אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 5016/08

פסק-דין בתיק עפ 5016/08

תאריך פרסום : 12/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
5016-08
27/03/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
אבו ג'זאלה מוחמד
עו"ד איציק כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ביטון
פסק-דין

1.                   מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה באילת (כב' השופט א. יקואל), בתיק 1113/07, מיום 27.11.07, בו הרשיע את המערער, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של אי ציות לתמרור המציין מתן זכות קדימה (ב-36), עבירה לפי תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וגזר על המערער עונש של פסילה לריצוי בפועל ל-4 חודשים, פסילה על תנאי וקנס כספי בסך 1,500 ש"ח. הערעור שבפני הופנה כנגד הכרעת הדין.

2.                   אין חולק כי ביום 19.10.06, נהג המערער ברכבו, רכב מסוג איסוזו, בכביש מכיוון קיבוץ לוטן מערבה, לכיוון הכביש הערבה. גם אין חולק כי בצומת הכבישים מוצב תמרור ב-36.

המערער, אשר ביקש לפנות שמאלה בצומת, עצר למספר שניות כדי לאפשר לכלי רכב חולפים לעבור ואז ביצע פניה שמאלה בצומת. על פי המיוחס למערער בכתב האישום, נכנס המערער לצומת כשהיא תפוסה ובפנייתו האמורה גרם לשני כלי רכב אשר נסעו בכביש הערבה, מכיוון צפון לכיוון דרום, לסטות הצידה לשוליים, כדי למנוע התנגשות עם רכבו של המערער. השוטר, אשר תיצפת על האירוע מגבעה סמוכה, דיווח לשוטר תנועה אחר אשר נמצא בהמשך הכביש, וזה עצר את המערער.

המערער כפר במיוחס לו בבית משפט קמא וטען כי נכנס לצומת כאשר היה פנוי וכי מן המקום בו עמד לא ניתן היה לראות את דבר הגעתם של כלי הרכב שהגיעו לצומת לאחר שיצא לביצוע הפניה.

3.                   בית משפט קמא אשר נדרש לשמיעת  הראיות שמע את עדותו של השוטר אשר  תיצפת על הצומת ורשם דו"ח בהתאם וכן את עדותו של שוטר ניידת משטרתית אשר עיכב את המערער ואשר לא ראה את האירוע. כמו כן שמע בית משפט קמא את עדותו של המערער וכן את עדותו של חברו, אשר נסע עימו ברכב.

4.                   בית משפט קמא בחר להעדיף את עדותו של השוטר, אשר תיצפת על האירוע וראה בה כעדות מהימנה המתיישבת עם מכלול הראיות ועם הגיונם של הדברים. מנגד, ראה בית משפט קמא בעדותו של המערער עדות הנגועה בסתירות פנימיות, עדות אותה ראה לנכון לדחות.

5.                   במסגרת הערעור שבפני טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא בכמה מישורים: לטענתו טעה בית משפט עת לא בחן מקרוב את מצב הצומת, עת נכנס המערער לצומת. לטענתו, המערער נכנס לצומת רק לאחר שווידא כי הוא פנוי. כן טען כי השוטר, אשר תיצפת על האירוע, מגבעה הממוקמת מן העבר השני של צד הכביש, בו עמד המערער, לא יכול היה לקבוע מה היה מצב הדברים מזווית הראיה בה עמד המערער. לטענתו, זווית הראיה של העומד על הגבעה רחבה יותר מזו של העומד על הכביש ולא הוכח כי המערער יכול היה לראות את הרכבים אותם ראה השוטר ממקום התצפית.

בהתאם טען כי שדה הראייה, שהיה לו מאותה נקודה בה עמד בצומת, אפשר לו טווח ראייה של כ-350 מטר בלבד וכי המאשימה לא הסירה את הספק הסביר, אותו עורר לפיו מן המקום בו עמד בצומת, לא נראה כל רכב מימינו וכי רק לאחר שנכנס אל הצומת הגיחו אותם רכבים וגמעו את מרחק הנסיעה בתוך שניות מעטות ועוד בטרם סיים המערער את השתלבותו בצומת.

בהתאם טען כי המשיבה לא הביאה בפני בית משפט קמא כל ראיה אחרת אשר יש בה כדי לסתור את טענות המערער לעניין המרחקים האמורים ולעניין  מהירות נסיעתם של כלי הרכב האחרים שהגיעו אל הצומת.

עוד טען ב"כ המערער כנגד התנהלות משפטו של המערער בבית משפט קמא, מקום שלא היה מיוצג.  הפנה ב"כ המערער את תשומת הלב כי בית משפט קמא התיר את הגשת הדו"ח אותו כתב השוטר אשר תיצפת על האירוע, בניגוד לדיני הראיות מבלי שנמצא כל קושי של העד להיזכר בנסיבות האירוע ומבלי שהתקבלה רשותו של בית משפט לרענן את זכרונו של העד. טען ב"כ המערער כי אי מתן הסבר לנאשם בדבר הכוונה להגיש את המסמך, טרם הגשתו ובאי מתן הסבר לנאשם בדבר זכותו להתנגד להגשת הדו"ח הינם בבחינת פגיעה בהגנתו של המערער. 

6.                   אל מול טענות אלו טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הערעור לנוכח קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא אשר בחר להעדיף את גרסתו של השוטר, אשר תיצפת על האירוע, על פני עדותו של הנאשם.

7.                   אומנם הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בקביעות עובדתיות של ערכאה דיונית, אשר התרשמה ישירות מן העדים אשר באו בפניה ובחנה מקרוב את התשתית הראייתית. אולם, רשאית היא במקרים מיוחדים לשים את עצמה בנעלי הערכאה הדיונית.  (ע"פ 2653/98 יצחק בן דוד נ' מדינת ישראל , ע"פ 347/86פ"ד נב (4) 529 וכן ע"פ 210/81 ע"פ 210/81 עקביוב נ' מדינת ישראל , פד' לו (3) 393, 400) כך, כאשר המסקנות המוסקות על ידי בית משפט קמא מושתתות על ההגיון, שאז יהיה הענין נתון לביקורתה של ערכאת הערעור. (ראה בענין זה ע"פ 3792/01 פדידה נ' מדינת ישראל דינים עליון סא 95 )

8.                   במקרה דנן, הצליח ב"כ המערער, לעניות דעתי, לטעת את הספק הדרוש כדי להביא לזיכויו של המערער מחמת הספק, מן העבירה המיוחסת לו. המערער, הן בבית משפט קמא והן בטיעונים בפני חזר וטען כי עת נכנס לתוך הצומת היה הוא פנוי. אכן, אין חולק כי המערער נצפה כשהוא עומד בצומת וממתין לכלי רכב חולפים לעבור ורק לאחר מכן החל בפניה שמאלה. מן המקום שבו עמד השוטר המתצפת, גבעה רחוקה מנגד למקום בו עמד המערער, לא ניתן היה לקבוע בוודאות כי מן המקום שבו עמד המערער אכן הצומת היה תפוס כפי שטען השוטר המתצפת.

אין לפסול את האפשרות כי מן המקום בו עמד המערער, מבחינת טווח הראיה שהיה לו, היה הצומת פנוי, עת נכנס לצומת וכך גם אין לפסול את האפשרות כי רכבים אשר נסעו בכביש הערבה, מעבר לטווח הראיה של המערער, הצליחו להגיע לצומת עוד בטרם הספיק המערער להשלים את הפניה, בשל מהירות נסיעתם.

השוטר המתצפת ברוב הגינותו ציין כי סטיית כלי הרכב אשר הגיעו לצומת היתה קלה, באופן המחזק את גרסת המערער כי לא הבחין בהם. סביר להניח כי אילו היה נכנס לצומת כשהיא תפוסה היה השוטר המתצפת מבחין בבלימות חירום של הרכבים המעורבים.

המשיבה לא השכילה להביא בפני בית משפט קמא ראיות מוכחות לעניין טווחי הראייה בצומת ומהירות נסיעתם של כלי הרכב המעורבים.

אין ספק כי אילו היה מדובר בנסיבות אחרות בהן נמצא השוטר המתצפת לצד הדרך במקום בו עמד המערער, עת ביצע את הפניה בצומת, ניתן היה לייחס משקל רב יותר ואף מכריע לעדותו של השוטר המתצפת, לעניין מצב הצומת.

אלא, שכאמור, מקום בו ניצב השוטר במקום אחר והמאשימה לא הסירה את הספקות אותן עורר המערער בעניין טווח הראיה ומצב הצומת מן המקום בו עמד, נותרו ספקות אלו בחלל האוויר מבלי שבית משפט קמא נתן לכך את המשקל הראוי בבחינת ספק אשר יביא לזיכוי המערער.

9.                   לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את הערעור ולזכות את המערער מטעם זה מחמת הספק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ