אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 7069/06

פסק-דין בתיק עפ 7069/06

תאריך פרסום : 16/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
7069-06
15/11/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. ש. דברת


- נגד -
התובע:
חאלד אבו סיביה ת.ז. 05575336/2
עו"ד ג. קראוז
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד צרי
פסק-דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         כנגד המערער הוגש לבימ"ש השלום באילת כתב אישום אשר ייחס לו ביצוע עבירות של מעשה מגונה בפומבי בפני קטינים שגילם פחות מ-16, החזקת סמים לצריכה עצמית ו-החזקת כלים. המערער כפר בעובדות כתב האישום, ולאחר שמיעת הראיות הרשיעו ביהמ"ש בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ודן אותו ל-10 חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס בסך 750 ש"ח ולתשלום פיצוי לכל אחת משתי המתלוננות בסך 3,000 ש"ח (לכל מתלוננת).

הערעור נשוא פס"ד זה הוגש כנגד הרשעת המערער בביצוע העבירה של מעשה מגונה, אך בנוסף, התבקש ביהמ"ש " להורות על ביטול ההוצאות שהוטלו על המערער בגין אי ויתור על העדת עדה מטעם התביעה" (ר' הרישא להודעת הערעור).

2.         בכתב האישום שהוגש כנגד המערער נטען, כי בתאריך 05/03/04, סמוך לשעה 16:00, בגן השעשועים הממוקם מאחורי החנויות ברח' האלמוגים באילת, עשה המערער מעשה מגונה בפומבי בפני שתי קטינות (האחת - ק.א. ילידת 1994, להלן: "ק", והשניה - י.מ. ילידת 1992, להלן: "י") ובפני קטינים נוספים שנכחו במקום, שאף גילם פחות מ-16 שנה, בכך שחשף את איבר מינו בפני הקטינים ושיחק בו בידו עד לזיקפה, תוך שהוא שואל את הקטינות הנ"ל אם הן רוצות לשחק איתו.

            עוד נטען בכתב האישום, כי בתאריך 12/03/04, בשעה 11:00 לערך, החזיק המערער בביתו שבאילת ב"באנג", אשר הינו כלי המשמש לצריכת סם, וכן החזיק בסם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 0.20 גרם נטו, הכל שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.

            לפיכך, כאמור, יוחסה למערער עבירה של מעשה מגונה בפומבי בפני קטינים הקטנים מ-16 שנה, לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן יוחסו לו עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והחזקת כלים לשימוש בסם לפי סעיפים 7(א)+(ג) סיפא ו-10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

3.         המערער העלה טענות למכביר כנגד הכרעת דינו של בימ"ש השלום: כך, למשל, טען ב"כ המערער, כי היה מקום לקבל את תשובתו הספונטנית של המערער להאשמות שהוטחו כנגדו (והיא - כפירה מוחלטת במיוחס לו) ולא לדחות את גירסתו; כי היה מקום לדחות את עדויות הקטינות (גם עדותה של י', שהעידה בביהמ"ש, וגם את עדותה של ק', שחוקרת הילדים לא התירה את עדותה) אם כיוון שלא גילו סימני פחד מהמערער כשראו אותו בפעם השניה, עת זוהה על ידן כמי שעשה את המעשה המגונה שבוע קודם לכן, אם כיוון שחקירתן זוהמה על ידי מבוגרים רבים שדיברו עמן בטרם חקירתן על ידי חוקרת הילדים, אם כיוון שלא נמצאו בבית המערער מכנסי בוקסר שנטען כי לבש ביום האירוע, התואמים לעדויות של הקטינות (עדויות שאינן תואמות זו את זו בנקודה האמורה) ואם מסיבות נוספות; כי החקירה המשטרתית מנעה הגנה נאותה מהמערער, כיוון שלא כל הקטינים שהיו נוכחים באירוע נחקרו; כי חקירת חוקרת הילדים לא הייתה מקצועית והזניחה נקודות חשובות, שהיו יכולות לסייע להגנת המערער; כי נמצאו סתירות בין עדותה של י' בביהמ"ש לבין חקירתה בפני חוקרת הילדים, ולכן לא היה מקום ליתן אמון בדבריה; כי עדותה של ק' (בפני חוקרת הילדים) סותרת את עדותה של י', ועוד ועוד.

            בנוסף, טען ב"כ המערער, כי לא היה מקום לחייב את המערער בתשלום הוצאותיה של עדת התביעה, המומחית שערכה את חוות הדעת בנוגע למהות הסמים המסוכנים שנתפסו בבית המערער וכמותם. לדבריו, לכל נאשם זכות קנויה לחקור את כל עדי התביעה "ולא יעלה על הדעת כי פעולה זו תיחסם או תצומצם, על ידי הטלת הוצאות כנגד קיום חקירה כזו..." (ר' דברי ב"כ המערער בסוף הודעת הערעור).

4.         דעתי היא כי אין בערעור זה כל ממש, לא בכל הנוגע להרשעתו של המערער בעבירה של מעשה מגונה בפומבי ולא בטענותיו בכל הנוגע להטלת ההוצאות.

אשר להרשעת המערער בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, הרי שטענותיו של הסנגור בעניין זה, עניינן, בעיקרן, תקיפת ממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות של בימ"ש השלום, וידוע, כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בממצאים שכאלה. הלכה היא, כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הדיונית לא תתבטל על נקלה על ידי ערכאת הערעור, אפילו זו האחרונה היתה פוסקת אחרת לו שמעה את העדים בעצמה (והמקרה שבפנינו אינו מקרה שכזה), כל עוד יש לקביעת העובדה יסוד ושורש בחומר הראיות. דעתו של השופט אשר ראה ושמע את העדים והתרשם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית ממהימנותם, היא הקובעת (ר', למשל, ע"פ 6084/02 שטוחין נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום05/10/06, בסעיף 16 לפסה"ד ורשימת פסקי הדין שצוטטו שם).

5.         מהראיות שהובאו בפני בימ"ש השלום עולה, כי בתאריך 05/03/04, בחג הפורים שחל ביום שישי, עמדה חבורה של חמישה ילדים בסמוך לגן השעשועים שליד ביתם והציעו לעוברים והשבים לצבוע את שערם. גם המערער עבר במקום והילדים הציעו גם לו לצבוע את השיער. המערער סרב ונכנס לגן השעשועים (מרחק מטרים ספורים מהילדים) והתיישב על הקרוסלה במקום. כשהילדים הסתכלו על המערער, הם ראו אותו, לאחר שהוציא את איבר מינו ממכנסי (תחתוני?) הבוקסר שלבש, כשהוא משחק עם איבא מינו. הקטינה י' אף ראתה שבמשחקו הביא המערער את איבר מינו לזיקפה, תוך שהוא מציע, במבטו, לילדות לראות אותו במעשיו. בשל המודעות שאמה של י' החדירה בה למעשים לא ראויים של מבוגרים, היא רצה לביתה לקרוא לאמה, אך כששבה למקום - המערער כבר לא היה שם. האם התלבטה אם להגיש תלונה, ולבסוף, לאחר שהתייעצה עם ידיד, נגשה ביום המחרת, 06/03/04, למשטרה והגישה תלונה. החקירה קיבלה תפנית כשבוע לאחר מכן, בתאריך 12/03/04, כשהילדים שוב שיחקו בגן השעשועים, ושם היו שרועים מספר שיכורים. הילדים שוב קראו לאמה של י' וזו ירדה לגן השעשועים והזמינה משטרה, שתפנה את השיכורים מהגינה הציבורית. בין לבין, הבחינה י' במערער עובר במקום וזיהתה אותו בספונטאניות בפני אמה. המערער הלך למכולת הקרובה וכששב - השוטר, שבא בנוגע לשיכורים, כבר היה במקום, ועיכב את המערער לחקירה. בו ביום גם נערך חיפוש בביתו של המערער, במהלכו נתפשו ה"באנג" והקנאבוס.

            את י' ואת דודתה (הקטנה ממנה...) ק', חקרה חוקרת הילדים ענת רוטשטיין. בהמלצתה של חוקרת הילדים העידה י' בביהמ"ש (שלא בפני המערער), אך לק' לא התירה חוקרת הילדים להעיד, בין היתר כיוון שלא הייתה לה תמיכה ביתית לצורך כך. חוקרת הילדים ניסתה לגבות עדויות גם מאחיה של י', שהיה נוכח אף הוא באירוע, אך בשל גילו (כבן 4 או 5), האם סרבה שימסור עדות. אשר לשני הקטינים הנוספים שהיו עדים לאירוע, אמם לא הייתה יכולה להביאם לחקירה, כיוון שהייתה עסוקה בטיפול בבעלה חולה הסרטן, שהיה מאושפז בבי"ח במרכז הארץ (ר' עדותה של חוקרת הילדים בעמ' 43 לפרוטוקול של בימ"ש השלום).

            לאחר שמיעת הראיות ובחינתן, העדיף ביהמ"ש את עדותן של עדות הראיה, י' ו-ק', שלעדויותיהן נמצאו תמיכות רבות, שצויינו על ידי ביהמ"ש. כך, למשל, צויין כי עדות אחת תומכת בעדות של רעותה; כך, למשל, צויין כי עדות אמה של י', אורלי, תומכת בעדות הילדות וזאת לאחר שהעידה בנוגע למצבן מייד לאחר האירועים ועוד.

כן, קבע ביהמ"ש שאין למצוא דופי במסקנות חוקרת הילדים לעניין מהימנות הילדות, וזאת הן מהקלטות של החקירות והן מעדותה של י' בביהמ"ש ובחר לאמץ אף הוא את עדותן, תוך שהוא קובע, כי עבודתה של חוקרת הילדים הייתה מקצועית ואמינה. ביהמ"ש בחן כל אחת מטענות ההגנה, אותן טענות שגם הועלו בפנינו, ודחה אותן אחת לאחת תוך שהוא מנמק את מסקנותיו, ובין היתר אף דחה את גירסת המערער וקבע, כי היא בלתי אמינה ואף את קביעתו זו נימק.

ביהמ"ש נימק כדבעי מדוע בחר ליתן אמון בדברי עדים אלה ומדוע דחה את גירסתו של המערער, ומצא ביסוס בחומר הראיות למסקנותיו. לא רק שאין מקום, כערכאת הערעור, להתערב בקביעות אלה, אלא שהן אף מקובלות עלי לגופן ומקריאת הפרוטוקולים ועיון בראיות ובקלטות, הרי שהמסקנות אף מתבקשות.

6.         גם טענותיו של הסנגור בדבר מחדלי חקירה, באשר לאי חקירתם של כל הקטינים, יש לדחות לגופה. חוקרת הילדים הסבירה את הקושי שעמדה בפניו כשניסתה לאתר את הילדים הנוספים ומדוע לא ניתן היה לעשות כן, ודי בדבריה בעניין זה. יש לזכור, כי היה די בעדותן של שתי הקטינות שכן העידו כדי לבחון את אשמתו של המערער, ולא היה מקום לכפות על הקטינים האחרים לבוא ליתן עדות, אם בשל גילם הצעיר ביותר (4-5) ואם בשל מחלת אביהם ואי יכולתה של האם להביאם לחקירה. מה גם, שלא מצאתי, כי חסרון עדותם פגע בהגנתו של המערער בכל דרך שהיא.

7.         הטענה היחידה שמצאתי בין נימוקי הסנגור, כי היא ראויה לבחינת ערכאת הערעור, היא הטענה כנגד אימוץ עדותה של הילדה ק' על ידי הערכאה המבררת. כזכור, שלא כמו המתלוננת האחרת, י', קבעה חוקרת הילדים כי ק' לא תעיד בביהמ"ש, וביהמ"ש בחן את עדותה, כפי שזו באה לידי ביטוי בקלטת חקירתה על ידי חוקרת הילדים, ונעזר לצורך כך גם בממצאי המהימנות ובמסקנות של חוקרת הילדים. היות ואף ערכאת הערעור יכולה לצפות, ממש כמו הערכאה הראשונה, בקלטת חקירתה של הילדה, הרי שמסקנותינו לאחר צפייה זו, טובים לא פחות ממסקנות הערכאה הראשונה. זאת, כמובן, שלא כמו מסקנות הערכאה המבררת בנוגע לעדים "רגילים", שעדותם נשמעה בפני הערכאה המבררת, ולכן מסקנות הערכאה המבררת בנוגע למהימנותם עדיפות על פני מסקנות הערכאות האחרות, שרק פרוטוקול הדיון עומד בפניהן.

ובענייננו, צפייה בקלטת עדותה של הקטינה ק', אכן מסבירה את מסקנותיו של בימ"ש השלום בדבר אימוץ העדות, וכל שנאמר על ידי ביהמ"ש השלום בדבר כנות העדות והסיבות למתן אימון בדברי קטינה זו - ראויים בעיני.

8.         הסנגור הוסיף וטען גם כנגד מקצועיותה של חוקרת הילדים, אשר לא חקרה, לטענתו, עדים שעדותם חיונית לאור דברי הילדות בפניה. אולם, נדמה כי הסנגור המלומד לא הבחין בדבריו אלה בין תפקידה של חוקרת הילדים, היינו - חקירת ילדים, לבין תפקידה של הרשות החוקרת, היא המשטרה, שתפקידה לחקור את העדים האחרים, לעמת בין גרסאותיהם, להגיע לזירת האירועים במידת הצורך וכד'. תפקידה של המשטרה גם כולל לבחון את חקירות הילדים שנחקרים על ידי חוקרת הילדים, ולהמשיך את החקירה בהתאם. אם עולה הצורך לחקירה של ילדים נוספים, כמובן שחוקרת הילדים מתבקשת לעשות כן, אך חוקרת הילדים תפקידה כשמה: לחקור ילדים ולהגיע לממצאים בדבר מהימנותם על סמך עדותם הפנימית בלבד, ומבלי לבחון את דבריהם יחסית לעדויות אחרות או ראיות אחרות. חוקרת הילדים לא תצא לזירת האירוע לבחון אם דברי הילד בפניה אפשריים; חוקרת הילדים גם לא תעמת את דברי הילד שחקרה עם דברי עדים אחרים, אפילו לא ילדים אחרים, ולכל היותר תפנה את הרשות החוקרת לסיטואציה שעלתה מדברי הילד שחקרה ותמליץ על המשך החקירה בנקודה ספציפית או שתחקור את הילד פעם נוספת ותשאל אותו לגבי דברי העדים האחרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ