אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7156/05

פסק-דין בתיק עפ 7156/05

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7156-05
21/06/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
בודרם לימור
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         בתאריך 4/5/03 הוגש כנגד המערערת כתב אישום לבימ"ש השלום בבאר-שבע, במסגרת ת.פ. 2207/03 (להלן: "כתב האישום הראשון"), ובעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, הורשעה המערערת בתיק זה בשורת עבירות רכוש וזאת ב-12 אישומים שונים. עניינה של המערערת נדחה מפעם לפעם לצורך קבלת תסקירים מטעם שירות המבחן, אלא שבטרם מתן גזר דין בעניינה, הוגש כנגד המערערת כתב אישום נוסף לבימ"ש השלום בבאר-שבע, במסגרת ת.פ. 2936/04 (להלן: "כתב האישום השני"). בתיק זה, יוחסו למערערת שורה ארוכה של עבירות רכוש ומרמה, והיא נעצרה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדה.

בתאריך 21/12/04, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום השני שהוגש כנגד המערערת, והיא הורשעה בהתאם בעבירות שבכתב אישום זה, כאשר לעניין העונש צורף כתב האישום הראשון.

            בימ"ש השלום דן את המערערת ל-39 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר, הפעיל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדה למשך 3 חודשים במצטבר לעונש המאסר שהוטל, וכן הטיל 24 חודשי מאסר על תנאי.

על חומרת העונש הוגש הערעור נשוא פסק דיננו זה.

2.         המערערת הורשעה בשורה ארוכה של עבירות חמורות. במסגרת כתב האישום הראשון, הורשעה המערערת בביצוע עבירות שבוצעו משנת 1999 ועד למרץ 2003. כך, למשל, הורשעה המערערת בתיק זה בביצוע עבירות של גניבה מאנשים שונים שנפגשה עמם; כן הורשעה בשורה ארוכה של עבירות גניבת כרטיסי חיוב מאנשים שונים והונאה בכרטיסי חיוב, כאשר רכשה בכרטיסי החיוב הגנובים בעיקר מוצרי מותרות; כן הורשעה המערערת בגניבת רכוש בשווי 17,000 ש"ח מבית אותו פינתה עם תום תקופת השכירות; כן הורשעה במסגרת תיק זה בעבירות מרמה שונות שבוצעו בתחכום וכלפי מתלוננים תמימים רבים: בין השאר, אף זייפה המערערת מסמכים שונים, כדי שתוכל לרכוש מוצרים בכרטיסי אשראי שגנבה או מסרה שיקים כשרכשה מוצרי מותרות שלא היו שלה, תוך שהיא מתחזה כבעלת השיקים.

סך הכל בכתב האישום הראשון הנ"ל, הורשעה המערערת ב-12 אישומים שונים, כדלקמן: 3 עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), 3 עבירות של גניבת כרטיסי חיוב לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב"), 5 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, 6 עבירות של זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין, עבירה של התחזות לאחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין, עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון לפי סעיף 412 לחוק העונשין ו-6 עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

גם במסגרת כתב האישום השני, הורשעה המערערת בשורה ארוכה ביותר עבירות, בעיקר מתחום המרמה: המערערת נהגה להתחזות כעורכת דין ובנסיבות שונות, הוציאה, תוך שהיא מתחזה כאמור לעורכת דין, סכומי כסף שונים ממתלוננים תמימים. היא הציגה בפניהם מצגי שווא והם נתנו בה אמון ומסרו את כספם בידה בתקווה שתסייע להם בבעיותיהם המשפטיות. אלא, שהמערערת קיבלה את כספי המתלוננים במרמה, זייפה מסמכים ועשתה שימוש במסמכים שזייפה, והכל תוך שהיא מתחזה כעורכת דין. העבירות הנ"ל בוצעו על ידי המערערת, מאז סוף שנת 2003 ועד למרץ 2004, כאשר בכתב אישום זה, הורשעה ב-8 אישומים שונים.

באישום האחרון בכתב האישום השני הורשעה המערערת בעבירה של הפרת הוראה חוקית, כאשר עבירה זו בוצעה, נוכח תנאי השחרור שהוטלו עליה במסגרת כתב האישום הראשון, שם חוייבה להיות בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא. חרף זאת, יצאה המערערת פעמים רבות מביתה, בין היתר כדי לבצע את העבירות נשוא כתב האישום השני.

סך הכל בכתב האישום השני, הורשעה המערערת ב-6 עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, ב-4 עבירות של התחזות כעורכת דין לפי סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961, ב-3 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין, ב-3 עבירות של שימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 לחוק העונשין ובעבירה אחת של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

3.         בנימוקי הערעור ובטיעוניה בפנינו, טענה ב"כ המערערת, עו"ד ז'ולסון, כי בימ"ש השלום החמיר עם המערערת יתר על המידה. לדבריה, נימוקיו ומסקנותיו של בימ"ש השלום, אשר הובילו אותו להחמיר בעונש, מוטעים שכן לא ניתן משקל מספיק לכך, שהמערערת חסכה זמן שיפוטי יקר בהודאתה בעובדות כתבי האישום ולכך שקיבלה אחריות מלאה על מעשיה. בנוסף טענה ב"כ המערערת, כי בימ"ש השלום לא נתן משקל ראוי לנסיבותיה האישיות של המערערת ולעומת זאת, העניק משקל יתר לעברה.

            ב"כ המערערת הדגישה, כי למערערת 4 ילדים צעירים, ביניהם ילד בן 8 הסובל מבעיה התפתחותית ונמצא בפנימיה ושתי ילדות קטנות בנות 4 ו-6 הנמצאות במסגרת של אומנה פתוחה וזקוקות לקשר משמעותי עם אמן.

בנסיבות אלה, ביקשה ב"כ המערערת להושיט יד לאופק הטיפולי, כך שיתאפשר למערערת לשקם את משפחתה.

לעומתה, ביקשה ב"כ המדינה, לדחות את הערעור מנימוקי בימ"ש השלום בגזר דינו.

4.         במסגרת הטיעונים בפנינו, ביקשה ב"כ המערערת לקבל תסקיר מטעם שירות המבחן בעניין מרשתה, ואכן, נוכח חומרת העבירות ולאור הנסיבות של המערערת, כפי שאלה באו לידי ביטוי בדברי בא כוחה, הורנו לשרות המבחן להגיש על המערערת תסקיר. יש לציין, כי בימ"ש השלום לא הורה על הגשת תסקיר בעניינה של המערערת במסגרת כתב האישום השני, אך במסגרת כתב האישום הראשון הוגשו מספר תסקירים.

            בתסקיר שהוגש לעיוננו, ואף מהתסקירים שהוגשו לבימ"ש השלום למדנו, כי המערערת כיום כבת 38, גרושה ואם ל-4 ילדים. בטרם מעצרה התגוררה עם מי שהיה בעלה בעבר, לו נישאה מחדש. בשנת 1988 נישאה המערערת לראשונה לאבי בתה הבכורה, ממנו התגרשה כשנה לאחר מכן. לאבי ילדיה הצעירים, נישאה המערערת, לטענתה, יותר מפעם אחת.

            שרות המבחן התרשם, כי המערערת בעלת אינטלגנציה ממוצעת, כאשר בתחילת הקשר עמה הוא חש חוסר אמינות בדבריה ובהתנהגותה. היא נהגה לטשטש פרטים אודות מעשיה בשיחות עם קצין המבחן ולהשליך את הרקע למעורבותה בפליליים על גורמים חיצוניים, כגון קשיים כלכליים.

            בתסקריו מתיחס שרות המבחן לבעיות של ילדי המערערת, במיוחד לבנה הצעיר שהיום הוא כבן 10 ולכל נסיבותיה האישיות הנוספות.

            בתסקיר המשלים שהוגש לעיוננו צויין, כי במעצרה עד כה, ערכה המערערת חשבון נפש והגיעה לתובנות ביחס למשמעות החמורה של העבירות שביצעה. היא ציינה בפני שירות המבחן, כי הפיקה לקחים מתאימים, ולדבריה, היא חוששת מהתפרקות משפחתה הגרעינית נוכח מאסרה הארוך. היא הביעה רצון לפתוח דף חדש ונורמטיבי בחייה, לטובת התא המשפחתי, בעלה וילדיה הקטנים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ