אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 5202/08

פסק-דין בתיק עפ 5202/08

תאריך פרסום : 06/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
5202-08
25/05/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
זמיר יוסף
עו"ד דראושה מוהנד
הנתבע:
עיריית אילת
עו"ד יורם חלפון
פסק-דין
  1. מונח בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' השופט א. יקואל), בתיק ב"ש 1440/07, מיום 9.3.08, בבקשה אותה הגישה המשיבה לפי פקודת בזיון בית משפט, בה הוטלו על המערער קנסות ועונשי מאסר, באם לא יקיים את צו בית משפט לפנות את הספינה הניצבת בשטח ציבורי על הטיילת בחוף ימה של העיר אילת.
  1. הנסיבות העובדתיות, עליהן אין חולק, מלמדות כי המערער הינו הבעלים של ספינת דייג בשם "דמקה", המצויה על קרקע עפר, מחוץ למים, ליד המרינה באילת. הספינה עומדת שם לפחות מאז חודש יוני 2003, אז הגישה המשיבה כנגד המערער 15 כתבי אישום, במתכונת של הזמנות למשפט כשלצידן ברירת תשלום קנס, כולם בעבירה של  הנחת מטרד בשטח ציבורי, עבירה לפי סעיף חוק עזר אילת (שימור רחובות), תש"ם- 1979.
  1. המערער ביקש להישפט ועניינו התברר בבית המשפט השלום באילת, ביושבו כבית משפט לעניינים מקומיים באילת. במסגרת תיקים עמ"ק 20097/03- 20111/03 נדונו 15 האישומים הנדונים במאוחד. המערער טען כי הוציא את הספינה מן המים והניחה במקום לשם שיפוצים ותיקונים כאשר בכוונתו להחזירה לים, בתום השיפוצים, על מנת להשתמש בה לצרכי עסקי הדייג. לאחר שמיעת הראיות הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירות הנדונות ובגזר הדין מיום 26.4.04, חויב המערער בקנס כספי וכן ניתן צו  לפינוי ספינת הדייג בתוך 45 יום מיום מתן גזר הדין.
  1. בערעור לבית המשפט המחוזי, אותו הגיש המערער, על גזר הדין האמור, הופחת סכום הקנס אולם הצו לפינוי הספינה נותר בעינו. כך גם לאחר בקשת רשות ערעור אותה הגיש המערער לבית המשפט העליון.
  1. בבקשה לביזיון בית משפט, נשוא הערעור, אותה הגישה המשיבה לבית משפט קמא ביום 28.3.07, טענה המשיבה כי על אף הצו האמור לפינוי הספינה ועל אף שהערעורים שהגיש המערער לבית משפט המחוזי והעליון נדחו, לא פינה המערער את הספינה כפי שהורה בית המשפט. לכן, ביקשה כי בית המשפט ינקוט כנגדו בהליכי אכיפה על פי פקודת בזיון בית המשפט.
  1. בית משפט קמא, אשר נדרש לבקשה,  דחה את טענותיו של המערער בדבר חוסר סמכותו לדון בבקשה זו וכן דחה את טענותיו כי המשיבה נקטה בהליך קיצוני על פי פקודת ביזיון בית משפט תחת ניסיון מינימאלי לפנות את הספינה בעצמה או לכל היותר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. 

לאחר ששקל בית משפט קמא את כל השיקולים אשר באו בפניו קבע הוא כי התנהלותו של המערער מצביעה על רצונו להתחמק מן החובה המוטלת עליו לפנות את הספינה וכן מצא כי בחלוף זמן כה רב מאז מתן ההוראה לפינוי הספינה אין בנמצא דרך אחרת מלבד נקיטת סנקציות על פי פקודת ביזיון בית משפט כנגד המערער.

לפיכך, נתן למערער אורכה נוספת, בת שלושה ימים, כדי לפנות את הספינה והורה כי אם בחלוף שלושה ימים לא יפנה המערער את הספינה, דהיינו, עד ליום 12.3.08, יחויב המערער בתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח בגין כל יום בו לא תפונה הספינה וזאת למשך 7 ימים עד ליום 19.3.08. כאשר לאחר מכן,  אם לא תפונה הספינה עד לאותו יום (19.3.08), ייאסר המערער למשך 7 ימים ובחלוף מועד זה ישוחרר המערער וסנקציית הקנס תמשיך לחול למשך 7 ימים נוספים כאשר בתום 7 ימים הנוספים וככל שלא תפונה הספינה, ייאסר המערער למשך 30 יום.

  1. בערעור שבפני, במסגרת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, אשר התקיים בפני ביום 7.4.08,  נעתרתי באופן חלקי לבקשת המערער לעיכוב ביצוע, במשמע של מתן אורכה בת 30 יום לפנות את הספינה האמורה.
  1. הצדדים הסכימו לסכם טענותיהם בערעור בכתב ובהודעה ששלחו לבית המשפט ביקשו לראות בהודעת הערעור ובתשובת המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע כסיכומי טענותיהם על בסיסם הסכימו כי יינתן פסק הדין. עוד צוין בתגובת המשיבה, כי נכון ליום 28.4.08, לא פינה המערער את הספינה.
  1. בבקשה שהוגשה על ידי המערער ביום 11.5.08,להארכת מועד בת 15 ימים נוספים לפינוי הספינה, וזאת מעבר ל- 30 יום אשר ניתנו לו בהחלטתי מיום 7.4.08, ניתנה למערער אורכה נוספת כמבוקש. יוצא מכך כי לרשות המערער עומדת אורכה עד ליום 22.5.08 לבצע את פינוי הספינה בעצמו, והכול בכפוף לפסק הדין הנדון.
  1. בערעור שבפני חזר וטען המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר לא דחה את הבקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט בשל חוסר סמכות עניינית. לטענתו, בית משפט לעניינים מקומיים נעדר סמכות לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. כן טען המערער כי שגה בית משפט קמא עת לא הפנה את המשיבה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל תחת נקיטת אמצעי אכיפה על פי פקודת ביזיון בית משפט.

עוד טען המערער כי טעה בית משפט קמא עת לא קבע כי למערער עומדת הגנה מן הצדק וזאת לטענתו לנוכח התעמרות המשיבה בו וכי אין להענישו על דבר        שהוא אינו יכול לבצעו. הסביר כי הפינוי הינו בלתי אפשרי מבחינתו בשל העלויות הכרוכות בכך וכי כל רצונו כי תינתן לו הארכה הדרושה לשפץ את הספינה ולהחזירה למים. לטענתו, מקום שהמשיבה בעצמה לא פעלה לפינוי הספינה, על פי הרשות שניתנה לה  מהווה הוכחה לכשעצמה כי הפינוי אינו אפשרי. לפיכך טען כי אין "להעניש" את המערער על דבר שהוא אינו יכול לבצעו.

  1. מנגד חזרה המשיבה ותמכה בהחלטתו של בית משפט קמא הן לעניין סמכותו העניינית, כבית משפט שלום, לדון בבקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט והן בדבר קביעותיו כי הליך על פי פקודת ביזיון בית משפט הינו ההליך הראוי והנכון שבו היה על המשיבה  לנקוט כדי לאכוף פסק דין בפלילים ולא הליך של הוצאה לפועל  הנועד לתכלית אחרת לחלוטין והוא בהליכים  אזרחיים או לשם גביית כספים בהליכים שאינם פליליים.
  1. אשר לעצם השיקולים בהשתת סנקציות מכוח פקודת ביזיון בית משפט חזרה המשיבה והדגישה כי הצו שניתן על ידי בית משפט קמא, במסגרת גזר הדין, אמנם, אפשר גם לה לבצע את הליך הפינוי אולם, הוסיפה והסבירה כי לנוכח מצבה הרעוע של הספינה לא ניתן לפנות את הספינה ללא פירוקה, וכי מקום שלא ניתנה למשיבה רשות לפרק את הספינה לשם פינויה, נמנעה היא מלעשות כן עד היום. הוסיפה וטענה המשיבה כי המערער ביודעין בוחר שלא לעשות כן, בניסיון להרוויח זמן ולפיכך יש לדחות את טענתו כי לא ניתן לבצע את פינוי הספינה.

בהתאם, טענה המשיבה כי למערער ניתנו ארכות רבות לפינוי הספינה אולם זה בחר שלא לעשות כן וגם הצהרותיו כי בדעתו לשפץ את הספינה ולהחזירה למים נותרו בחלל האוויר וכי הגם הזמן החלף שעבר מאז החלה המשיבה בהליכים לפינוי הספינה, יוני 2003, עד היום לא עשה המערער דבר. לפיכך טענה כי כל טענותיו של המערער בדבר הגנה מן הצדק או טענות המייחסות למשיבה התעמרות בו דינן להדחות.

  1. אין חולק כי לבית המשפט לעניינים מקומיים לא נתונה הסמכות לדון בבקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט. אולם, סמכותו של בית משפט קמא לדון בבקשה הנדונה, לפי פקודת ביזיון בית משפט נתונה לו ביושבו כבית משפט שלום וכך עשה.
  1. אשר לעצם נקיטת הליך של ביזיון בית משפט כנגד המערער הרי שמדובר בהליך הנכון והראוי מקום שאין נאשם מקיים צו של בית משפט אשר ניתן במסגרת הליך פלילי.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 קובע כי פסק דין אותו ניתן לבצע באמצעות הוצאה לפועל, הינו :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ