אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 71892/06

פסק-דין בתיק עפ 71892/06

תאריך פרסום : 16/02/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
71892-06
01/11/2007
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר
2. סג"נ - אב"דזאב המר
3. שאול שוחט


- נגד -
התובע:
טורצין אנטון
עו"ד סגרון
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ממון
פסק-דין

המערער הורשע בבימ"ש קמא בעבירה של איומים וחבלה חמורה.

עפ"י הנטען, תקף המערער סבו של ילד שלמד עם בנו ביחד. רמת האלימות שבאה לביטוי באותה תקיפה היתה קשה וחמורה במיוחד. למתלונן נגרמו שברים בפניו, בלסת, בארובת העין והוא נזקק לניתוח.

בימ"ש קמא הרשיע את המערער והטיל עליו 4 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשים מאסר על תנאי, כאשר המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שרות. כמו כן חוייב המערער לפצות את המתלונן בסך של 5,000 ש"ח.

עיקר הערעור בפנינו הוא על החלטתו של ביהמ"ש להרשיע את המערער בהבדל מסיום ההליך בדרך של הימנעות מהרשעה.

על אלה שם הסניגור את הדגש: המערער עבר כברת דרך ארוכה עד אשר הגיע למעמדו הנוכחי. המערער עלה ארצה ובכוחות עצמו למד תוך שהוא עובד בעבודה פיזית קשה עד אשר הגיע למקצועו הנוכחי - מהנדס בתחום המחשבים.

המערער עובד כרגע בחברה גדולה, חברה זו מבצעת עבודות גם עבור גורמים בטחוניים. אם תישאר ההרשעה בעינה, עלול המערער להיות מפוטר מהעבודה משום שהרשעתו לא תאפשר קשרים בינו לבין אותם גורמים בטחוניים.

עוד טוען המערער כי ההרשעה גם תמנע ממנו קבלת ויזה לארה"ב ואף זה הוא חלק נדרש בעבודתו.

באשר לעובדות, הדגש הושם על הרקע לארוע נשוא כתב האישום. לטענתו של הסניגור, מדובר בארוע בעל מספר מערכות, כאשר המתואר בכתב האישום הוא שיאה של הפרשה. בנו של המערער, ילד כבן 9 בזמן המעשה, נפגע ע"י נכדו של המתלונן. היה נסיון הידברות בין אמו של הילד הפוגע (עפ"י הטענה) לבין המערער. היה גם מפגש נוסף, כך לטענת הסניגור, שבו איים הסב (המתלונן) על בנו של המערער ורק לאחר מכן, ביום הארוע, כאשר הילד סיפר לאביו כי קיבל סטירה מהמתלונן, איבד המערער את עשתונותיו ותקף את המתלונן באופן המתואר בכתב האישום.

הסניגור שב וחוזר על מסלול חייו הנורמטיבי של המערער, כאשר העתירה היא שלא לשים לאל את כל מאמציו עד כה להשתלב הן בתחום המקצועי והן בתחומים אחרים ולבטל את ההרשעה.

התביעה מצידה מפנה לחומרת הארוע, לאופי הפגיעה שמדובר בו, לנזק שנגרם למתלונן ולצורך להילחם באופן כללי בתופעת האלימות שפשתה בחברה הישראלית.

טענה נוספת שהעלה הסניגור היתה כי נגד המתלונן לא הוגש כתב אישום, הגם שהמערער התלונן נגדו. מפי התביעה למדנו כי ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המתלונן מקורה בראיות שהיו בנושא זה ואין לכך כל קשר לעניננו.

שקלנו את טיעוניו של הסניגור ובחנו בקפידה את כל הנימוקים שהעלה. עדיין דעתנו היא כי לא ניתן להתערב בהחלטתה של כב' השופטת קמא להרשיע את המערער.

האלימות במקרה זה פרצה, גם אם היינו מקבלים את גירסת המערער במלואה, על רקע של סכסוך בין ילדים, שעלה דרגה והגיע גם למבוגרים. עולם המבוגרים הוא זה שאמור להתוות את הדרך בפני ילדי הדור הבא. התנהלותו של המערער עומדת בסתירה לצורך להוות דוגמא נכונה ולהקנות נורמות שאין בהן יסוד של אלימות.

גם אם הילד התקשר לאביו וביקש כי יבוא אליו משום שמרביצים לו, לא היה כל מקום לפרץ האלימות הבלתי נשלט שהפגין המערער.

ביטוי לכעס על כך שבנו נפגע, צריך היה להתבטא בדרך של הגשת תלונה מיידית למשטרה ולא בדרך של לקיחת החוק לידיים ועשיית שפטים במתלונן.

באשר לנזק שייגרם למערער, ההרשעה לעולם נושאת עימה נזק למורשע, לכך למעשה נועדה. הרשעה מבטאת את הכתם שהוטל על אדם וזהו תפקידה.

סיום ההליך בדרך החריגה של הימנעות מהרשעה, נעשה לעתים נדירות, בין היתר, כאשר משתכנע בימ"ש בכך שאין פרופורציה בין אינטרס הציבור וכך שמי שביצע עבירה יורשע, ובין הנזק שייגרם לנאשם.

לא שוכנענו כי זה המצב במקרה זה. הוגש לעיוננו מכתב של החברה שבה מועסק המערער. לא נאמר בה כי יפוטר מיידית עקב ההרשעה. כל שיש במכתב הינה אמירה כללית כי עובדי החברה האחרים אין להם הרשעות קודמות והרשעתו של המערער עלולה לפגוע בו.

ב"כ המערער הפנה את תשומת לבנו למספר פסקי דין שבהם נעתר ביהמ"ש לבקשה לסיום ההליך ללא הרשעה, לרבות פסק דין שניתן במותב זה (בחלקו). עיינו גם באותם פסקי דין, גם בהם נאמר כי ככלל ביהמ"ש לא יסיים הליך ללא הרשעה כאשר מדובר בעבירת אלימות וכי הצורך להתמודד עם נגע זה מחייב סיום ההליך בהרשעה. באותו מקרה נתקיימו נסיבות חריגות שאינן מתקיימות בעניננו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ