אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70414/06

פסק-דין בתיק עפ 70414/06

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
70414-06
06/06/2007
בפני השופט:
1. ס' רוטלוי ס.נ - אב"ד
2. ע' צ'רניאק
3. ד"ר ק' ורדי


- נגד -
התובע:
שרגא קרבצ'יק
עו"ד מיכל ליפקין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ורדה שפין-גרוס
פסק-דין

כב' השופטת עפרה סלומון-צ'רניאק

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת כוחן), לפיו נגזרו על המערער שמונה-עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע וקנס בסך 15,000 ש"ח.

עונש זה הוטל על המערער ביום 5.3.06 בת"פ 9011/01 לאחר שהמערער הודה בעובדות כתב אשום מתוקן ב-68 עבירות של מסירת דו"חות הכוללים ידיעות לא נכונות ללא הסבר סביר, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

בכתב האשום המקורי, יוחסו למערער עבירות של הגשת הדו"חות האלה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, אך עובדה זו הוסרה מכתב האשום המתוקן בעקבות הסדר טיעון בין הצדדים, והוראת החיקוק לפיה הורשע המערער ונגזר דינו, שונתה כאמור. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העןנש.

הערעור סב על רכיב המאסר בפועל שהושת על המערער, כאשר העתירה בהודעת הערעור היתה "לקצר את תקופת המאסר אשר הושתה על המערער, ו/או להמירה בתקופת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות". בטיעונים לפנינו ביקשה ב"כ המערער להמיר את עונש המאסר בפועל בעונש מאסר שיבוצע בעבודות שירות.

לטענת המערער, עונש המאסר בפועל שהוטל עליו חמור בהשוואה לרמת הענישה הנוהגת בבתי המשפט בעבירות נשוא הערעור, בנסיבות דומות לאלו של המערער, ובמיוחד אלה שנעברו ללא יסוד נפשי של כוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. לתמיכה בטענה זו הפנתה אותנו ב"כ המערער לפסיקת בית משפט שלום.

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא התרשם מהמערער באופן שלילי, עובדה שאיננה נכונה, ולכן החמיר עמו יתר על המידה.

לטענת המערער, בית משפט קמא טעה משלא נתן כל משקל לנסיבותיו האישיות, שהינו בן 55, שעברו נקי, שהוא עוסק מורשה מאז שנת 1978 ומעולם לא הסתבך בפלילים או עם שלטונות המס, שהסתבך בעבירות בתקופה אישית קשה, כשאחותו היחידה חלתה בסרטן ונפטרה ממחלה זו, ושהוא נותר המטפל היחיד באמו העיוורת וחולת הסרטן, בת השמונים ושתיים. וכן שלא נתן ביטוי לעובדה ששילם 30,000 ש"ח על חשבון חובו לרשויות המע"מ (בטיעונים לפנינו הובהר כי בינתיים שולם על חשבון החוב סכום של 47,500 ש"ח).

מנגד, הדגישה ב"כ המשיבה בטיעוניה את התנהלותו של המערער בבית המשפט וכלפי רשויות המס, כפי שפורטה באריכות בגזר הדין,  וביקשה לראות בעונש שגזר בית משפט קמא על המערער עונש ראוי. ב"כ המשיבה המציאה לנו ב-21.5.07 (על פי הרשאתנו) שני פסקי דין (ע"פ 71548/99, פרל אהרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם) וע"פ 1745/96 יחד עם רע"פ 567/97 מסעודה דקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) לתמיכה בטענתה כי בית משפט קמא לא סטה מרף הענישה המקובל. 

בגזר דינו אמנם סקר בית משפט קמא באריכות את השתלשלות העניינים בפניו מראשיתו של התיק ועד אחריתו, איך התחלפו בו שלושה שופטים והתקיימו עשרות ישיבות עקב בקשות דחייה מטעם המערער, בין השאר כדי להסיר את המחדל ואיך בשל כך נדחו הטיעונים לענש שוב ושוב, גם לאחר שהמערער הודה בעובדותיו של כתב האשום המתוקן.

בית משפט קמא ציין כי בחר לתאר את גלגוליו של התיק כדי להראות איך המערער הצליח לתעתע בבית המשפט ולמשוך את משפטו על פני חמש שנות דיונים, ללא כיסוי, וכדי להראות שהתנהלותו בבית המשפט שיקפה גם את התנהלותו מול רשויות המס, כאשר בשנת 1999 חתם על הסכם שומה והתחייב להחזיר את חובו, אך לא רק שלא עמד בהתחייבותו, אלא שב על מעשיו פעם ועוד פעם, וכך נפתחו נגדו שני תיקים נוספים בגין אותן עבירות.

כל אלה, ביחד עם אופי העבירות, מספרן והתקופה על פניה השתרעו, כמו גם העובדה שבסופו של דבר לא הוסר רובו של המחדל (מעל 300,000 ש"ח) הם אכן שיקולים לחומרה, וכולם צויינו ככאלה בגזר הדין.

מאידך, מלשון גזר הדין עולה שבית משפט קמא לא ראה בנסיבותיו האישיות של המערער שפורטו בפנינו, ואשר ניצבו בפני בית משפט קמא, שיקול להקלה כלשהי בדינו של המערער, לפי שקבע כי "אל מול חומרת העבירה לא מצאתי ולו נימוק אחד שיש בו כדי להקל בדינו של הנאשם".

תפקידנו כערכאת ערעור הוא לבחון אם הענש שגזר בית משפט קמא על המערער סטה ממתחם הסבירות, (ראו ע"פ 9908/04 נעים נסראלדין נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 1198), ובמקרה קונקרטי זה אם רף הענישה שהוצב חרג מרמת הענישה המקובלת והסבירה בנסיבות דומות, והאם ניתן במסגרת גזר הדין ביטוי הולם לנסיבותיו האישיות של המערער.

מצאנו כי ברע"פ 4622/06 אבנר ינאי נ' מדינת ישראל (תק-על 2006(3), 102) נאמר על עונש בן 18 חודשי מאסר בפועל, שהוטל על מי שעבר חמש עבירות של אי הגשת דו"חות מס תקופתיים לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף ושש עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר לפי סעיפים 69 ו-117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, כי הוא עונש שאינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מסוג אלה. במקרה דלעיל מדובר היה במערער שהורשע כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי (שהופעל במצטבר).

בהתחשב בענש שנגזר למערער בע"פ 71548/99, שמונה חודשי מאסר בפועל על מספר עבירות נמוך בהרבה, וככל הנראה בעבירות קלות יותר, לגביו ציינה ערכאת הערעור (בית משפט מחוזי תל אביב) כי הוא ענש מתון ההולם את מידת הענישה לתחום (לעת ההיא, שנת 2000), בענש שנגזר למערער ברע"פ 4622/06 ואף בענשים שהוטלו על הנאשמים בת"פ 4219/03 מדינת ישראל נ' ב.ש פסגות בע"מ (תק-של 2005(4), 28466) ות"פ 3637/05 מדינת ישראל נ' ג' נוימן מסעדות בע"מ (תק-של 2006(4), 24163), אליהם הפנתה ב"כ המערער, שם נגזרו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות בגין מספר מצומצם מאוד של עבירות, וכן בהתחשב במדיניות הענישה בעבירות קא עסקינן בה דובר ברע"פ 4622/06 לעיל "כפי שנקבע לא פעם על-ידי בית-משפט זה, ככל שמדובר במי שביצע עבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 211; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם))" ( אבנר ינאי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 102 ,עמ' 104). אין לומר שהענש שהוטל על המערער דכאן הוא ענש החורג בחומרתו מרמת הענישה המקובלת, גם אם מדובר בעונש המצוי בצד המחמיר של טווח קשת הענישה המקובלת.

יחד עם זאת, סבורים אנו שבמלאכת האיזון היה מקום ליתן משקל מה, גם לנסיבותיו האישיות של המערער, ומטעם זה אנו רואים להתערב ברכיב המאסר בפועל שהושת על המערער, לקצר את תקופת המאסר בפועל ולקבעה על 12 חודש בלבד.

שאר רכיבי העונש ישארו על כנם.

ניתנה היום י"ז בסיון, תשס"ז (6 ביוני 2007) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ