אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 72013/05

פסק-דין בתיק עפ 72013/05

תאריך פרסום : 16/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
72013-05
25/12/2006
בפני השופט:
1. ז' המר סג"נ - אב"ד
2. נ' אחיטוב
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
חברת החדשות הישראלית בע"מ
עו"ד נקדימון
עו"ד נאווה אילן
עו"ד מלצר
הנתבע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד איתי פרוסט
פסק-דין

השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד :

1.       ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' נויטל), מיום 6.7.05 בב"ש 2152/05. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערת לבטל צו הצגה של מסמכים מיום 14.4.05, שהוצא לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969. (להלן: סעיף 43)

רקע

2.       בצו הצגת המסמכים מיום 14.4.05, אשר ניתן בב"ש 2144/05 (כב' השופטת י' אמסטרדם), נקבע כי הערוץ השני יעביר לידי משטרת ישראל קלטת שצולמה ביום 24.2.05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (להלן: הצו). לטענת המשטרה, בקלטת נראים פניו של קטין החשוד ברצח, כאשר הוא מובל לדיון בעניין הארכת מעצרו. הקלטת התבקשה לשם חקירת עניין פרסום תמונתו של הקטין במהדורת החדשות של הערוץ השני.

3.       ביום 8.5.05 הגישה המערערת בקשה לבית משפט קמא לביטול הצו שניתן (ב"ש 2152/05 אשר ההחלטה שניתנה בו היא נושא הערעור בפנינו), בטענה כי חיובה להמציא את הקלטת נוגד את ס' 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) (להלן: פקודת הפרוצדורה הפלילית) ואת סעיף 47(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).

4.       בתגובתה לבקשה הנ"ל טענה המשיבה כי המשטרה מבררת חשד לביצוע עבירה של פרסום אסור לפי ס' 24(א) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 על ידי המערערת. המשיבה טענה כי הסעיפים הנ"ל לפקודת הפרוצדורה הפלילית ולפקודת הראיות לא חלים בסיטואציה זו.

5.       בית משפט קמא (כב' השופט ג' נויטל) דחה, כאמור, את הבקשה לביטול הצו.

6.       ביצוע החלטה זו עוכב עד ההכרעה בערעור (כב' השופט ק' ורדי, בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, החלטה מיום 28.12.05).

החלטת בית משפט קמא

7.       הנימוק המרכזי להחלטתו של בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול הצו, היה שהקלטת אינה מסמך פרטי אלא מסמך ציבורי, ולכן לא חוסה תחת חיסיון:

" הנימוק המרכזי הוא שהקלטת איננה מסמך פרטי אלא מסמך ציבורי וככזו היא לא חוסה תחת החיסיון (ראה סעיף 19 בפרשת שרון). שם נקבעה ההבחנה בין מסמכים שנערכו על ידי אדם על פי חובה שבדין, לבין מסמכים אישיים פרטיים כגון אלה שאדם כתב לעצמו כמפורט שם. נקבע שהחיסיון מפני הפללה עצמית אינו חל על מסמכים ציבוריים משום שהם נבראו מכוח הוראה שבחוק, ולרשות שלמעשה (צ"ל: שלמענה - ז' ה') נבראו יש מעין זכות במסמכים. טען ב"כ המבקשת לגבי ההבחנה האם חברת החדשות הינה גוף פרטי או ציבורי והחיקוק המסמיך. אני סבור שאין צורך להיכנס לסוגיה הסבוכה הזו, משום שעל פני הדברים, לא יכולה להיות מחלוקת שהקלטת שבה מדובר היא מסמך ציבורי. זאת לא רק מכוח דקות ההבחנה שניתן ליישב אותה עם הקריטריונים שבסעיף 19, אלא משום שהקלטת שמצלמת לתוכנית חדשות בטלוויזיה, אירוע בבית משפט, שהאירוע נחשף כפי שהקלטת חושפת לעין כל, את מה שנראה באותו יום, אותה קלטת היא לפי השכל הישר מסמך ציבורי." (עמ' 4)

8.       בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבה שבנסיבות העניין ניתן לראות בעצם שידור הקלטת כוויתור מכללא על טענת חיסיון: " בהקשר זה נכון טען ב"כ המשיבה, שמעצם שידור הקלטת, יש משום ויתור מכללה על טענת חיסיון. אני לא קובע מסמרות בעניין קבלת הטענה הזו עד לקיצוניות שבה, היינו ברגע שמשודרת קלטת, יש ויתור מכללה על כל חיסיון שניתן לטעון לו" (עמ' 4). נקבע שהמערערת לא יכולה "לאחוז במקל בשני קצותיו": מצד אחד לפרסם את המידע לציבור ללא סייג, ומצד שני, כאשר הצגת הקלטת מתבקשת לשם חקירת האמת, לטעון לחיסיון הקלטת.

9.       בית המשפט תמך את החלטתו בנימוקים נוספים, ביניהם ההלכה שנקבעה ברע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון, פ"ד נח(1) 748 (להלן: פרשת גלעד שרון), לפיה ככל שמדובר במסמכים שנערכו בעבר ומסירתם דורשת מאדם שיתוף פעולה מינימאלי, הנטייה תהיה להסיר את החיסיון. עוד נקבע בפרשת גלעד שרון כי ככל שהמסמך לגביו מבקש חשוד חיסיון חשוב יותר לחקירה המתקיימת לגבי אחרים, יטה בית המשפט לחייב את החשוד במסירתו. בנוסף, ב"כ המשיבה ציין כי מדובר בשלב ראשוני בלבד של איסוף החומר, ולא "בשלב החשודים".

10.   בשל הקביעה כי החיסיון לא חל, לא הכריע בית משפט קמא בשאלת "חיסיון השימוש", אך הביע את דעתו הלא מחייבת בנושא (ראה דבריו בעמ' 6 להחלטה).

דיון

"חקירה", "בדיקה"

11.   לטענת המערערת לא התקיימו מלוא התנאים הקבועים בסעיף 43, ועל כן לא היה מוסמך בית משפט קמא ליתן את הצו. אחד מתנאי הסעיף דורש שהצגת החפץ תהיה נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט. לטענתה, במקרה זה לא דובר עדיין בחקירה, אלא בבדיקה של התלונה שהוגשה על ידי אמו של הקטין.

 
לדברי המשיבה הצו הוצא " במהלך חקירה משטרתית בעקבות תלונה" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון בפנינו), וזאת למרות מה שיכול היה להשתמע מדברי ב"כ המדינה בדיון בבקשה לביטול הצו בבית משפט קמא (שאמר: " אנו אפילו לא יודעים אם בוצעה עבירה, לכן אין כל חשדות בשלב הזה ואין חשודים" עמ' 2, פרוט' מיום 6.7.05).

12.   סעיף 43 קובע:

" ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב להציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה."

13.   בבקשה למתן צו להצגה של מסמכים מיום 6.4.05 הצהירה החוקרת מטעם משטרת ישראל (רס"מ מיכל שור) כי " מתנהלת חקירה בגין פרסום קטין", וכי הקלטת דרושה לצורך חקירה זו: " הקלטת נחוצה לנו לצפייה ולהמשך חקירת העניין". ב"תגובה לבקשה לביטול צו הצגה של מסמכים" שהוגשה ביום 25.5.05 על ידי מטה מרחב ירקון, לשכת אגף החקירות במשטרת ישראל, נאמר: " במרחב ירקון מתבררת תלונה בדבר חשד כנגד המשיבה לעבירה של פרסום אסור..", וכי לצורך בירור התלונה נדרשת הקלטת.

14.   אין ממש בטענה. ברור שמשהוגשה תלונתה של האם, שטענה כי פניו של הקטין הוצגו בטלוויזיה, קיים חשד לכאורה לביצוע עבירה. תפקידה של המשטרה, בין היתר, הוא "מניעת עבירות וגילויין" (סעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א - 1971).  פעולותיה של המשטרה לאחר הגשת התלונה הן פעולות לאיסוף ראיות, על-מנת "לגלות" אם אכן נעברה עבירה, גם אם בחר, משום מה, ב"כ המדינה להתנסח בלשון בדיקה. מדובר בחקירה לכל דבר וענין.

חיסיון מפני הפללה עצמית

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ