אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 582/07

פסק-דין בתיק עפ 582/07

תאריך פרסום : 16/03/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
582-07
12/05/2008
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר סג"נ - אב"ד
2. זאב המר סג"נ
3. שמואל ברוך


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דניאל בן-טולילה
הנתבע:
מרדכי סימן טוב
עו"ד שרון נהרי
פסק-דין

בלילה שבין 17 ל- 18.4.06 הורכב המערער, שהיה אז קטין, על ידי קטין אחר, על אופנוע.

ניידת משטרה רדפה אחר האופנוע ועוד שני אופנועים שנסעו יחד עמו במהירות והורתה בכריזה לכל שלושת האופנועים לעצור.

המערער שהבחין בניידת, קפץ מהאופנוע והחל להמלט מהמקום.

שוטר שהזדמן למקום באקראי, כשהוא נוסע ברכבו הפרטי ובלבוש אזרחי, הבחין במערער שנמלט ובידו קסדה - הוא חשד בו כקשור לארוע המירדף, יצא מרכבו בעקבות המערער וקרא לעברו כשהיה במרחק של כ- 3 מ' ממנו "אני שוטר".

בכתב אישום שהוגש נגד המערער נטען, כי בתגובה לאותה קריאה של השוטר, צעק המערער לעברו מילות גנאי שאנו נמנע מלחזור עליהן, ותקף אותו בכך שחבט בעוצמה את הקסדה שהיתה בידיו בפניו של השוטר.  כתוצאה מכך נחבל השוטר חבלה של ממש, הוא נחתך חתך מדמם שהצריך חמישה תפרים בפניו.

למערער יוחסו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכן העלבת עובד ציבור.

בבית משפט קמא, בית משפט השלום לנוער בתל-אביב, כפר המערער בעובדות המפורטות בכתב האישום ונשמעו ראיות. בסופו של יום קבע בית משפט קמא, כב' הנשיאה השופטת ג' ויגוצקי מור, כי המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו.

בית משפט קמא, לאחר שקיבל תסקיר של שירות המבחן לנוער, החליט להמנע מהרשעתו של המערער ונקט בדרכי טיפול שונות, כמפורט בהחלטתו מיום 15.11.07.

על החלטתו של בית משפט קמא הוגשו שני ערעורים. המדינה עתרה להרשעת המערער והוספת ענישה הולמת לצד האמצעי בהם נקט בית משפט קמא. המערער תקף את ממצאיו העובדתיים והמשפטיים של בית משפט קמא כאשר לטענתו, המערער לא עבר את העבירות שיוחסו לו (הגם שלא היתה מחלוקת על ביצוע המעשים הפיזיים המתוארים בכתב האישום).

לאחר שמיעת הדיון בפנינו חזר בו ב"כ המערער מערעורו על הכרעת הדין, ככל שהדברים אמורים בקביעת הממצא ולפיו ביצע המערער את העבירות המפורטות בכתב האישום ובמסקנות המשפטיות הנובעות מכך.

נותרה בעינה ערעורה של המדינה באשר להימנעותו של בית משפט קמא מלהרשיע את המערער.

גם המדינה חזרה בה מחלק מערעורה. בטיעון בפנינו הסתפק ב"כ המדינה בכך שהמערער יורשע בעבירות שיוחסו לו, כאשר המדינה שוב איננה  עותרת להוספת ענישה לצד ההרשעה.

ב"כ המערער ביקש שלא להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, כאשר הוא מפנה לכל אותם נימוקים שפורטו הן בתסקיר שהיה בפני בית משפט קמא, והן בהחלטתו. בגדר נימוקים אלה הדגש הוא על הנורמטיביות באורח חייו של המערער. מדובר בארוע חריג עבור המערער. המערער ניהל ומנהל אורח חיים כשל כל צעיר בן גילו. הוא סיים את לימודיו, היה חבר בתנועת הצופים, זכה לתעודת הצטיינות מתנועה זו. המערער, ועל כך הושם הדגש, עומד בפני גיוסו כאשר לטענת ב"כ המערער, שלטונות צה"ל עיכבו את הגיוס עד למתן פסק דין בערעור שבפנינו. המערער התייצב כבר לגיוס ונאמר לו, כך על פי הנטען, כי יוכל להתגייס ליחידה מובחרת שבכך הוא חפץ, בכפוף לתוצאות הערעור.

שקלנו את טיעוני הצדדים ולאחר שעשינו זאת דעתנו היא, כי יש מקום לקבלת ערעור המדינה ולהרשעתו של המערער בעבירות שיוחסו לו.

אלה נימוקינו:

הארוע שמדובר בו הוא ארוע חמור וקשה. כל חטאו של השוטר, המתלונן, התבטא בכך שהוא רצה להפגין אזרחות טובה לצד התנהגות מתבקשת מצדו של כל שוטר במדינת ישראל. השוטר, כאמור, לא היה חלק מן המרדף והוא הזדמן למקום באקראי.

כאשר השוטר הבחין במערער, שעל פי כל הסימנים היה חלק מאותו מרדף, פנה אליו וקרא לעברו "אני שוטר". בתגובה, כאמור, חבט בו המערער בקסדה שהחזיק בידו, למעשה עוד לפני שנתן לו הזדמנות להמשיך להציג תעודה מזהה וכיו"ב. אנו רואים להדגיש כי אין מדובר רק בהטחת הקסדה מרחוק בפניו של המתלונן, אלא בחבטה בפועל, כך נטען בכתב האישום ובכך הודה המערער בישיבת ההקראה שהתקיימה בבית משפט קמא. לכך התווספו גם המילים הוולגריות המעליבות שהטיח המערער בשוטר.

אחת מטענות המערער היתה, כי מיד כשהוברר לו שהמדובר בשוטר ולא בעובר אורח שנטפל אליו, הוא התנצל בפני השוטר, ואף לחץ את ידו. כיוון שהטענה הועלתה - אנו רואים לציין כי המערער לא השלים למעשה את התנצלותו, כי גם לאחר שהוברר לו שמדובר בשוטר, לא חזר בו מהטענה שהעלה בשלב החקירה כי השוטר היה שיכור, התנהג בצורה בלתי רציונלית, מלמל כל מיני מילים שהצביעו על שכרותו וכיו"ב.

בהטחת האשמה כזאת כלפי שוטר - יש משום עלבון נוסף על העלבון שהטיח בו המערער בפועל. האשמה היתה בלתי מבוססת בעליל ועדיין גם בשעת הדיון בבית משפט קמא, לאחר שהעובדות לאשורן כבר היו בפני המערער, דבק המערער באותה טענה. השוטר נחקר על כך, גם שוטרת נוספת (השוטרת רלי סבג ) נחקרה על כך בבית המשפט, ולשיטתנו יש בכך משום פגיעה נוספת בשוטר ומכל מקום, אין בכך ביטוי להפנמת החומרה שבמעשים ונטילת אחריות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ