אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 71747/07

פסק-דין בתיק עפ 71747/07

תאריך פרסום : 23/04/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
71747-07
29/11/2007
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר סג"נ - אב"ד
2. זאב המר סג"נ
3. שאול שוחט


- נגד -
התובע:
ששון דוד
עו"ד סער שיינפיין
הנתבע:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז
עו"ד רחל אבישר
פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כב' הש' ז' בוסתן, סג"נ) מיום 20.6.07 בת"פ 3254/06. הערעור מתייחס הן להכרעת הדין והן לגזר הדין.

אלה העובדות הרלוונטיות בכתב האישום:

1.         המערער והמתלוננת היו בני זוג בעבר ולהם בן משותף, בן שנה ושבעה חודשים. מערכת היחסים בין השניים עלתה, ככל הנראה, על שרטון והמתלוננת הגישה מספר תלונות במשטרה נגד המערער.

כתב האישום הנוכחי כולל שני אישומים: האישום הראשון, מתעד שלושה אירועים שונים שאירעו כולם בתאריך 29.7.06. הראשון מבין השלושה התרחש בבריכה העירונית בבאר-יעקב. המתלוננת שהתה בבריכה יחד עם ילדם המשותף. המערער, כך על פי הנטען, רדף אחריה בשעה שיצאה מן הבריכה, אחז בחולצתה, משך אותה בכוח תוך שהוא צועק לה " לאן את חושבת שאת הולכת", סטר לה ואחז בזרועה השמאלית בחוזקה תוך נעיצת ציפורניו בה. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש שהתבטאו בשתי שריטות בזרוע השמאלית. בהמשך, הגיע המערער למקום מגורי המתלוננת בבית הוריה בבאר-יעקב המתלוננת נעלה בפניו את הדלת ובתגובה בעט המערער בדלת וגרם לשבירת המשקוף, ולפתיחת הדלת. לאחר שנכנס פנימה, איים על המתלוננת שלא תזמין משטרה כי "יהיה לה סוף מר". האירוע השלישי בסדרת האירועים אירע בשעות הערב המאוחרות באותו תאריך. על פי הנטען בכתב האישום, המערער תקף את המתלוננת בביתה, אחז בשערות ראש, משכה, הפילה ארצה וגרר אותה תוך שהוא תופס בידו בצווארה בתנועת חניקה (להלן: " אירוע החניקה").

את כל המעשים האלה ביצע המערער, על פי הנטען, בשעה שהיה משוחרר בתנאים מגבילים שכללו בין היתר, מעצר בית מלא בבית אחותו בירושלים ואיסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת (להלן: " הצו"). כתב האישום ממשיך ומונה תאריכים בהם הפר המערער את הצו, שעל כן יוחסו לו 6 עבירות של הפרת הוראה חוקית. בעבירות אלו הודה המערער והורשע על סמך הודייתו.

בעקבות אירועי יום 29.7.06 התקשר קצין משטרה למערער והורה לו להתייצב בתחנת המשטרה. המערער הודיע כי אינו מתכוון להופיע לחקירה והגדיל עשות כאשר אמר שהוא מעדיף שיביאו אותו בשקית, וכי הוא מתכוון לעבור ל"טוקמן" (במקום מכשיר הטלפון הנייד שהיה ברשותו), כדי שלא יוכלו לאתרו. ביחס לעובדות אלה הורשע המערער בשתי עבירות של הכשלת שוטר וכן שתי עבירות של שיבוש הליכי משפט. בתאריך 5.8.06 התקשר המערער למתלוננת, כשהוא מפר בכך את הצו שאסר עליו ליצור עמה קשר. המערער איים על שוטר שהאזין לשיחה, והודיע לו כי אם המתלוננת תצא עם גבר אחר הוא יהרוג אותו ואותה. באישום הנוסף בכתב האישום הואשם המערער בכך שהטריד את אבי המתלוננת באמצעות מתקני בזק. המערער, כך על פי הנטען, התקשר אל האב עשרת רבות של פעמים וחזר כל פעם על השאלה היכן נמצאת המתלוננת. כשסירב האב לגלות למערער את מקום המצאה של המתלוננת איים עליו המערער כי יפגע בו ובבתו עד אשר יברח מהבית וכן יחתוך לו את הצמיגים ברכבו.

בית משפט קמא הרשיע את המערער בכל העבירות המפורטות לעיל, למעט העבירה של תקיפת בת זוג המתייחסת לאחרון מבין אירועי יום 29.7.06 קרי: אירוע החניקה.

הערעור מתייחס לכל אחת מן העבירות שבהן הורשע המערער, למעט העבירות של הפרת הוראה חוקית שבהן הודה המערער, כמפורט לעיל.

עיקרי ממצאיו של בית-משפט קמא

2.         מטבע הדברים, העדים המרכזיים היו המתלוננת והמערער (הגם שאינם העדים היחידים). באשר למתלוננת קבע בית משפט קמא כדלקמן: " לא יכולתי לתת אמון מלא בגרסתה של המתלוננת. התנהגותה... מלמדת כי תלונותיה הן סלקטיביות ומגמתיות..." (עמ' 10 להכ"ד).

כפועל יוצא מכך, הקו אותו אימצה לעצמה כב' השופטת קמא היה, מתן אמון בעדותה של המתלוננת מקום בו היא נתמכת בראיות חיצוניות, ודחיית גרסתה - כאשר זו ניצבת על רגליה העצמאיות ללא תמיכה כלשהי. קו זה הוליך את בית משפט קמא להרשעתו של המערער באירוע הבריכה ובשבירת הדלת ולזיכויו מאירוע החניקה. 

באשר לעבירות הנוספות: אי התיצבותו של המערער לאחר שהוזמן, מהווה אליבא דבית משפט קמא הכשלת שוטר גם אם המערער הוזמן על ידי השוטר, באמצעות הטלפון, ללא הזדהות פיזית של השוטר הדובר, פנים אל פנים, בפני המערער, עובר להשמעת ההזמנה. התנהגות זו מהווה גם שיבוש הליכי חקירה. באשר לאיומים: כאן כפי שצוין לעיל - שוטר בשם יגאל עזרא, האזין לשיחה שעל עצם קיומה לא היתה מחלוקת. בית משפט קמא העדיף, בעניין זה, את גרסת השוטר, כאשר ההעדפה מנומקת בהגיון הדברים.

באשר לאישום השני, כזכור, באישום זה אביה של המתלוננת הוא שהוטרד ואוים טלפונית ע"י המערער. בית משפט קמא העדיף, לעניין זה, את גרסתו באשר לשתי העבירות. גרסתו בנושא ההטרדות נתמכה בדבריה של חוקרת המשטרה אשר ציינה כי היא דפדפה ביומן השיחות של המתלונן, וראתה 17 שיחות נכנסות ממספר חסום בתאריך הרלוונטי. זאת, בנוסף להודאתו החלקית של המערער, אשר אישר כי התקשר למתלונן מספר פעמים כדי לברר היכן נמצאים המתלוננת ובנו. לא היתה מחלוקת גם על כך שהמתלונן הלך לבית הורי המערער סמוך לפני כניסת השבת, כדי להשפיע עליו באמצעותם שיחדל משיחות ההטרדה, גם בכך נמצאה תמיכה בטענתו כי הוטרד. אליבא דבית משפט קמא ההתקשרות התכופה מהווה הטרדה, שעל כן הורשע המערער בעבירות אלה.

לענין האיומים כלפי המתלונן, העדיף בימ"ש קמא את גירסתו על גירסת המערער ועל כך נשענת ההרשעה בעבירת האיומים.

הערעור

3.         החלק המכריע בהודעת הערעור מוקדש לתמיהות, פירכות, שקרים ופגמים נוספים, בגירסת המתלוננת. כך למשל נטען, כי המתלוננת לא פחדה מהמערער. היא בלתה איתו בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים, כגון באילת, בפארק מימדיון ובמסיבת יום הולדת שערך לבנם. המתלוננת שיקרה לאורך כל הדרך, ומשום כך היה על בית משפט (לטענת הסניגור), לדחות את גירסתה כליל גם כאשר גרסתה נתמכת לכאורה בראיות חיצוניות. חלק נוסף מהטיעון הוקדש לתקיפת מסקנותיו של בית משפט קמא באשר לראיות התמיכה. כך למשל טען הסניגור כי השריטות בזרועה של המתלוננת לא נראו על ידי השוטר שהגיע לביתה זמן קצר לאחר האירוע בבריכה שבו כביכול, לטענתה, נגרמו לה השריטות. המתלוננת גם לא סיפרה לשוטר שהגיע לביתה על השריטות. לעניין הנזק לדלת, הפנה הסניגור לכך שהשוטר שביקר בדירה לא ידע לומר פרטים על טיב, סוג וגיל הנזק שנגרם, ופרט לעדותו לא הובאה ראיה תומכת נוספת.

באשר לעבירות שעניינן שיבוש הליכי משפט והכשלת שוטר, מעלה הסניגור טענה בעלת אופי משפטי. המערער לא חייב לציית לצו שניתן לו בטלפון, שעל כן אי התייצבותו אינה יכולה להיחשב כהכשלת שוטר או שיבוש הליכי משפט.

בנוסף, טוען הסניגור למחדלי חקירה. על דרך ההמחשה המשטרה יכולה היתה לערוך חקירה ממצה ומקיפה יותר באשר לארוע הבריכה, לחפש עדי ראיה וכיו"ב.

באשר לאישום השני - מפנה המערער לשיהוי שבתלונת האב. האב התלונן שמונה ימים לאחר ההטרדה ובכך יש כדי לכרסם במשקל דבריו. ממילא לא היה מקום לתת אמון בדבריו באשר לתוכן האיומים.

דיון

4.       אינני סבורה כי יש מקום להתערב בממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא. המרכיב הבסיסי והחשוב ביותר בפסק-הדין עניינו קביעות מהימנות, בשכמותן לא תמהר ערכאת הערעור להתערב. ראיות התמיכה, שמנה בית משפט קמא, מבוססות על נתונים חיצוניים, שאינם ניזונים מפיהם של המערער והמתלוננת, אלא ממראה עיניהם של השוטרים שהגיעו למקום. על-כן גם בהתייחסותו של בימ"ש קמא אליהן לא ראיתי כי נפלה שגגה כלשהי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ