אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70861/03

פסק-דין בתיק עפ 70861/03

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
70861-03
18/09/2005
בפני השופט:
1. ז' המר - אב"ד
2. י' שנלר
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
זיו בן יקותיאל אלון
עו"ד נתן שמחוני
עו"ד וגב' אלינור שרבני
הנתבע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד גב' שרית טובבין
פסק-דין

השופט ז' המר :

האישום

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ד' רייך-שפירא), ב-ת"פ 12603/00, בעבירה של גרימת חבלה ברשלנות, לפי סעיף 341 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ונגזרו עליו חודשיים מאסר על תנאי ו-7,500 ש"ח קנס.

על-פי עובדות כתב האישום, גרם המערער ברשלנות, לחבלתו של המתלונן, בכך שהשאיר בחניון הבנין ברחוב בן-יהודה 101 בתל-אביב (להלן: הבנין), פיר פתוח, מבלי לנקוט באמצעי זהירות הולמים. בשל מחדל זה נפל המתלונן לפיר, נחבל חבלות של ממש ופונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי (להלן: התאונה).

2.         כתב האישום אינו מציין מה הקשר המשפטי-עובדתי של המערער לפיר (או לבנין בכלל).

            בדיעבד מתברר, כי המערער שותף בחברה, השותפה עם אחרים בייזום הבנין ובנייתו. הבניה הסתיימה זמן קצר לפני מועד התאונה הנטענת.

3.         הפיר מצוי במפלס תחתון של החניון התת-קרקעי של הבנין. הפיר נועד להתקנת מתקן הידראולי שיאפשר חניית שתי מכוניות, זו מעל זו. במפלס זה של החניון היו עוד פירים פתוחים, שבהם טרם הותקנו דלתות ומתקנים הידראוליים. ליד הפירים הפתוחים לא היו שלטי אזהרה.

הכרעת  בית משפט קמא

4.         בית-משפט קמא קבע, כי אירוע התאונה הוכח וכי רשלנותו של המערער מתבטאת בכך, שגם בהנחה שהותקנו צנורות כמחסום לאיזור הפירים הפתוחים, הרי " מאז ההתקנה, לא היה פיקוח במקום, ואיש לא וידא אם הצינורות נשארו במקומם. העובדה שהצינורות פורקו באופן שחשף את האיזור המסוכן על כל בורותיו (באופן שאין בו למנוע גם נפילת אדם), מוכיחה שמלכתחילה חיבור הצינורות לא היה חיבור של קבע" (עמ' 10 להכרעת הדין).

5.         לענין היסוד הנפשי קבע בית המשפט, כי " אדם מהישוב ובמיוחד מי שעיסוקו בבניה, כמו הנאשם, יכול וחייב לצפות, שאם לא יהיה במקום גידור ספציפי לכל בור ובור או גידור כללי, החוסם חסימה של ממש שאיננה ניתנת לפירוק ... והמונעת את המעבר לחלק הפנימי של החניון, ולא יהיו שלטי אזהרה בטרם כניסה לחניון בנוסף לסימונים בולטים הנראים לעין, גם במצב של חשיכה חלקית, ואפילו מלאה, הבורות שבחניון מהווים סכנה חמורה בבחינת "מכשול בפני עיוור" (עמ' 10 להכרעת הדין).

6.         לפי גירסתו של המתלונן, הוא הגיע אל חנותו של אבי ולנסי, חבר של אביו, בעל חנות בבנין, כדי לשאול את מכוניתו של הלה. הוא לקח ממנו את מפתחות המכונית וירד על אופניו למפלס התחתון של החניון, שם חונה מכוניתו של ולנסי. הוא ירד דרך כניסת המכוניות ובמפלס התחתון נכנס לאיזור החשוך. כאשר ירד מאופניו נפל לפיר. אחרי פרק זמן, שהתקשה להעריך, הוא הצליח לצאת מן הפיר וחזר לחנותו של ולנסי.

            משם פונה לבית החולים.


הערעור

7.         המערער עותר לזיכויו, בשל שתי טענות מרכזיות. האחת, נוגעת להוכחת היסוד העובדתי והאחרת - ליסוד הנפשי.

באשר ליסוד העובדתי, טוען המערער, כי העובדות שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא לא הוכחו כדבעי, וכי בית המשפט קמא עשה שימוש לא ראוי בידיעתו ובהשערותיו, כדי לקבוע ממצאים, שעל בסיסם הועמדה ההרשעה. לשיטתו של המערער, הראיות שהוצגו בפני בית המשפט קמא מעלות ספק סביר, אשר ראוי שהוא ייהנה ממנו, והיה עליו לקבוע כי התאונה כלל לא התרחשה.

באשר ליסוד הנפשי טוען המערער כי מילא את חובתו בכך שהציב גדר, החוסמת גישה אל הפירים הפעורים. משנסתיימה הבניה, עליה פיקח מתוקף תפקידו כייזם, לא ניתן ואין לייחס לו כל רשלנות בקשר עם התאונה, אף אם ייקבע שהתאונה אכן אירעה, שכן משלב זה אין לו אחריות מיוחדת והוא ככל אחד מהבעלים של הנכס. 

בנוסף לאלה טוען המערער לזיכויו, מן הטעם של הגנה מן הצדק בכך שהיה היחיד שהועמד לדין - וממילא היחיד שהורשע - וזאת בשל כשל מהותי של רשויות החקירה והתביעה (עמ' 3 להודעת הערעור).

8.         לטענת המערער, הסתירות בין גרסאותיו השונות של המתלונן, גרסתו כפי שאומצה על-ידי בית המשפט קמא, ועדויות וראיות אחרות, יורדות לשורשו של ענין - בניגוד לקביעתו של בית המשפט קמא (עמ' 4-17 להודעת הערעור) - ומצדיקות, לדעתו, התערבות של ערכאת הערעור.  עוד טוען המערער, כי מחדלי החקירה יורדים לשורש הענין, ומגיעים לכדי נזק ראייתי. המערער עותר להחלת דוקטרינת הנזק הראייתי בענייננו, ומכאן - לזיכויו.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ