אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70455/05

פסק-דין בתיק עפ 70455/05

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
70455-05
20/04/2006
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
חדד אסף
עו"ד דיקובסקי ניצה
הנתבע:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
עו"ד מירי ארד
פסק-דין

א.         המערער הורשע בבימ"ש קמא על סמך הודייתו בעבירות אלה: התחזות לאדם אחר, קבלת דבר במירמה, זאת באישום הראשון; קשירת קשר לביצוע עוון (מירמה), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר בנסיבות מחמירות - באישום השני.

שני האישומים גם יחד חושפים מעשי מירמה מתוחכמים, חסרי מעצורים ובהיקפים גדולים. האישום הראשון עניינו בכך שהמערער קיבל לידו 8 שיקים שהיה ידוע לו שאין חובה על הבנקאי לפורעם. השיקים הסתכמו בכ - 42,000$ ו - 46,000 פרנקים צרפתיים. את כל השיקים האלה נתן המערער למתלונן, אדם בשם קלאנג, על מנת שזה האחרון ינכה את השיקים וימסור לו את תמורתם. המערער טען בפני קלאנג כי מדובר בשיקים שהתקבלו כתרומה לניתוח עבור דודו והשיקים ייפרעו. על בסיס טענה זו קיבל את תמורת השיקים בניכוי עמלה. המערער התחזה בפני קלאנג בשם כוזב. בהמשך, כאשר עלה בידי קלאנג לגלות את זהותו האמיתית, המשיך ורימה את קלאנג והוציא ממנו סכום נוסף, כ - 28,000 ש"ח, על בסיס טענה, כי בעזרת שיק זה יוכיח למשטרה שהוא מנהל עסקים כשרים; כך תחזיר לו המשטרה תפוס המצוי בידה וכך יוכל להחזיר למתלונן את חובו.

באישום השני נטען שהמערער, ביחד עם אחרים, המשיכו ורימו את קלאנג. הפעם מדובר במירמה מתוחכמת יותר שכללה זיוף, הסתייעות בעו"ד, תוך זיוף מסמכים הנחזים להיות שטר משכון, יפוי כח בלתי חוזר, תצהיר ובקשה לרישום הערת אזהרה על חנות, שאמורה היתה להיות משועבדת, כביכול, לטובת קלאנג. בפועל, כאמור, היה מדובר במעשה מירמה. המערער, ביחד עם שותפיו, קיבלו מקלאנג סכומים גבוהים כתוצאה ממירמה זו.

בימ"ש קמא, כב' השופט ח' אפרתי, הטיל על המערער שלוש שנות מאסר וכן 40,000 ש"ח קנס. על כך הערעור בפנינו.

ב.         על אלה שמה הסניגורית את הדגש בהודעת הערעור, כמו גם בטיעון הנרגש בפנינו:

            (1)        העונש שהטיל בימ"ש קמא חורג חריגה רבתי מנורמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה;

            (2)        בימ"ש קמא לא נתן משקל לעובדה שהמערער החזיר את מלוא הסכומים שמדובר בהם. מלכתחילה החזיר המערער למתלונן 150,000 ש"ח ועד לדיון בפנינו החזיר גם את יתרת החוב, לרבות הפרשי ריבית והצמדה, כך שהמתלונן, בסופו של יום, לא ניזוק. המתלונן אישר זאת בכתב ובתצהיר שהוגש לבימ"ש קמא והדבר מקובל על התביעה;

            (3)        וזהו הטיעון העיקרי: בפרשה זו, לפחות לעניין האישום השני, היו מספר מעורבים נוספים. האישום השני מהווה חלק מפרשה שבגינה הוגשו כתבי אישום גם נגד אחרים שהם אנשי השוק האפור. חלקם של אותם אחרים עלה פי כמה וכמה על חלקו של המערער. כנגד שניים מהמעורבים האחרים היו תלויים ועומדים גם מאסרים על תנאי, הם הואשמו באישומים רבים יותר, עדיין, בהסדר טיעון שנערך עימם הסכימה התביעה לעונשי מאסר שאין להשוות בינם ובין העונש שקיבל המערער. על סמיח אבו מוך (המוזכר באישום השני) הוטלו 16 חודשי מאסר, כאשר תקופה זו כוללת מאסר חב הפעלה בן 8 חודשים, ומדובר היה באישומים רבים נוספים. על דרור אהרון, שאף הוא נזכר באישום השני, הוטלו 24 חודשי מאסר, הכוללים הפעלה של 9 חודשי מאסר על תנאי. גם לגביו מדובר היה באישומים נוספים. גם הקנסות שהוטלו על נאשמים אלה היו נמוכים בהרבה: בעוד על המערער הוטלו 40,000 ש"ח קנס, הוטלו על נאשמים אלה קנסות על סך 4,000 ש"ח בלבד. עוד מפנה הסניגורית לעונשו של יאיר שור, שאף הוא נזכר באישום השני. מדובר בעו"ד ובערכאת הערעור הוטלו עליו 15 חודשי מאסר בפועל.

            לא ייתכן, כך לטענת הסניגורית, להשאיר את הענישה על המערער בעינה, כאשר אלה העונשים שהוטלו על שותפיו לעבירה. באישום השני נסחט על ידי שותפיו לעבירה. עובדה זו לא היתה שנויה במחלוקת. המערער אכן הפך מנסחט לסוחט, אולם תחילתה של הפרשה באשר לאישום השני, הינה, כאמור, בכך שנסחט.

ג.          המדינה מסכימה כי יש מקום להתערב התערבות של ממש בעונשו של המערער בשל חוסר הפרופורציה בענישה בינו לבין המעורבים האחרים. יחד עם זאת, עומדת המדינה על כך שהענישה לא תפחת משנה אחת מאסר בפועל, זאת בהתחשב בהיקף העבירות והתחכום שבהן. המדינה מדגישה כי באישום הראשון מדובר ביוזמה "פרטית" של המערער, באישום זה לא היו מעורבים אנשים נוספים, כל כולו פרי מעשיו של המערער הוא. מדובר בסכומים גדולים, ובהונאת המתלונן גם בחלקו הראשון של האירוע וגם בחלקו השני.

ד.         עד כאן טיעוני הצדדים ומכאן להחלטתנו: מקובלים עלינו כל טיעוני התביעה, וגם האמור בגזר הדין של בימ"ש קמא לעניין החומרה שבמעשי המערער. מדובר בהונאה שבוצעה בקור רוח, בשיטתיות, ללא צל של התחשבות במתלונן. המערער גילה אטימות מיוחדת בכך שגם כאשר נתפס בכף על ידי המתלונן, אשר גילה את זהותו לאחר מאמצים, המשיך ורימה אותו ללא כל נקיפות מצפון והוציא ממנו סכום כסף נוסף במירמה. בעניין זה לא היו למערער שותפים, הוא לא נסחט, הוא לא אוים, מדובר במעשה שבוצע לאורך זמן, היה למערער כל הזמן שבעולם כדי להבין את משמעות מעשיו ועדיין המירמות בוצעו.

ה.         באשר לאישום השני, מדובר, כאמור, במירמה מתוחכמת במיוחד, שכללה זיוף, תוך הסתייעות בעו"ד, וגם כאן הסכומים הם סכומים גבוהים. גם אם המערער נסחט, הרי הפך, כאמור, מנסחט לסוחט. פתוחה היתה בפני המערער הדרך להכות על חטא, לפנות למשטרה ולא לשתף פעולה במירמה נוספת כלפי אותו מתלונן. לא כך נהג המערער. משכך, גם בגין אישום זה היה מקום למצות עימו את הדין.

ו.          למערער הרשעות קודמות, אין מדובר בהסתבכותו הראשונה עם החוק. הרשעותיו כוללות עבירות נגד הרכוש, פריצה במספר מקרים וכן עבירות אלימות. לפיכך, גם בהיבט זה, ספק אם יש מקום ללכת לקראת המערער.

ז.          יחד עם זאת, יש ממש בטיעונה של באת כוח המערער באשר לפרופורציה בין הענישה שהוטלה על המערער לשותפים האחרים בפרשה זו. הבענו באולם את דעתנו כי לא היה מקום לרמת הענישה לה הסכימה המדינה בהסדר הטיעון שנערך עם שותפיו של המערער, שעברם היה קשה יותר ומעשיהם מרובים יותר. שמענו מהתובעת כי עמדו על הפרק נימוקים נוספים (מודיעיניים) שהביאו את המדינה להסכים למה שהסכימה. לא הובהר לנו מה טיבם של אלה. עיינו בגזר דינם של השותפים הנ"ל (סמיח אבו מוך ואהרון דרור) ואין בו כל התייחסות לנושא זה. הנימוקים שם הובאו על ידי המדינה להצדקת הענישה המקלה, שהתביעה עצמה סברה שהיא מפליגא בקולתה - מעוררים תמיהה. הסדרי טיעון מסוג זה מכרסמים באמון שרוחש הציבור למערכת המשפט, ויפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"פ 4872/95 מדינת ישראל נ' אילון, פ"ד נג(3) 1,   8:

"מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנהגים חברתיים מקובלים המגנים על גופו, על רכושו ועל כבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן שבו השתת עונש ממשי היא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי שלו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות..."

הדברים שצוטטו לעיל מדברים בעד עצמם ואינם טעונים פרשנות.

ח.         על רקע האמור לעיל, העונש שהטיל בימ"ש קמא על המערער מייצג רף ענישה נכון ומתבקש, המשקף את העבירות שבהן הודה והורשע המערער.

אם בכל זאת יש מקום להתערב, כפי שהסכימה גם המדינה, הרי זה בשל התחשבות כלשהי בעקרון אחידות הענישה והמתחייב מכך.

ט.         עד שאנו מגיעים לתוצאה הסופית אנו רואים לומר כי גם נושא זה של אחידות הענישה איננו יכול להוות סוף פסוק באשר לעונש בתיק זה. הפסיקה כבר הכירה בכך כי ענישה מוטעית שהוטלה בתיק מסוים, גם כאשר מדובר בשותפים לאותה עבירה, אינה יכולה להכתיב תוצאה שגויה באשר לשותפים הנוספים. בדנ"פ 1109/02 מ. שושני ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2002 (1) עמ' 410 נאמר מפי כב' השופט חשין כדלקמן: "...אין אמת  המידה העונשית, המוטעית, שננקטה בעניינו יכולה למנוע מבית המשפט מלגזור לנאשמים אחרים בפרשה עונשים הולמים וראויים. עקרון אחידות הענישה נועד למנוע אפלייה בין נאשמים שפשעו יחדיו ובנסיבות דומות; אך לא בא לכפות על בית המשפט אמת מידה עונשית מוטעית, רק מפני שהיא ננקטה במקרהו של אחד הנאשמים המשותפים."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ