אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 614/05

פסק-דין בתיק עפ 614/05

תאריך פרסום : 12/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
614-05
02/02/2006
בפני השופט:
1. מ. נאמן [אב"ד]
2. ר שפירא
3. מ. פינקלשטיין


- נגד -
התובע:
דכואר שרבל
עו"ד אולמן גרינשפון תמר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה-פלילי
פסק-דין

כללי

1.         המערער, שרבל דכואר, הורשע בבית משפט השלום בחיפה (פ 2056/01, סגנית הנשיא ר' חוזה), ביום 15.02.05, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שעניינן תקיפתם של שניים, אלי בוכבינדר (להלן: בוכבינדר) וד"ר רון אדר (להלן: אדר). לגבי הראשון, הורשע הנאשם בעבירות של גרימת חבלה חמורה ותקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333, 380 ו-382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לגבי השני, הורשע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(א) לחוק העונשין.

ביום 27.06.05 נדחתה בקשת המערער כי תבוטל הרשעתו (בקשה לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982).

ביום 07.07.05 נגזר עונשו של המערער. הוטלו עליו 28 חודשי מאסר, שמתוכם 12 חודשי מאסר בפועל, ויתרתם על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אחת העבירות שבהן הורשע. כמו כן, נידון המערער לקנס בסך 10,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

הערעור שלפנינו הוגש מלכתחילה לגבי שלוש ההכרעות הנ"ל, קרי, כנגד קביעת אשמתו של המערער בדין, כנגד אי ביטול ההרשעה וכנגד חומרתו הנטענת של העונש. בעת הטיעון בע"פ, חזרה בה ב"כ המערער, עו"ד תמי אולמן, מהרכיב הראשון - קביעת אשמתו של המערער - ונותרו שני רכיבי ערעור: האחד, בקשת המערער כי למרות הקביעה שביצע את המיוחס לו - לא יורשע בדין; השני, אם תידחה בקשה זו, עתירת המערער להקל בעונשו.

יצוין, כי יחד עם המערער הועמדו לדין שניים נוספים. האחד, אשרף דכואר - הותלו ההליכים נגדו, אחרי שלא התייצב למשפט, והתברר כי אין ניתן להביאו להמשך משפטו בשל צאתו לחו"ל. השני, פאדי אבו ורדה, זוכה, לאור קביעת בית המשפט, כי אשמתו לא הוכחה במידת ההוכחה הנדרשת.

הממצאים העובדתיים:

2.         האירוע האלים נשוא המשפט היה על רקע הפגנה פוליטית, והוא התרחש ביום שישי 23.10.98, באחד הצמתים במרכז הכרמל (להלן: הצומת), סמוך לשעה 13:45. באותו זמן, ולמעשה גם בשעות שקדמו לכך, הפגינו במקום "שתי קבוצות של פעילי תנועות בעלות דעות פוליטיות מנוגדות, כאשר כל אחת מן הקבוצות מציגה שלטים בסמוך לשלטי הקבוצה האחרת, וכאשר פעילי כל אחת מן הקבוצות לבושים בחולצות עליהן מופיעים כיתובים המתייחסים למר"צ וליש"ע או לארץ-ישראל השלמה" (מתוך הכרעת הדין, בעמ' 328). מהעדויות עלה, כי התקופה שבה מדובר הייתה סמוכה לקבלתו של הסכם וואי, וגם הבחירות לרשויות המקומיות נערכו בסמיכות זמן.

            להלן נביא את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, הצריכות לענייננו.

3.         בית המשפט קבע, כי הרוחות במקום לא היו רגועות כבר בשעות מוקדמות יותר באותו יום, אך אירוע התקיפה קרה בשעה 13:45 לערך, לאחר ששלט של קבוצת פעילי מר"צ הופל בשגגה ע"י אדר, מאנשי הקבוצה השנייה. קבוצת פעילי מר"צ חצתה אז בריצה את הכביש, הגיעה אל מקום עומדם של אנשי הקבוצה האחרת, ושם התנפלו על בוכבינדר. הם הפילו את בוכבינדר לכביש, היכו אותו, ובעטו בו בכל חלקי גופו, כאשר אחד מהם יושב על גופו ומפליא מכותיו בו. אחד מחבריו של בוכבינדר, אלי ליכטנשטיין, רצה לחלץ את חברו המותקף, אך אותו אדם מפעילי מר"צ שהיה מעל בוכבינדר, כאמור, היכה את ליכטנשטיין בחוזקה במכות אגרוף ומנע את חילוצו של בוכבינדר. שני חברים נוספים של בוכבינדר ביקשו לחלצו. האחד, אדר, משך לאחור את אחד מן הבועטים בבוכבינדר (השוכב על הכביש). השני, דניאל ויינפלד, ניסה למשוך את התוקף שהיה מעל בוכבינדר, ואולם אותו תוקף הדף את ויינפלד אל הכביש. לאחר מכן, עזבו התוקפים את בוכבינדר, וכעבור זמן קצר הלכו למקום אחר.

4.         המשכו של האירוע התרחש בקרבת בית קפה "הבנק" הנמצא בקרבת מקום. לבית קפה זה נכנסו פעילי מר"צ אחרי אירוע התקיפה, ואדר, שהיה מצויד במצלמה, פנה לשם כדי לצלם את התוקפים. אדר עמד על המדרכה הצמודה לבית הקפה, צילם את פעילי מר"צ שבתוכו, ואז יצאו לעברו שניים או שלושה מאנשי מר"צ, וניסו בכוח לתלוש מידיו את המצלמה. הם היכו אותו באגרופיהם ובידיהם, בעטו בו, והצליחו לתלוש מעליו את רצועת המצלמה ותיק המצלמה, אך לא את המצלמה עצמה. בין השאר, ספג אדר בעיטה חזקה במפשעתו, והוא הופל לכביש ואיבד את הכרתו לפרק זמן קצר.

5.         בית המשפט קבע, כי כתוצאה ממעשה התקיפה בצומת, נחבל בוכבינדר בחבלות של ממש: שבר של עצם הזיגומה בצד שמאל של פניו, המטומות תת עוריות בעפעפי עיניו, נפיחות בפניו והגבלה בפתיחת הפה (בית המשפט היפנה לשלושה תצלומים, שבהם נראות פציעותיו החיצוניות).

בוכבינדר נלקח לבית החולים "בני ציון", ולאחר מכן הועבר לבית החולים "רמב"ם", שם עבר ניתוח בהרדמה כללית, במהלכו בוצעה רדוקציה פתוחה של השבר שבזיגומה, וקיבועו בשתי פלטות. לאחר שישה ימי אישפוז, שוחרר בוכבינדר מבית החולים, ונדרש לשהות בביתו שלושה שבועות. כן נקבעה לו נכות בשיעור של 5%.

6.         המערער זוהה בוודאות ע"י עדי התביעה העיקריים, כמי שהשתתף באופן פעיל בתקיפתו של בוכב    ינדר בצומת, ובתקיפתו של אדר מול בית הקפה. עדויות אלה התקבלו כאמינות. לעומת זאת, העידו המערער, וכן הנאשם הנוסף אבו-ורדה, כי העובדות היו הפוכות, וכי בוכבינדר ואדר הם אלה שהיו התוקפים. בית המשפט קבע, כי עדויות המערער והנאשם השני היו עדויות שקר.

באשר לתעודה רפואית שהוגשה, שלפיה נפגע המערער אף הוא (נ/7), קבע בית המשפט, כי המדובר בפציעות קלות, וכי אלה נגרמו "במהלך תקיפותיו האלימות את מר בוכבינדר ואת ד"ר אדר, ובעקבות נסיונות אחרים לסלקו מעל המותקפים" (עמ'  336).

ההחלטה בעניין הבקשה לביטול ההרשעה

7.         לאור ההרשעה בדין, התבקש כאמור, ביטול ההרשעה. לעניין זה העידו כמה עדים. עדה אחת, ראש ענף תנועות הנוער בעירית חיפה, ציינה, כי המערער פעיל מאוד בתנועת הצופים, נטל חלק בפעולות חינוכיות, לרבות מפגש בין נוער יהודי לערבי, והומלץ לייצג את תנועות הנוער במשלחת של עיריית חיפה לתאילנד. משפחתו אימצה ילד יהודי הסובל מתסמונת דאון. עדים אחרים ציינו, כי הרשעתו תטיל עליו כתם, ועלולה לפגוע בעתידו ובסיכויי העסקתו.

כמו כן, הוגש תסקיר של שירות המבחן, שבו הומלץ על ביטול ההרשעה, נוכח עוצמת הפגיעה הצפויה במערער ובעיסוקו כמורה.

8.         בית המשפט דחה את הבקשה לביטול ההרשעה. הליך זה יינקט, לפי הפסיקה, רק במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. בית המשפט הצביע על הקריטריונים שהוזכרו בהילכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (3) 337, 345). עוד ציין בית המשפט את העובדה, שלמערער אין עבר פלילי, וכי המעשה היה על רקע של סערת רגשות ואינו מעיד על דפוס התנהגות. ואולם, כנגד אלה הצביע בית המשפט על חומרתן היתרה של מעשי המערער:

"הנאשם הורשע בתקיפת שני מתלוננים במהלך הפגנה פוליטית תוך שהוא גורם לפציעות חמורות ובלתי הפיכות לאחד מהם, פציעות שחייבו אישפוזו של המותקף בבית חולים, שם עבר ניתוח ואושפז למשך ימים מספר. לאחר מכן, נקבעה לו נכות לצמיתות.

בכך פגע הנאשם באחד מערכי היסוד המקודשים של כל אומה וחברה דמוקרטית להבעה חופשית ובטוחה של דעות פוליטיות, כאשר אלה נעשות תוך התכנסות או הפגנה בדך לגיטימית, וללא חשש כי בעשייתו כך ועל רקע דעותיהם הפוליטיות, יותקפו באורח קשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ