אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70919/05

פסק-דין בתיק עפ 70919/05

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
70919-05
20/05/2007
בפני השופט:
1. ז' המר סג"נ - אב"ד
2. א' שהם
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
ניסים אמיגה
עו"ד יוסף מוסרי
הנתבע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד גב' גלית אפרתי
פסק-דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו בו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה חבלנית, פירוק חלקים מרכב, גניבה ואיומים.

על-פי עובדות כתב האישום, בתאריך 08/12/02 בשעה 18:00 לערך הגיע המערער ברכב מסוג פיג'ו 205, אותו רכש יומיים לפני כן, לשטח המוסך של המתלונן ברמת השרון. הוא ניגש לרכב מסוג פיג'ו 205 שחנה שם, פירק ממנו את ראש המנוע ואחד הגלגלים ונטל אותם מהמקום. באותן נסיבות יצא המתלונן ממשרדו במוסך ושאל את המערער לפשר מעשיו. בתגובה תקף אותו המערער בכך שהיכה אותו באגרופו בפניו ובהמשך איים עליו שלא יתקשר למשטרה, אחרת "יראה לו מה הוא יעשה לו".

כאמור הרשיע בית משפט קמא את המערער בכל העבירות שיוחסו לו.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי ולזכות את המערער, מחמת הספק, מחלק מן העבירות ולהמירן בעבירות ניסיון, כמפורט להלן.

המערער הכחיש את מעורבותו במעשה מכל וכל וטען כי כלל לא היה במקום. על-פי הראיות שהובאו לבית משפט קמא, המתלונן רשם את פרטי הרכב בו הגיע אותו אדם ובדיעבד התברר כי הרכב הזה היה בחזקתו של המערער. את הרכב רכש המערער יומיים לפני מועד האירוע.

המערער טען כי במועד האירוע הרכב כבר לא היה ברשותו משום שמכר אותו לאדם שלישי אשר הכניס את הרכב לטיפול במוסך פחחות. ברם, עדויותיהם של האדם השלישי - הרוכש ושל הפחח לא תמכו בגירסתו של המערער לגבי מועד העברת הרכב מידיו לידי האחר. הקונה הסתמך על מסמכי ביטוח הרכב לחיזוק גירסתו כי קיבל את הרכב מידי המערער רק יומיים או שלושה לאחר מועד האירוע.

יצויין כי המערער לא הגיש שום מסמך המעיד על מכירת הרכב והמועד (וגם לא על רכישת הרכב יומיים לפני האירוע).

בית משפט קמא קיבל כאמינה את עדותו של המתלונן לגבי זיהויו של המערער. המתלונן סיפר כי כחודשיים לאחר האירוע ראה את המערער ברחוב משוחח עם אדם כלשהו. המתלונן שאל את אותו אדם לזהותו של המשוחח וקיבל את שמו של המערער.

לאחר מכן זיהה המתלונן את המערער כאשר הוזמן לתחנת המשטרה לעימות.

עוד הוסיף המתלונן כי האדם שרכש את הרכב מהמערער איננו האדם שתקף אותו והוא כלל לא דומה לו.

משהוכח כי המערער היה המחזיק ברכב במועד האירוע, עבר עליו הנטל הטקטי להוכיח כי לא הוא נהג ברכב במועד הרלוונטי. המערער לא עמד בנטל זה כפי שהסברנו לעיל ולפיכך אנו סבורים כי צדק בית משפט קמא במסקנתו כי המערער הוא שהגיע למוסכו של המתלונן במועד האירוע.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור ככל שהוא מתייחס לשאלת זיהויו של המערער ומעורבותו באירוע.

אשר לעבירות הספציפיות בהן הואשם והורשע המערער: המדינה טענה בכתב האישום כי המערער פרק מרכבו של המתלונן ונטל מן המקום את ראש המנוע ואת אחד הגלגלים וכן ניסה לפרק את הכנף. הגענו למסקנה כי עדותו של המתלונן בסוגיה זו אינה חד משמעית. מדובר ברכב שהמתלונן העמיד בחצר מוסכו לצורך פירוק חלקים. במשטרה אמר כי למחרת היום גילה שראש המנוע חסר. בבית המשפט היתה עדותו לא ברורה. כך למשל: אמר כי היו " חלקים מפורקים, פרקו והשאירו אותם במקום, לא הספיקו לקחת אותם, הראש מנוע שפירקו אותו אחר כך באותו יום שהוא פירק אולי הוא השאיר והלך...".

היות וגם מדבריו שלו עולה ספק והמתלונן עצמו אמר כי ראה שהחלקים חסרים ברכב רק למחרת היום, ובהתחשב בכך שמדובר ברכב ישן שעמד בחצר לצורך פירוק חלקים, אי אפשר לייחס את החלקים החסרים, בהתאם לגירסת המתלונן למעשיו של המערער דווקא. המתלונן לא ראה את המערער נושא חלק כלשהו בידיו כאשר ברח מן המקום.

מה שעולה בוודאות מגירסתו של המתלונן, הוא כי כאשר יצא ממשרדו הוא הבחין במערער כאשר הוא מנסה לפרק את הכנף.

אשר על כן, הגענו למסקנה כי יש להמיר את הרשעתו של המערער בעבירות של פירוק חלק מרכב וגניבה לעבירות של ניסיון לפרק חלק מרכב ולניסיון גניבה, לגבי הכנף בלבד.

אשר לגרימת החבלה - משנמצאה עדותו של המתלונן בנושא החבלה שנגרמה לו אמינה ונתמכת בתעודה רפואית - יש להשאיר את הרשעתו של המערער בתקיפה החבלנית בעינה.

אשר לעבירת האיומים - גם בסוגיה זו נותר בלבנו ספק, לאור הגירסה הבלתי קוהרנטית של המתלונן.

סיכומו של דבר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ