אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70982/06

פסק-דין בתיק עפ 70982/06

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
70982-06
21/06/2007
בפני השופט:
1. א' שהם - אב"ד
2. ת' שפירא
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
אשר בן יעקב וייס
עו"ד קלמרו
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אמנון זוסמן
פסק-דין

1.         בפנינו ערעור על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית המשפט דלמטה (ת.פ. 2148/02, בימ"ש שלום רחובות), על ידי כב' השופטת לבנה צבר.

            נגד המערער, אשר וייס, הוגש, ביום 10.7.2002, כתב אישום, בו מיוחסת לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). בכתב האישום נטען כי "בתאריך 1.11.2001, בסמוך לשעה 10:30, בלשכת אגף השיקום של משרד הבטחון ברחובות, איים הנאשם על עפרה זלצר (להלן: "המתלוננת") בכך שאמר למאבטחים רותם ירון ונתנאל רודה, שנמצאו במקום במסגרת מילוי תפקידם, בנוכחות המתלוננת כי 'אני אשלם על מנת שיביאו לביתה ויכו אותה וירצחו אותה', וזאת בכוונה להפחיד או להקניט".

            המערער כפר באשמה המיוחסת לו ולפיכך נשמעו ראיות התביעה וכן עדותו של הנאשם עצמו ושני עדי הגנה נוספים.

            לאחר שמיעת העדויות, קבע בית המשפט דלמטה כי הוא נותן אמון מלא בעדותו של המאבטח נתנאל רודה (המאבטח השני לא הגיע לבית המשפט ולכן לא נשמעה עדותו).

            כמו כן, קבע בית המשפט כי עדותה של המתלוננת מהימנה עליו וניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך על עדותה.

זה המקום לציין כי כבר בתחילתו של המשפט הוסכם על התביעה כי המערער לא אמר שבכוונתו לשלוח אנשים על מנת לרצוח את המתלוננת, אלא להכותה בלבד.

            לעומת זאת, נמצאה עדותו של המערער, אשר הכחיש את אמירת הדברים ואף טען כי לא התכוון לאיים על המתלוננת, בלתי מהימנה. כן הדבר לגבי שני עדי הגנה, שאחד מהם הודה כי ההתרחשויות אינן זכורות לו, כלל ועיקר, ואילו העד השני נכח במקום בשלב מוקדם של האירוע, ולא בחלק הרלבנטי.

            על יסוד עדויותיהם המהימנות של המתלוננת ושל המאבטח, קבע בית המשפט דלמטה כי המערער הגיע אל לשכת אגף השיקום ברחובות, ניגש אל פתח חדרה של המתלוננת, אשר שימשה בתקופה הרלבנטית כעובדת אגף השיקום, והחל לקללה ולגדפה, תוך שהוא מטיח בה כי אינו זוכה לקבל את זכויותיו במישור הרפואי. המתלוננת, אשר טיפלה אותה עת באדם אחר, החליטה לעזוב את משרדה ולעלות עם אותו אדם אל הקומה השנייה בבניין, על מנת להמנע מהפרעותיו של המערער. בשלב כלשהו, החלה המתלוננת לרדת בגרם המדרגות לעבר משרדה, ואז שמעה את המערער צועק לעבר המאבטח כי הוא ישלם לאנשים על מנת שיבואו לביתה של המתלוננת ויכו אותה. היה ברור למתלוננת, מתוך הקשר הדברים ונסיון העבר, כי מדובר באיום ממשי, אשר הופנה כלפיה ולפיכך החליטה להתלונן במשטרה. תוך זמן קצר, הגיע למקום שוטר אשר עיכב את המערער לצורך חקירה.

גם המאבטח, נתנאל רודה, מסר דברים דומים, בציינו כי הוא מכיר את המערער מאירועים קודמים בהם נהג הלה לצעוק לעבר העובדים ולהשמיע כלפיהם דברי נאצה, בטענה כי אין מטפלים בו כראוי. הפעם חרג המערער ממנהגו, בכך שלא הסתפק בקללות ובדברי נאצה, אלא השמיע ביטויי איום כלפי המתלוננת.

            בית המשפט קבע כי דבר האיום שהשמיע המערער נקלט על ידי המתלוננת ולפיכך נתמלאו כל יסודות עבירת האיומים, הן היסודות הפיזיים והן היסוד הנפשי שבעבירה.

            אשר ליסוד הנפשי, ציין בית המשפט דלמטה כי המערער התכוון להפחיד או להקניט את המתלוננת בדבריו, לאחר שחש עצמו, לטענתו, "מבוזה, מתוסכל ומיואש". בית המשפט דחה את טענת המערער כי לא חש בנוכחותה של המתלוננת ולכן לא היתה לו כל כוונה להטיל עליה אימה ופחד, כיוון שהיא לא היתה קיימת, מבחינתו, באותו שלב.

            לאור האמור, החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם בעבירת האיומים שיוחסה לו בכתב האישום, לאחר השמטת החלק שעניינו איום ברצח.

            לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, החליט בית המשפט לגזור על המערער 9 חודשי מאסר בפועל, כאשר מחצית התקופה תרוצה במצטבר לעונש מאסר אותו נשא המערער אותה עת, והמחצית האחרת תרוצה בחופף לעונש זה. כמו כן, השית בית המשפט על המערער 12 חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של 36 חודשים שלא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה, או עבירת אלימות מסוג כלשהו, לרבות נסיון או סיוע לעבור עבירה כזו.

            בנוסף, ניתן צו מבחן בעניינו של המערער למשך 12 חודשים, ממועד שחרורו מבית הסוהר.

2.         הודעת הערעור התייחסה במקורה הן לעניין הכרעת הדין והן בנוגע לחומרת העונש.

            בפתח טיעוניו זנח ב"כ המערער, עו"ד ניר קלמרו, את הערעור ככל שהוא נוגע לעניין העונש, וטען אך ורק לעניין ההרשעה. ב"כ המערער ציין, בהודעת הערעור, כי אין המערער חולק על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט דלמטה, ועיקר טיעונו נוגע לאי-קיומו של היסוד הנפשי הנדרש בעבירת האיומים. לעניין זה, נטען כי דברי האיום לא הוטחו בפניה של המתלוננת והיא הסיקה, בטעות, כי האיום מכוון כלפיה. לטענת ב"כ המערער, לא עלה בידי התביעה להוכיח כי דבריו של המערער לוו ביסוד הנפשי של כוונה להפחיד או להקניט את המתלוננת, ולפיכך אין ניתן להרשיעו בעבירה המיוחסת לו. לטענתו, התביעה לא הוכיחה "כי המערער התכוון או לפחות צפה בוודאות גבוהה מאוד או קרובה לוודאי (הלכת הצפיות) כי דבריו יגרמו למתלוננת, היא המאויימת לפי כתב האישום (ולא המאבטח) תחושות של פחד ו/או הקנטה וזאת ברמה של למעלה מספק סביר". מאחר שהתביעה לא הוכיחה, כך מוסיף וטוען עו"ד קלמרו, כי המערער היה מודע לעובדה כי מושא האיום מצוי בטווח שמיעת הדברים, הרי שהוא לא ידע כי דברי האיום שהשמיע נקלטים באותה עת באוזניו של מושא האיום. המערער ידע כי המתלוננת עלתה לקומה השניה, אך לא הוכח כי ידע, דבר וחצי-דבר, על התנהלותה של המתלוננת לאחר מכן. מכאן נובעת המסקנה, כך לטענת ב"כ המערער, כי הוא לא היה מודע לעובדת נוכחותה בעת השמעת הדברים. עוד נטען, כי גם המתלוננת עצמה ציינה בעדותה כי אין היא יודעת בוודאות אם המערער הבחין בה, הגם שטענה כי קרוב לוודאי שהוא היה יכול לראותה כשהיא יורדת מהקומה השניה.

עוד טען ב"כ המערער כי קיימת אפשרות שמושא דברי המערער אינה המתלוננת אלא שכוונת הדברים היתה לעובדת אחרת של אגף השיקום אשר מסרה לו, בבוקרו של אותו יום, תשובה שלילית לדרישותיו.

לאור האמור, נתבקשנו לזכות את המערער מהאשמה שיוחסה לו.

3.         אין כל ממש בערעור זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ