אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 70343/05

פסק-דין בתיק עפ 70343/05

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
70343-05
01/03/2006
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. י' שיצר


- נגד -
התובע:
חיים- מוריציו בן יצחק חמיאל
עו"ד שמואל סעדיה
עו"ד איריס רוכל
הנתבע:
מדינת ישראל - על-ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד פישר אהרוני
פסק-דין

אלה העובדות הרלוונטיות:

1.         המערער והמתלוננת הם שכנים המתגוררים בבית משותף בהרצליה. בכתב אישום שהוגש נגד המערער נטען כי בתאריך 22.8.01 בשעה 16:00, או בסמוך לכך, ביצע המערער מעשה מגונה במתלוננת.

על-פי האמור בכתב האישום, מדובר באירוע תלת שלבי: בשלב הראשון המערער והמתלוננת נפגשו במדרגות הבית המשותף. המערער תפס מאחור את המתלוננת במותניה. המתלוננת הסירה את ידיו וביקשה שיעזוב אותה. בשלב השני נכנס המערער עם המתלוננת לדירתה, ניסה לנשקה בפניה ונישק אותה על לחיה. השלב השלישי התרחש מיד לאחר מכן בדירתו של המערער. המערער ביקש מהמתלוננת שתיכנס לדירתו באמתלת שווא כלשהי (לבדוק תבשיל שהכין). בדירה חיבק אותה תפס אותה מאחור ונגע בחזה.

בית משפט קמא הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות ועל כך הערעור בפנינו.

2.         הגם שהמערער כפר וכופר במעשים שיוחסו לו, זירת המחלוקת היא מצומצמת בהיקפה. המערער איננו כופר כי היה מגע כלשהו עם המתלוננת, ואינו כופר בכך כי נישק אותה על לחיה. טענתו העיקרית של המערער היא, כי אין המדובר במעשה בעל אופי מיני. בינו לבין המתלוננת שררו יחסי שכנות טובים ועל כך אין מחלוקת. לטענתו, הוא נישק אותה גם קודם לכן על לחיה כמחווה, ללא כל כוונה מינית, וכך היה גם בפעם הנוכחית. המערער הודה כי שתה יין, והיה שיכור לפחות חלקית בשעה שהתרחשו האירועים נושא כתב האישום. עדיין, לטענתו הדברים לא חרגו ממגע ידידותי שאין עמו כוונה מינית.

חרף האישור הכללי באשר לעצם קיומו של המגע, חולק המערער על פרטי האירוע כפי שעלו מגירסת המתלוננת. המתלוננת, לטענתו, לא דייקה בעדותה בבית המשפט, נתפסה לסתירות רבות ושגה בית משפט קמא שקיבל את גרסתה חרף אותן סתירות. לו היו הדברים מתבררים לאשורם היה ברור לכולי עלמא כי אין מדובר במעשים שנעשו מתוך כוונה מינית כלשהי.

בנוסף לטענות במישור העובדתי, כוללת הודעת הערעור גם טענות משפטיות: הגנה מן הצדק, זוטי דברים וכן מחדלי חקירה.

עדותה של המתלוננת 

3.         המתלוננת היא ילידת 1966, נשואה ולה שני ילדים. בתאריך הרלוונטי היא עלתה לביתה עם שני ילדיה, כאשר פגשה במערער במדרגות. עיקרי גרסתה נפרשו כבר לעיל, שהרי כתב האישום משקף אותם.

לאמור לעיל יש להוסיף, כי לדברי המתלוננת למעשים הפיזיים נלוו גם אמירות מילוליות. כאשר נכנס המערער בעקבות המתלוננת לדירה אמר לה " איזה שכנה יפה וחמודה" תוך שהוא אוחז בפניה ומנסה לנשק אותה. בשלב השני, בדירתו, כאשר המתלוננת אמרה למערער שאינה רואה כל תבשיל, המערער עמד מאחוריה ואמר לה "את התבשיל שלי". המערער ניצמד אליה מאחור, כרך שתי ידיים סביבה, אחת על החזה ואחת מאחוריה " זו היתה אחיזה חזקה היה לי ממש קשה להשתחרר" (עמ' 6 ) המערער גם הוסיף ואמר לה: "מה קרה לא קרה כלום".

היא ברחה מיד מהדירה והתקשרה לאחותה כדי לספר לה את מה שאירע. האחות לא היתה בבית. המתלוננת דיברה עם בת אחותה, אורלי גבירץ (עת/2). אורלי העידה כי המתלוננת היתה היסטרית, בכתה וסיפרה לה כי השכן תקף אותה.

4.         בית משפט קמא נתן אמון מלא בעדות המתלוננת. "אינני מוצאת להטיל ואף לא ספק קל בדבריו אני מאמינה ונותנת לעדותה משקל ראייתי מלא" (עמ' 3 להכרעת הדין).  בקביעה זו לא התעלמה כב' השופטת מסתירות שהיו בגרסתה של המתלוננת, אולם אליבא דכב' השופטת קמא, "אי ההתאמות אינן מהותיות והן אינן פוגעות בגרעין הקשה של הגרסה". הסתירות בדבריה של המתלוננת התמצו על פי קביעתה של כב' השופטת קמא "בשחזור הסדר הכרונולוגי של הפרטים", כאשר עובדה זו יכולה להיות מוסברת בכך שהיא עמדה על דוכן העדים שלוש שנים לאחר האירוע. עוד קבע בית משפט קמא כי המתלוננת היתה " זהירה בהעידה נגד הנאשם ולא העידה מעבר למה שעשה לה" (בעמ' 3).

5.         הודעת הערעור כוללת פרק שכותרתו סתירות בהודעת המתלוננת (עמ' 2 להודעת הערעור). בפועל, תחת ראש פרק זה לא נמנו כל סתירות. הסנגור הסתפק באסמכתה משפטית לענין משמעות סתירות או תמיהות בגרסה. בטיעון בפנינו תפס נימוק זה נפח לא מבוטל, תוך הרחבה רבתי של האמור בהודעת הערעור. הסתירות, לדברי הסנגור, עולות מההשוואה בין עדות המתלוננת בבית המשפט, לדברים שאמרה לשוטר הסיור שהגיע למקום מיד לאחר התלונה (נ/1) ולהודעתה במשטרה (נ/2). חרף טיעונו הנרגש של הסנגור, עיון בכל אותם מקורות (נ/1, נ/2 והעדות בבית המשפט), מצביע על כך שצדקה כב' השופטת קמא במסקנתה, קרי: אין מדובר בסתירות שיורדות לשורשו של ענין. כל האירועים שעליהם דיברה המתלוננת נזכרים ואין שינוי של ממש בפרטיהם. שאלת הסדר המדויק של התרחשותם אינה יוצרת סדק בגרסתה או אמינותה.

6.         ובנוסף, עיון בהודעתו של המערער במשטרה מצביע על כך כי המערער אינו כופר בעיקרי הדברים. גם מדברי המערער עולה הקונוטציה המינית לצד עצם ביצועם של המעשים הפיזיים. את הודעתו במשטרה (ת/1), פותח המערער במילים אלה: " אני לא נגעתי לה בציצי רק ניסיתי לחבק אותה והיא ברחה לדירה שלה. וכל זה שאני בבעיות כלכליות ואני בדיכאון היום שתיתי יין... קמתי משינה והלכתי אליה ורציתי לנשק אותה בשביל להגיד לה שלום.. באתי אליה ונתתי לה נשיקה. ש. והיא ביקשה שתפסיק? ת. כן. ש. ומה היה הלאה ת. אמרתי לה שאני רוצה להראות לה רהיטים חדשים שלי והיא נכנסה ואז רציתי לחבק אותה ש. ... חיבקת  אותה או לא. ת. הייתי מאחוריה ועשיתי תנועת חיבוק ואז היא ברחה". בהמשך נחקר המערער "אבל עדיין לא בישלת, מדוע היית צריך אותה בדירה שלך? ת. הכל בגלל שהייתי בגילופין".

יש בדברים את מה שיש בהם, ויש בהם גם את מה שאין בהם. נושבת מהם התנצלות, שעניינה בכך שנהג כפי שנהג בשל היותו בגילופין. כביכול עובדה זו מסבירה את התרופפות מעצוריו וסטייתו מדרך התנהגותו הנורמטיבית ככלל.

המערער לא התמודד בעליל עם השאלה מדוע הזמין מלכתחילה את המתלוננת לדירתו, שהרי ענין הרהיטים או התבשיל, היוו תירוץ כוזב בעליל. המערער גם לא יכול היה להסביר מדוע ברחה המתלוננת מהדירה. כל תגובותיו של המערער הן תגובות המעידות על רגשי אשם ולא של אדם החש שנעשה לו עוול בעצם הטחת החשד בו. אין התכחשות ברורה וחד משמעית לכך שלא היתה כוונה מינית במעשיו, למרות שהוזהר בשל חשד לביצוע מעשה מגונה, והשאלות בחקירתו במשטרה התמקדו בכך. אין גם התייחסות לאמירותיו כפי שפורטי לעיל שאף מהן עולה המשמעות המינית.

לענין היותו בגילופין: כישוריו של המערער עמדו לו בפרק הזמן הרלוונטי כדי שיוכל להביא את המתלוננת לדירתו בתירוץ שוא. לפיכך המסקנה המתבקשת מעצם הבאתה של המתלוננת לדירה עומדת בעינה, ואת טענת הגילופין יש לראות כפי שהוצגה: ניסיון לתרץ ולהסביר התנהגות לא ראויה, שלה היה המערער מודע בזמן אמת.

7.         המערער צרף להודעת הערעור את נספח ג'- פנייתו ליועמ"ש לעיכוב ההליכים נגדו. כיוון שהמסמך צורף על ידי המערער כחלק מהודעת הערעור יש מקום להתייחס לדבריו גם בהזדמנות זו. בין היתר אומר המערער " ...המתלוננת הסבה את ראשה ובשל כך המגע נמנע. אם כן בנסיבות המקרה - טמונה לכל היותר עבירת הניסיון לביצוע מעשה מגונה...". בהמשך אומנם טוען ב"כ המערער כי מעשיו אינם עולים לכלל ניסיון לעבור עבירה, עדיין בסיכום הדברים מסכים ב"כ המערער, כי " מדובר במעידה הטומנת בחובה לכל היותר את היבטיו הקלים יותר של סעיף 348 (ג) בשילוב ס' 25 לחוק...".

המרחק בין טענה זו לבין מה שנקבע כממצא עובדתי משפטי בבית משפט קמא איננו רב.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ