אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70979/06

פסק-דין בתיק עפ 70979/06

תאריך פרסום : 03/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
70979-06
25/09/2006
בפני השופט:
ש' טימן-אב"ד ש' ברוש י' שיצר

- נגד -
התובע:
טל אללוף
עו"ד אבי כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד קאופמן
פסק-דין

השופטת שרה ברוש:

  1. זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה בת"פ 1079/04 (כב' השופט שמואל ברוך).

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון על פיו תוקן כתב האישום בעבירה של מעשה סדום, עבירה על סעיף 347(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"). לעניין העונש לא היתה הסכמה, וכל צד טען על פי מידותיו.

בית משפט קמא השית על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל (בניכוי 84 ימים בהם שהה במעצר) בתוספת 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור על הוראות סימן ה' בפרק י' לחוק, לרבות עבירת ניסיון.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

  1. לטענת ב"כ המערער עונש המאסר שהיה ראוי להטילו על המערער, הוא תקופת המעצר בת כ-3 חודשים בה היה נתון בתוספת מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה ופיצוי למתלונן; ולחילופין, ראוי היה להטיל על המערער תקופת מאסר שניתן לרצותה במסגרת עבודות שירות. 
  1. ואלה, בקצרה, עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה והורשע המערער:

המערער הכיר ביום 17.12.03 בשעות הצהריים את ג.צ (להלן: "המתלונן"), יליד 1990, בעת שהשניים גלשו באינטרנט. המערער והמתלונן החלו "לשוחח" בצ'ט של חברת נענע, ב"חדר צ'טים" שעניינו יחסים בין גברים.

בהמשך יצרו השניים קשר טלפוני, וקבעו להיפגש בביתו של המתלונן בלוד.

המערער, שידע כי גילו של המתלונן פחות מ- 16 שנים, הגיע אל ביתו של המתלונן, החל למשש את ישבנו הוריד את מכנסיו ולבקשתו של המערער, החל המתלונן למצוץ את איבר מינו. אדם שנקש על דלת הבית קטע את מעשיהם, והם יצאו את הבית למקום מבודד. או אז, מצץ המתלונן שוב את איבר מינו של המערער, המערער החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, והמשיך במעשיו עד הגיעו לסיפוק מיני.

משנודע למערער כי עומדת להיפתח נגדו חקירה בגין מעשיו המתוארים לעיל, השליך את הטלפון הסלולרי של המתלונן, שהיה בחזקתו, כדי לטשטש את הקשר ביניהם.  

נימוקי בית משפט קמא בגזירת העונש

  1. בית משפט קמא, סבר, כי יש להטיל על המערער עונש מאסר בפועל בתוספת מאסר מותנה לתקופה משמעותית שכן " כל עונש אחר יחטא למדיניות הענישה הראויה ויהיה בו כדי לשלוח מסר שגוי לנאשם ולשכמותו" (ע' 135 להכרעת הדין).

בשיקוליו לחומרה התחשב השופט קמא בחומרת העבירה, שעונש של 5 שנות מאסר בצידה, בקטינותו של המתלונן וכן בכך שהנאשם, להשקפתו, לא הבין את חומרת המעשים ( "האופי של המעשים והדרך בה בוצעו יש בה כדי ללמד על חוסר ההבנה הבסיסי של הנאשם את חומרת המעשים", ע' 136 לגזר הדין, שורה 18 ואילך).

הוסיף השופט קמא וקבע, את השיקול כי על בית המשפט לנקוט עמדה עונשית שיהיה בה כדי לרסן את התוצאות של עידן האינטרנט, שהינן לעיתים הרות אסון.

בשיקוליו לקולא, התחשב השופט קמא בכך, שכתב האישום המקורי היה חמור בהרבה מכתב האישום המתוקן; כי הקטין יזם את המעשים, הסכים להם וכי אין זו לו התנסות מינית ראשונה; כי הנאשם הודה במיוחס לו, חסך בעדותו של המתלונן ובזמן שיפוטי; וכי למערער עבר פלילי לא מכביד והוא תורם לחברה מזמנו. השופט קמא הביא בשיקוליו את תקופת מעצרו הממושכת של המערער והתמשכות ההליכים בעניינו, על אף שקבע כי גם למערער היתה תרומה להתמשכות זו. 

טענות המערער

  1. ב"כ המערער העלה כל טענה אפשרית לטובת המערער. לטענתו, בית משפט קמא החמיר יתר על המידה בעונשו, בשים לב לכל הנסיבות האינדיבידואליות של המערער; שליחתו למאסר "בגילו הצעיר ובמצבו השביר" תחטא לאינטרס הציבורי, משיטמעו במערער נורמות עברייניות בין כתלי הכלא.

ב"כ המערער הדגיש בטיעוניו כי יש להתחשב בגילו של המערער בהיותו צעיר, חיובי ונורמטיבי, התורם מזמנו לקהילה; כי המערער סבר שהמתלונן, שהציג את עצמו כמבוגר מכפי גילו, הינו בן 15.5; כי בגיליון ההרשעות הקודמות של המערער, הרשעה אחת בלבד משנת 2001 בעבירה של הכשלת שוטר; כי המערער היה נתון במעצר לתקופה של שלושה חודשים, ולאחר מכן תקופה ממושכת בתנאי מעצר בית, כך ב"כ המערער.

הוסיף ב"כ המערער וטען, כי חרף ההלכה כי יש להחמיר בעונשם של עברייני מין, יש להתחשב בכך שהעבירות לא בוצעו על רקע של תלות מרות או השגחה, כי המתלונן התחזה למבוגר מגילו, ובעיקר שהמתלונן יזם בעבר היכרויות דרך האינטרנט ואין זו לו הפעם שבה קיים יחסי מין. לדבריו, אין תימה כי לא נתבקש תסקיר קורבן בעניינו של המתלונן ונימק: " אין פה תסקיר כי הוא (המתלונן - ש.ב) לא קורבן" (ר' ע' 2 לפרוטוקול הדיון, שורה 8 ואילך).  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ