אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 5042/08

פסק-דין בתיק עפ 5042/08

תאריך פרסום : 11/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
5042-08
10/03/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
אבו מדיגם עלי
עו"ד סולומון
הנתבע:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - שמעונים
עו"ד א. ברקאי
פסק-דין
  1. מונח בפני ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י. אקסלרד), בב"ש 4161/07, מיום 17.9.07, אשר דחה את בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 2.5.07 על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים, כנגד בנייה שביצע.
  1. אין מחלוקת כי המבנה נשוא הערעור נבנה על ידי המערער מבלי שיש בידיו היתר בניה וכי מדובר במבנה עם רצפת בטון, עשוי שלד עץ, גג עץ  וכיסוי יריעות חקלאיות. גם אין חולק כי ביום 2.5.07 הודבק על המבנה האמור צו הריסה מנהלי וביום 4.5.07 הגיש המערער לבית משפט קמא את הבקשה לביטול צו ההריסה ועיכוב הליכי הביצוע.
  1. טען המערער כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי אין למערער זכות עמידה בבקשה שכזו בהעדר זכויות בקרקע וטען כי עצם העובדה כי הגיש תזכיר תביעת בעלות בקרקע הוכיח את מעמדו כמי ש"רואה עצמו נפגע" לעניין בקשה לביטול צו הריסה מינהלי ( סעיף      238א (ז) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן :"חוק  התכנון והבניה")

עוד טען כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי מדובר בצו שנועד למנוע עובדה מוגמרת וכי בעת הוצאת הצו טרם נקבעו עובדות מוגמרות בשטח במובן זה שהמבנה לא היה ראוי למגורים. טען ב"כ המערער כי מדובר במבנה אשר בנייתו הסתיימה כ-60 יום בטרם הוצא הצו המנהלי וכי בפועל מדובר במבנה אשר היה מאוכלס לפחות 30 יום עובר לחתימת תצהיר המהנדס, דהיינו כי הבניה היתה בבחינת עובדה מוגמרת.

עוד טען, כי בפועל נפלו פגמים מהותיים בהוצאת הצו אשר יש בהם כדי להביא לביטולו וטען לדבר קיומה של הפליה, העדר התייעצות, שיקולים פסולים וחוסר סבירות. כן טען כי המדינה אינה רשאית להרוס מבנה מקום שהיא עצמה מתעלמת במפגיע מבעיית המגורים בקרב האוכלוסייה הבדואית.

לבסוף טען כי לבטלות הצו מאחר וצו ההריסה לא בוצע בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי ולא ניתנה לגבין כל החלטה להארכת מועד ביצוע הצו בתוך 30 הימים הנדונים.

טוען ב"כ המערער כי מקום שהמשיבה לא ביצעה את צו ההריסה המנהלי בתוך 30 יום מהיום בו נדחתה בקשתו של המבקש לביטול צו ההריסה, (יום 17.9.07) ומקום שבית משפט קמא לא נתן כל החלטה בעניין הארכת מועד ביצוע צו ההריסה אלא רק ביום 19.11.07 דהיינו, בחלוף חודשיים ימים ממועד מתן ההחלטה לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, יש לראות בהחלטות בית משפט קמא מיום 19.11.07 והחלטה מאוחרת יותר מיום 16.12.07, בדבר הארכת מועד ביצוע הצו משום חריגה מסמכות ועל כן יש לקבוע כי צו להארכת המועד לביצוע הצו הינו בטל ומבוטל ובהתאם כי צו ההריסה פקע תוקפו.

  1. מנגד טען ב"כ המשיבה כי לא נפלה כל שגגה בפי בית משפט קמא בפניו באו העדים מהם התרשם ישירות ומדבריהם הסיק את המסקנה כי צו ההריסה המנהלי דרוש לשם מניעתה של עובדה מוגמרת כי בפועל לא נמצא המבנה מאוכלס תקופה העולה על 30 יום וכי בניית המבנה הסתיימה תקופה העולה על 60 ימים לפני מתן תצהיר המהנדס. בהתאם ביקש לדחות את יתר טענותיו של המערער שעיקרן משפטיות וביקש להותיר את קביעותיו של בית משפט קמא על כנן.
  1. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נגעה לשאלת מועד ביצוע הבניה וכן לשאלת מועד אכלוסו של המבנה. כל זאת על רקע הוראות סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה הקובע, כדלקמן:

" (א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי -

(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;

(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;

(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי".

סעיף 238א' (ח) מגדיר את סמכותו של בית המשפט לבטל צו הריסה מנהלי, בקובעו, כדלקמן:

"(ח) לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

על תכליתו של צו הריסה מינהלי, מכוח הוראת סעיף 238א לחוק, עמד כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט שמגר בר"ע  273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ (2) 445- בקובעו הוראה זו חוקקה לנוכח הצורך בכלי משפטי שיהיה בו כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבנייה הבלתי חוקית, ובכך לסייע לרשויות - ולמערכת שלטון החוק כולה - לעמוד בפרץ הבנייה הבלתי חוקית. כן מבהיר בית המשפט שם את דבר הגבלת סמכותו של בית המשפט להתערב בדבר הוצאת הצו המנהלי. כך הובהר כי בית המשפט אינו שב ובוחן את השאלה אשר עמדה בפני הרשות ואינו נכנס בנעליה. בית המשפט הוגבל על יד המחוקק לשניים בלבד ואם מתקיים האחד מן השניים קמה לבית המשפט הסמכות להפעיל את שיקול דעתו ולבטל את הצו. כאמור, היקף שיקול דעתו של בית המשפט הנדרש לדון בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הינו צר ומוגבל למקרה שבו הוכח שהבניה בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעה עובדה מוגמרת. צו ההריסה המנהלי נועד לשמש אמצעי מהיר ויעיל למיגור התופעה של הבניה הבלתי חוקית, כאשר היא בשלביה הראשונים ואלה הנסיבות אשר באו בפני בית משפט קמא .

  1. לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית משפט קמא וכן במסמכים אשר באו בפניו לרבות טענות הצדדים שהועלו בפני סבורה אני כי דין הערעור להדחות. בפני בית משפט קמא באה עדותו של מהנדס הוועדה וכן עדותו של המבקש ולאחר שזה התרשם ישירות מדבריהם העדיף את גרסתו של המהנדס על פני גרסתו של המבקש מן הטעמים אותם פרט בהחלטתו. בקביעותיו העובדתיות, לפיהן אין מדובר בבניה אשר הסתיימה מעבר ל-60 ימים לפני מתן תצהיר המהנדס ואין מדובר במבנה אשר נמצא מאוכלס מעבר ל-30 יום לפני מתן התצהיר, לא מצאתי לנכון  להתערב. קביעותיו אלו מנומקות היטב ומעוגנות בתשתית הראייתית אשר באה בפניו. לפיכך, גם אין להתערב בקביעתו כי הצו נדרש כדי למנוע עובדה מוגמרת. שאלת מעמדו של המערער כמבקש ביטול צו הריסה מינהלי אינו רלבנטי עוד לנוכח התוצאה בפן המהותי של הדברים.

גם טענותיו של המערער באשר לפגמים הנוספים שלהם טען לגבי הליך הוצאת הצו כגון: פגמים לקיום חובת התייעצות, בדבר הפליה, שיקולים פסולים או חוסר סבירות הרי שמדובר בטענות שנטענו בעלמא ללא כל הנחת בסיס עובדתי ולפיכך בדין נדחתה טענה זו על הסף.

אשר לבעיית המגורים של הבדואים בנגב אכן, מדובר בבעיה ידועה וכאובה לה מודעים בתי המשפט כמו גם הרשויות המתאימות בממשלת ישראל כשהראיה לכך היא הקמתה של וועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, בראשות כב' שופט בית המשפט העליון (בדימוס), אליעזר גולדברג המטפלת בנושא זה. יחד עם זאת אין בית המשפט, למרות המציאות הכואבת, יכול להתעלם מבנייה בלתי חוקית המתבצעת על ידי המגזר הבדואי, בניה אשר חצתה גבולות והפכה לתופעה חמורה ביותר של התעלמות מדיני התכנון והבניה. אין מדובר עוד בבניית אוהלים או סככות קלות לפירוק  כי אם במבני בטון בהם מושקע תכנון רב, כגון המקרה שבפני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ