אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 717/05

פסק-דין בתיק עפ 717/05

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
717-05
23/02/2006
בפני השופט:
1. י. גריל [אב"ד]
2. ש. שטמר
3. ר. סוקול


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' שטיין
הנתבע:
חליל שאהר
עו"ד חלאילה ואאל
פסק-דין

 השופטת שושנה שטמר

1.         לפנינו ערעורה של המדינה על פסק-הדין (הכרעת הדין המזכה) מיום 15/9/05 של בית-משפט השלום בחיפה (ס' הנשיא, השופט א' רקם) בת"פ 1369/95. בהכרעת הדין זיכה בית-משפט קמא את המשיב מהעבירות של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושל תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק זה.

בכתב האישום נטען כי ביום 29/1/05, בעת שהמתלונן שפט במשחק כדורגל בין קבוצת "הפועל ת"א", לבין קבוצת "בני סכנין", עם שריקת הסיום, תקף המשיב את המתלונן במכת אגרוף וגרם לו לכאבים בפניו ולרגישות בלסתו, בגינן נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

2.         המדינה התבססה על הראיות שלהלן: קלטת וידיאו של מצלמות הוידאו במגרש, שבה נראה המשיב כשהוא מרים ידו לעבר המתלונן בתנועה מאיימת, כאשר מיד לאחר מכן נראה המתלונן מוסט ממהלכו, כשהוא מובל על ידי אחר, והמצלמה, שצילמה מאחוריו של המתלונן, לא קלטה את המגע של יד המשיב עם פניו של המתלונן.

כן מתבססת המאשימה על הצבעתו של המתלונן, מיד לאחר האירוע, על המשיב לפני השוטר אלי כהן כמי שזה עתה היכה אותו.

עוד השיתה המאשימה את המסכת הראייתית שלה על עדויותיהם של שלושה שופטי כדורגל נוספים, אשר היו בקרבת האירוע: העד שלמה שטייף, אשר עמד בעת האירוע כ-10 עד 15 מ' אלכסונית למתלונן ומסר כי ראה את המשיב מכה את המתלונן (עמ' 17-18 לפ' ישיבה מיום 9/5/05), העד אשר כהן, אשר עמד כ-15 מ' ממקום הארוע ומסר כי ראה את המתלונן מכה את הנאשם (עמ' 20 לפ' ישיבה מיום 9/5/05) והעד עוזי בסון, אשר טען כי עמד מאחורי המתלונן וראה את הנאשם מכה את המתלונן ואף ניגש אליו, מיד לאחר המכה, ואמר לו "למה עשית את זה" ו"ראיתי אותך" (עמ' 25-26 לפ').

כן הובאו לפני בית המשפט הודעותיו של המשיב במשטרה, כאשר בזו שנגבתה ראשונה, מיד לאחר התקיפה, הכחיש המשיב כל קשר לאירוע, וטען כי בעת שהמתלונן נפגע, היה יחד עם השחקנים, חברי קבוצתו, כי כשהמשחק הסתיים (ומיד עם השריקה לסיום המשחק, החלה ההתקהלות והמתלונן הוכה) עסק בהוצאת השחקנים מהמגרש. עוד טען הנאשם באותה הודעה (ת/6), כי כאשר נעצר היה רחוק מחדרו של השופט, בקצה השני של המגרש. בהודעתו השניה, לאחר שנודע לו תוכן הקלטת, חזר בו המשיב מגירסתו המרחיקה אותו כליל מזירת העבירה, וטען כי אמנם נכח בה, בסמיכות למתלונן, כפי שעלה מקלטת הוידיאו, ואף הרים את ידו כלפיו אולם הוא לא היכה אותו. בבית המשפט מסר המשיב  "גירסה משופרת", כבושה, לפיה ידו המופנית כלפי מעלה באה להצביע לעבר השעון, שכן, אין מחלוקת, כי הטרוניה של קבוצת "בני סכנין" ואוהדיה היתה שהזמן שעמד לרשותם קוצר על ידי המתלונן.

3.         מטעם ההגנה העידו שלושה שחקני כדורגל מקבוצת בני סכנין: מאיר כהן, תומר אליהו ועבדאל רבח. הם  מסרו, כי עמדו קרוב מאוד למשיב ולמתלונן וטענו כי לא ראו מגע בין המשיב לבין המתלונן.

4.       עיקר טענותיה של המערערת בערעורה הוא, שבית משפט קמא לא הגיע למסקנתו שיש לזכות את המשיב בשל קביעות של אמינות, אלא משום ששקל את העדויות זו מול זו וסבר שאין במסכת הראייתית של התביעה די ראיות או משקל אל מול המסכת הראייתית של המשיב. בשאלות אלה אין ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב. לגופו של עניין סברה המאשימה, כי הראיות שעמדו לגירסתה, משכנעות מעל לכל ספק סביר שהמשיב סטר לשופט, כפי שהעידו עדי התביעה.

5.        ההלכה הנוהגת היא, שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים, כאשר ההצדקה להלכה זו היא, שלבית המשפט אשר שמע את העדים, עומד היתרון של יכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מאמינותם או העדר אמינותם של העדים שהעידו לפניו (וראו ע"פ 406/78 דב יוסף בשירי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 393, 436; ע"פ 5199/04 משה עוזרי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, למיטב ידיעתי; 2485/00 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (2) 918, 924; ע"פ 6890/04 מקסים בלאוסוב נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, למיטב ידיעתי; מ' קרמניצר "קריטריונים לקביעת ממצאים עובדתיים והתערבות ערכאת ערעור בממצאים המתייחסים למהימנות עדים" הפרקליט לה (תשמ"ג-תשמ"ד) 407).

הלכה זו, אינה באה לשלול את סמכותה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אולם היא תעשה זאת רק בנסיבות יוצאות-דופן, בהן נראה כי הערכאה הדיונית לא נתנה את דעתה לסתירות מהותיות או לא ייחסה משקל, במסגרת שיקוליה בהערכת העדות, לגורמים רלוונטיים (וראו, ע"פ 4977/92, 5371/92, חליל ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז (2) 690, 695; ע"פ 316/85 גרינוולד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (2) 564, 573; ע"פ 7024/93 אליהו פלח נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (1) 2, 20; ע"פ 2796/03 אברהם פירו נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, למיטב ידיעתי).

לעמדתי, המקרה שלפנינו מצדיק התערבותנו ממספר סיבות: משום שבימ"ש קמא לא ביסס את עמדתו על אמינות ואף לא קבע קביעות של אמינות, ומשום שמחד גיסא לא ניתן משקל מספיק לעדויות התביעה ולראיותיה ומאידך גיסא ניתן משקל יתר  למחדלים, כביכול, של המשטרה. סבורה אני, כי "נפלה טעות עקרונית היורדת לשורש הדברים בהערכת העובדות שעלו מחומר הראיות, וכן כי המסקנה שהסיקה הערכאה הראשונה מן העובדות שהוכחו ומהראיות אינה עומדת במבחן ההגיון" ( ע"א 5656/93  שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' גביע בע"מ תק-על 97(2) 550) וכן משום ש"יש בקביעת הממצאים ובהסקת המסקנות משום סטייה החורגת מהערכת המצב לאשורו" (ע"פ 1478/01 מדינת ישראל נ' רובבשי פ"ד מו(1) 829).

6.        כאמור, לגירסתי, המאמצת את עמדת המערערת, לא קבע בימ"ש קמא קביעות של אמינות: בימ"ש קמא כתב, בבואו לקבוע את העובדות, כי הוא לא שוכנע שיש להעדיף את גירסתו של המתלונן ועדי המאשימה על פני גירסתו של המשיב ועדיו. משמע מכאן שראה את הגירסאות כשקולות. הוא פסק כך, בהתבססו על הנימוקים שיסוקרו להלן, שלדעתי לא היה מקום להתבסס עליהם. אדגיש, כי לא מצאתי בפסק-הדין, שבית משפט קמא קבע כי המתלונן או עדי התביעה לא דיברו אמת בעדותם.

7.         אעבור עתה לסקור את נימוקיו של בית-משפט קמא לכך שלא קיבל את גירסת התביעה, ואסביר את עמדתי לגביהם:

הראשון: בית-משפט קמא קבע, כי לא ניתן לבסס את גירסת התביעה על הקלטת, שכן היא אינה מראה את המגע בין המתלונן לבין ידו של המשיב. הקלטת, כדבריו של בית משפט קמא, הנציחה את האירוע מאחור וממרחק גדול יחסית. בקלטת נראה בבירור המשיב כשהוא קרב לשופט במהירות, כשידו מונפת בתנועת סטירה או מכה או תנועה מאיימת. באותה שניה, אנשים שעמדו ליד השופט, אינם מאפשרים לראות את עצם המגע, אולם השופט נראה כשהוא מלווה באחר ומוסט בפתאומיות מדרכו. אמנם, כאמור, עצם המגע בין ידו המונפת של המשיב לבין פניו של המתלונן, לא נראה, אולם לדעתי הקלטת היא ראיה נסיבתית תומכת, ואפילו תומכת מאד, בגירסת המאשימה. ראשית, אין זה דרכו של אדם להתקרב בתנועת יד מאיימת כנגד השופט, ושנית, אם אמנם הרמת היד הסתיימה באותה תנועה מאיימת בלבד, מדוע הרחיק עצמו המשיב מזירת האירוע בהודעתו הראשונה, לפני שראה את הקלטת. שלישית, נראה כי לא צריכה להיות מחלוקת שהשופט אכן נפגע ממכה של מאן דהוא. הסבירות כי בחר לזהות כמי שהכה אותו בפניו, במקרה ובטעות, דווקא בזה שקרב אליו חזיתית, בהנפת יד בתנועה מאיימת (ונא לזכור כי הזיהוי היה לפני שהמתלונן או מאן דהוא ראה את הקלטת), היא רחוקה. ההסבר ההגיוני הנדרש, לעמדתי, הוא, שכגירסת עדי התביעה, המשיב הכה את המתלונן. אף הנסיון שלו להסביר את הנפת היד, בכך שהצביע על השעון, באומרו, שהשופט לא נתן לקבוצתו זמן מספיק, אינה אלא "גירסה כבושה", שאין לה תימוכין אמינים.

השני: בית-משפט קמא סקר את עדויותיהם של שלושת שופטי הכדורגל, אשר העידו כי ראו את המשיב מכה את המתלונן. השופט קמא לא קבע שאין הוא מאמין להם. כל מה שנכתב הוא כי "לאחר ששמעתי את עדויותיהם של העדים הנזכרים (שלושת חברי קבוצתו של המשיב, אשר מסרו שלא ראו אותו מכה, הוספה שלנו) לא שוכנעתי שיש להעדיף את גירסתם של עדי המאשימה על פני עדות ההגנה". סבורה אני, כי בקביעה זו טעה בית משפט קמא. תפקידה החשוב של הערכאה הדיונית הוא לקבוע ממצאי מהימנות ועובדות. כאמור, לא קבע בית משפט קמא, כי הוא אינו מאמין לשלושת השופטים. העדר קביעה באשר לאלו עדים הוא מאמין ולאלו לא, מותירה לנו, ערכאת הערעור, לבחון את הראיות על פי מבחני הגיון ונסיון חיים. אוסיף עוד, כי החלטתו של בית משפט קמא שלא לקבל את עמדת המאשימה שיש להעדיף את עדויותיהם של השופטים רק משום שהם עובדי ציבור, נכונה, אולם נראה כי לא זו היתה עמדת המאשימה: היא ביקשה לקבל את עדויותיהם לא בשל התפקיד שהם ממלאים, אלא משום שהם לכאורה עדים ניאטרליים, לא חבריו של המשיב, ולא היה להם כל אינטרס להעליל דווקא על המשיב. שיקולים של הגיון מצביעים דווקא על כך שיש להעדיף את עדותם על פני עדות חבריו של המשיב, שהשתדלו מאד להוציאו מהצרה אליה נקלע.

השלישי: עוד קבע בית משפט קמא, כי העדים מטעם המשיב עמדו קרוב יותר לאירוע "ועקבו כל הזמן אחרי המתרחש". בעוד ש"חלק מעדי המאשימה היו רחוקים מהאירוע, הספק באשר ליכולתם לראות במדויק את אשר התרחש, עקב המהומה שנוצרה מסביב המתלונן לאחר שריקת הסיום - פועל לטובת גירסת הנאשם". לא ניתן, לדעתי, לקבל גם קביעה זו. דעתו של השופט קמא, כי השופטים יכלו לראות פחות מאשר יתר האנשים, אין לה ביסוס עובדתי. עדי התביעה עמדו במרחק מטרים אחדים מהמתלונן, עד מרחק של 15 מטרים. המשיב הוא דמות גבוהה, אדם גדל מידות ובולט בשטח. הוא בלט גם בקלטת. לא היתה סיבה שאנשים שנמצאים במרחק מספר מטרים מהמתלונן לא יכלו לראות את המשיב קרב כשידו מונפת ומכה בפניו של המתלונן. לא מצאתי ביסוס גם לקביעת השופט קמא, כי עדי ההגנה צפו כל הזמן על המתרחש.

הרביעי: עוד סבר בית משפט קמא, כי הקלטת אינה מתעדת את דבריו של העד בסון, לפיה הוא ניגש אל הנאשם ואמר לו "למה עשית את זה" ו"ראיתי אותך", אלא העד נראה כשהוא ממשיך ללכת באותו קצב הליכה לכיוון חדרי ההלבשה. דקדוק בעדותו של העד בסון, מראה כי הוא לא טען שהוא הסיט את מהלכו, אלא שהוא הבחין במכה, וצעק לעברו של המשיב, "למה עשית את זה" ואחר כך, באופן רציף, המשיך יחד עם המתלונן ללכת לעבר חדר ההלבשה. בהחלט יתכן שברעש של עשרות האנשים לא נקלטה קריאה זו.

החמישי:  עוד סבר בית משפט קמא, כי בעובדה ששלושת השופטים טענו כי ראו מכה בכף היד ולא אגרוף, יש משום סתירה לעדותו של המתלונן. בהחלט סביר הוא כי המתלונן אשר הופתע על ידי המכה החזקה, כאשר המשיב, כאמור, הוא איש גדל ממדים, סבר כי המכה שקיבל היא מכת אגרוף. לעניין זה העיד המתלונן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ