידה עם המערער. לכך יש להוסיף שהוא עבר את שתי עבירות הסמים בעת ששהה במעצר בית. הנזק שיכול היה להיגרם מסחר במאתיים כדורי MDMA ושלושים רבעי נייר של LSD רב ביותר. העונש בכגון דא חייב להרתיע. התקופה אינה קצרה אך אין לומר שהיא לא מאוזנת.

5.         סוף דבר. הייתי מציע לחברי לדחות את הערעור.

                                                                                                                        __

                                                                                    נ. הנדל - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ