אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 71029/06

פסק-דין בתיק עפ 71029/06

תאריך פרסום : 22/02/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
71029-06
23/01/2008
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר סג"נ - אב"ד
2. זאב המר סג"נ
3. תחיה שפירא


- נגד -
התובע:
1. שמי/שמואל גולדנברג
2. עזרא גולדנברג

עו"ד ברק כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גיא גורן
פסק-דין

כתב האישום בתיק זה (ת"פ (ת"א) 9918/04) כלל שני אישומים ושני נאשמים, אב ובנו. נתון הפתיחה ממנו יצאו לדרכם שני האישומים גם יחד, הינו סכסוך שכנים בין המערערים לבין המתלוננת.  המתלונן באישום הראשון הוא חברה של המתלוננת באישום השני.

על פי הנטען באישום הראשון, בתאריך 16.11.03 איים נאשם מס' 2 עזרה גולדנברג, (להלן:-"עזרא") על המתלונן, בכך שחסם את מכוניתו ואמר לו "נחסל אותך, נחסל לך את העסק, החברה שלך זונה, נאנוס, נפרק אותה".

על פי האישום השני, המיוחס למערער מס' 1, שמי גולדנברג (להלן:-"שמי") תקף נאשם זה את המתלוננת, שהיא, כאמור, שכנתו, בכך שהיכה בידה, צווארה וכתפה, לאחר שהניף לעברה מטאטא.

בית משפט קמא, כב' השופט ג' רביד, מבית משפט השלום בתל-אביב, הרשיע את המערערים לאחר שמיעת הראיות ועל כך הערעור בפנינו.

העדים המרכזיים, מטבע הדברים, היו המתלוננים, קרי: המתלונן באישום הראשון והמתלוננת באישום השני.

יחד עם זאת, העידו גם עדים מטעם ההגנה, ומטעם התביעה הובאו המתלוננים פעם נוספת כעדי הזמה, בעקבות דברים שנאמרו במהלך פרשת ההגנה.

עיקר טרונייתו של הסניגור בהודעת הערעור היא, כי בית משפט לא נתן משקל מספיק לכך, שבסופו של דבר המדובר היה בגירסה מול גירסה, כאשר לשיטתו, לא היה מקום להעדיף את גירסת המתלוננים, כל אחד באישום המיוחס לו, על פני גירסת המערערים.

בהודעת הערעור הפנה הסניגור למה שהוא רואה כסתירות שונות בדברי המתלוננים וכגורמים המכרסמים באמינותם.

את טיעונו בפנינו פתח הסניגור באמירה, כי די בדבריו של בית משפט קמא בפתיח לפרק שהוקדש לדיון (לאחר סקירת הראיות), כדי להביא לכלל מסקנה שהיה מקום לזיכוי המערערים ולו מחמת הספק.

כך נאמר על ידי בית משפט קמא: "אכן אין מחלוקת כי בין המעורבים קיימת מערכת יחסים עכורה, כאשר לכל אחד מהם סכסוך אישי עם הצד השני. כשם שמערכת יחסים עכורה זו יכולה אולי להוות עילה להגשת תלונה כוזבת נגד הנאשמים כטענת ההגנה, היא יכולה גם להסביר התנהגות בוטה ואלימה מצד הנאשמים כלפי המתלוננים כמיוחס לנאשמים בכתב האישום".

לדעת הסניגור, משהגיע בית משפט קמא למסקנה כי לכל אחד משני הצדדים במקרה זה אינטרס ביצירת עלילה כלפי הצד שכנגד, היה עליו לזכות את המערערים מחמת הספק.

אין יסוד לטענה זו. לשיטתנו דווקא אמירה זו מבהירה כי אין מקום להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא.

אמירתו של  בית משפט קמא כמצוטט לעיל, היוותה מעין תמרור אזהרה שניתן לראות בעליל כי  בית משפט קמא העמיד מול עיניו שלו, בפתח הדיון בהכרעת הדין וחייב אותו לבחינה זהירה ומדוקדקת של הראיות שבפניו. עיון בהכרעת הדין מצביע על כך, שבחינה זהירה ומדוקדקת זו, אכן נעשתה.

באשר לאישום הראשון - כאמור, באישום זה הטענה היא כי עזרא איים על המתלונן.

אליבא דבית משפט קמא, המתלונן מסר תאור "אותנטי ומפורט" לגבי הארוע (ראה עמ' 52 להכרעת הדין) ולא ניסה לנתח את הארוע מעל למידותיו.

בית משפט קמא נתן משקל לעובדה, כי המתלונן לא טען שהמערער פגע בו, או כי היתה אלימות פיזית כלפיו או כלפי רכבו. כל שטען המערער הוא, כי היו איומים ולאחר מכן, גם לגירסתו, עזב עזרא את המקום מרצונו וללא התערבות נוספת. אליבא דבית משפט קמא, הסבירות כי המתלונן ימציא ארוע שכזה יש מאין לא היתה סבירה בעיניו.

לא מצאנו פסול בדרך מחשבתו של בית משפט קמא ויש באמור לעיל משום שימוש בכל הפרמטרים המקובלים לענין קביעת מהימנות של עדים. התרשמותו של בית משפט היתה כי מדובר בתאור אותנטי. העמדת הדברים במאזני ההגיון - הצביעה על ההגיון הפנימי בהם.

עוד קבע בית משפט קמא, כי לא היתה סיבה להגיש את התלונה דווקא באותו עיתוי והרי לך נימוק נוסף שבהגיון התומך בגירסת המתלונן. כל זאת באשר להתרשמותו של בית משפט קמא מן המתלונן.

מאידך גיסא, באשר לעזרא, התרשמותו של בית המשפט היתה, כי מדובר ב"גירסה מיתממת". חלק מהגירסה הוזמה באמצעות ראיות ההזמה (הכוונה לעובדת פיטוריו של עזרא ע"י המתלונן).  הפיטורין אומנם אינם נדבך בעבירה המיוחסת לו, אולם השקר שהשמיע בנושא זה תומך בהתרשמותו של בית משפט קמא לענין המהימנות של עזרא בהשוואה למהימנותו של המתלונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ