אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 5070/08

פסק-דין בתיק עפ 5070/08

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
5070-08
09/07/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
אלעמרנה עיאדה
עו"ד אריה אחישר
הנתבע:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
עו"ד פלץ
פסק-דין
  1. מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י. אקסלרד), מיום 29.1.08,  בת.פ. 7074/00, בו הורשע המערער לאחר שמיעת הראיות, בהעדר הנאשם, בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 204 (א) ו-208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ובעבירה של אי קיום צו של בית משפט, לפי סעיפים 210 ו-205 לחוק התכנון והבניה.
  1. אין חולק כי ביום 11.2.99, הורשע המערער בעבירה של שימוש ובניה שלא כדין במסגרת ת.פ. 3112/98 - שלום באר שבע, בכך שבנה מבנה בגודל של 80 מ"ר, ובית המשפט הוציא צו להריסת המבנה  וזאת תוך 6 חודשים מיום גזר הדין וכן השית עליו חיוב של קנס כספי בסך 2,500 ש"ח ומאסר מותנה של שלושה חודשים למשך שנתיים. המערער לא הרס את המבנה כמצוות בית המשפט וגם לא לאחר מכן ועל כן ביום 28.12.00 הוגש כנגד המערער כתב האישום נשוא הערעור המייחס לו את העבירות הנ"ל של שימוש במקרקעין ללא היתר ואי קיום צו של בית משפט.
  1. המערער הורשע בעבירות הנ"ל לאחר שמיעת הראיות בהעדר הנאשם ובקשה לביטול  הכרעת הדין נדחתה. יחד עם זאת, הדיון ביום 19.11.07, שבמהלכו נשמעו טיעונים לעונש  התקיים בנוכחות המערער ובא כוחו, אז השית עליו בית משפט קמא את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה לפי חוק התכנון והבנייה, קנס כספי בסך 25,000 ש"ח או 250 ימי מאסר תמורתו וחתימה ל התחייבות כספית בסכום של 50,000 ש"ח. ביום 29.1.08 , לאחר שבאה בפני בית משפט קמא חוות דעת הממונה על עבודות שירות, הורה בית משפט קמא על ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

הערעור הופנה תחילה כנגד הכרעת הדין וכנגד חומרת העונש שנגזר על המערער. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפני חזר בו ב"כ המערער מטענותיו כנגד הכרעת הדין ומיקד טיעוניו כנגד חומרת העונש שנגזר על המערער.

לציין כי, בדיון שהתקיים בפני לצורך השמעת הטיעונים בערעור הצהירו הצדדים כי המבנה הוסר וכי אינו קיים עוד.

  1. טען ב"כ המערער בפני כי המבנה נשוא האישום נוגע למבנה פח בגודל של 80 מ"ר בו התגוררו חברתו לחיים של המערער עם ילדיה. עמד ב"כ המערער ארוכות אודות אישיותו של המערער, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי ואשר שירת שרות צבאי של  10 שנים בצה"ל וסיכן את חייו לטובת בטחונה של מדינת ישראל. עוד עמד על נסיבותיו האישיות של המערער וסיפר כי המערער הקים את המבנה הפחון עבור חברתו לחיים וילדיה אשר נמנים על הפזורה הבדואית והכול מתוך מצוקת מגורים אליה נקלע. עוד הדגיש כי המערער הינו אב המפרנס 11 ילדים ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי של 2,300 ש"ח.

ציין ב"כ המערער כי מדובר במבנה דל, ללא כל ריהוט, המכיל אך מזרונים הפזורים על הרצפה, אשר משמש את הדרים בו, חברתו לחיים של המערער וילדיה, לצרכי לינה בלבד.

טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן את הדעת לנסיבות אישיות אלו ולא נתן את המשקל הראוי לטענת המערער כי התקשה להסיר את הבניה האסורה בשל סירובה של חברתו לחיים של המערער, ממנה נפרד זה מכבר, להתפנות מן המקום בהעדר קורת גג לה ולילדיה.

טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא עת החמיר עם המערער והשית עליו ענישה מכבידה של מאסר וקנס כספי גבוה.

  1. מנגד טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הערעור וכי גזר הדין אשר הושת על המערער משקף נכונה את מדיניות בתי המשפט אשר מקדמת בענישה מחמירה את אינטרס ההרתעה והגמול בעבירות של בניה בלתי חוקית. עמד ב"כ המשיבה על העובדה כי מאז ניתן צו ההריסה חלפו כ-7 שנים בהן עמד המבנה על תילו וההפרה נמשכה באופן המלמד על זילות מופגן כלפי החוק והמשפט וכי רק לאחר שהוגש הערעור ולנוכח הדיון הראשוני שהתקיים בפני בית משפט זה, נאות המערער להסיר את הבניה האסורה. ב"כ המשיבה עמד על חומרת המעשים שבאי קיום צו שיפוטי בפרט לנוכח הזמן הרב שחלף מאז מתן הצו ועד אשר עמד לדין פעם נוספת.
  1. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו ושנו בתי המשפט כי בעבירות של בניה ללא היתר בניה ובעבירות של אי ציות לצווי הריסה יש לנקוט ביד קשה לנוכח התופעה של ביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה, תופעה אשר הפכה לנפוצה במדינתנו. עבירות הבניה והפרות הצווים מגלמות הפרה בוטה של הוראות החוק קבל עם ועדה וחומרת המעשים מתגלמת לא רק בהיבט ההפקרות התכנוני אלא גם בהצהרה המשתמעת מהם בדבר העדר מוראו של החוק והדין כאשר דברים אלו מקבלים משמעות יתר בנסיבות של הפרת צווים שיפוטיים. לפיכך, יש לנקוט בגישה מחמירה עם עבריינים אלו בין השאר בדרך של הטלת עונשי מאסר והכל כדי לבלום את התפשטותה של הפרת החוק והסדר בעבירות הבניה. (ראה ע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' אחמד דרוויש עיסה , פד"י לו (1) 723 מפי כב' השופט שמגר וכן ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר ,  פד"י מא (4), עמוד 29 מפי כב' השופט מ. אלון וכן רע"פ 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל , פד"י לח (1) 533 מפי כב' השופט ד. לוין וכן רע"פ 7978/06 אוסמה עדוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי (ניתן ביום 31.12.06).
  1. יחד עם זאת, כאשר נדרש בית משפט למלאכת גזירת הדין נדרש הוא לבחון כל עניין ועניין על נסיבותיו האישיות ועל נסיבות המקרה הבאות בפניו. בנסיבות שבאו בפני אין המדובר בבניה רחבת היקף של בניה קשיחה אשר יש בה כדי לגלם זילות מופגן כלפי חוקי הבניה. אומנם, גם בניה של מבנה בן 80 מ"ר עשוי מפח, מבלי שיש לגביו היתר בנייה, מהווה הפרה של חוקי הבניה, אולם, בבחינת הענישה הראויה אין להתעלם מסוג הבניה בה מדובר, היקפה הדל והנסיבות בהן נבנתה.

בנוסף, אין להתעלם מן הנסיבות הסובבות את עצם הפרת הצו וכאן העובדה כי חברתו לחיים של המערער עשתה שימוש במבנה הנדון יחד עם ילדיה כשהם לנים כולם כאחד על מזרונים שבמבנה וכי בהעדר פתרון מגורים אחר, סירבה היא לפנות את המבנה באופן אשר העמיד את המערער במצב של אילוץ בו נדרש להתמודד עם כתב אישום נוסף.

נסיבה לקולא נוספת, אשר לא באה בפני בית משפט קמא, היא העובדה כי המערער בסיוע בני משפחתה של חברתו לחיים, הצליח לשכנעה לפנות את המבנה ומיד לאחר מכן פעל להסרת המבנה נשוא הערעור ובכך סילק את המפגע וקיים את הצו.

שונה אפוא המקרה כאן מאותם מקרים אשר באו בפני בתי המשפט באותה פסיקה עליה עמדתי לעיל. שם היה מדובר בבניית מבני מגורים קשיחים, בשטח רחב היקף, אשר לא הוסרו על אף צווי ההריסה אשר הוצאו כנגדם. כאמור אין זה המקרה כאן.

  1. לנוכח כל האמור לעיל, סבורה אני כי אין זה המקרה בו יש להחמיר עם המערער ולהשית עליו את הענישה עליה עמד בית משפט קמא. המדובר בנסיבות בהן היה מקום לראותן כנסיבות חריגות המצדיקות גישה לקולא.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור באופן שעונש המאסר בפועל יבוטל כאשר המאסר המותנה יוותר בעינו. בנוסף ראיתי לנכון להפחית את שיעור הקנס ולהעמידו על סך של 20,000 ש"ח.

יתר רכיבי העונש יוותרו בעינם.

ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ח (9 ביולי 2008) בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ