אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 4356/07

פסק-דין בתיק עפ 4356/07

תאריך פרסום : 21/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
4356-07
20/02/2008
בפני השופט:
1. הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. ר. יפה-כ"ץ
3. נ. זלוצ'ובר


- נגד -
התובע:
שטרן יעקב
עו"ד יהונתן רבינוביץ'
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד לילך וגנר
פסק-דין

השופט נתן זלוצ'ובר

  1. ביום 6.11.06 הוגש נגד המערער כתב אישום בפ' 1899/06 של בית משפט השלום באילת. בכתב האישום הואשם המערער בכך שביום 5.11.06 סמוך לשעה 06:30 התפרץ לביתו של מר פילו בדירה 3, ברח' שפן הסלעים באילת, בכך שנכנס דרך חלון לבית בכוונה לבצע בו גניבה. בנוסף הואשם המערער בכך שהחזיק בביתו טבעת ושלט למערכת רכוש שיש עליו חשד סביר שהוא גנוב ואין בידו להניח את הדעת, כי רכש בו את החזקה כדין.

בית משפט השלום באילת (כב' סגן הנשיא השופטת ד. בלטמן-קדראי), בהכרעת הדין מיום 17.7.07 הרשיע את המערער בעבירות המפורטות בכתב האישום, דהיינו בעבירות של התפרצות למקום מגורים והחזקת רכוש חשוד, עבירות בניגוד לסעיפים 406(ב) ו- 413 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

ביום 17.7.07 גזר כב' בית המשפט קמא את דינו של המערער ודן אותו לריצוי מאסר בפועל למשך 14 חודשים מיום מעצרו 5.11.06. בנוסף הופעל במצטבר לעונש המאסר לעיל, מאסר מותנה של 12 חודשים מת.פ. 1631/04 של בית משפט השלום בתל-אביב, דהיינו, סה"כ  על המערער הושתו 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום 5/11/06. עוד הושתו על המערער מאסר מותנה של 12 חודש למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע ומאסר מותנה של שישה חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא שלא יעבור עבירה מסוג עוון.

  1. הערעור מטעם המערער מופנה כנגד הכרעת הדין וזאת בנוגע להרשעת המערער בעבירה של התפרצות למקום מגורים ובנוסף גם כנגד גזר הדין.

בהודעת הערעור המשתרעת על 14 עמודים, טוען ב"כ המערער בהרחבה, כי אין מחלוקת שהמערער נתפס כמתואר בכתב האישום, ב- 06:30 בבית המתלונן, אלא שלטענתו עומד לו פטור נוכח מצב השכרות בו היה נתון, המתייחס לאי קיומו של רכיב "כוונה מיוחדת" לבצע פשע או גניבה. לטענת ב"כ המערער, המערער, לפני שנתפס בבית המתלונן, שהה בפאב, שם שתה מספר רב של משקאות משכרים, לא זכר דבר מהאירוע "וכל רצונו היה למצוא מקום לישון בו עד שיתפכח" ו"מצבו היה 'מצב של שכרות' על פי הגדרת סעיף 34 ט(ד) לחוק". לטענת ב"כ המערער, יש לזכות את המערער "מביצוע עבירה של התפרצות למקום מגורים משום שהשכרות הכהתה את שכלו ורצונו וביטלה את יכולתו לקיים כוונה מיוחדת", כנדרש על פי סעיף 20 (א)(1) לחוק העונשין, לצורך הרשעה בעבירה על פי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, שכן לדברי המערער, הוא היה חסר יכולת של ממש בעת המעשה להבין את אשר עשה וחסר יכולת של ממש להבין את הפסול שבמעשה.

לחילופין, טען ב"כ המערער שהמערער "היה במצב של שכרות חלקית, כאמור בסעיף 34 ט(ה) לחוק... כי עקב מצב שכרותו לא היה מודע בשעת מעשה לפרט מפרטי העבירה ולפיכך, סייג השכרות על פי סעיף 34 ט(ב) חל גם במצב זה".

בנוסף, טען ב"כ המערער שלא הוכח על ידי התביעה כנדרש, רכיב "הפורץ" על פי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, וזאת, כי לטענתו בית המשפט קמא "ביסס קיומו של יסוד זה על סמך ראיות נסיבתיות בלבד שלא הוכחו באופן המיטבי.

עוד טען ב"כ המערער (החל מסעיף 36 לנימוקי הערעור), כי "כאשר מדובר בעבירה התנהגותית, אשר לשם קיומה, אין נדרשת תוצאה כמו העבירה שבפנינו. בהעדר תוצאה, יש לבחון קיומה של כוונה, על פי התנהגות עובר העבירה - אם יש בה כדי להעיד על כוונה או שמא פזיזות ורשלנות הם שעמדו ביסודה". לטענת ב"כ המערער, התביעה לא הוכיחה כנדרש מתובע במשפט פלילי שלמערער היה "הלך נפש של כוונה מיוחדת ביחס ל'חפץ' להשיג את התוצאה של ביצוע גניבה או פשע". (סעיף 44 לנימוקי הערעור).

  1. כב' בית משפט קמא קבע:

" בלב ראיות התביעה עמדה עדות המתלונן, עדות שמצאתיה מאוד מפורטת, מסודרת, אחידה וברורה, ולכן גם נחשבה למאוד אמינה בעיניי.

"המתלונן העיד כי הנסיבות בכללותן בצירוף ממצא זה, מלמדות שהנאשם חדר לבית מהחלון. מעדותו עלה כי הנאשם בוודאי לא נכנס לבית מהדלת הראשית, שכן היתה היא נעולה וכך נותרה לאחר כניסתו. כן עלה באופן ברור שהנאשם לא נכנס דרך דלת הזכוכית של חדר הכביסה, שכן היתה נעולה [עמ' 15 שורות 23-25]. הוכח בעדות כי אדם שאינו מי מבני הבית שוטט בבית לפני תפיסת הנאשם, כי היה בקומת המגורים וירד ממנה לקומת הקרקע (שכן לו נכנס לקומת הקרקע היתה האזעקה מופעלת לפני שנצפה במדרגות), וכי שוטט בקומת הקרקע מחוץ למזווה שכן הפעיל את מערכת האזעקה. הוכח כי לא היה ניתן להיכנס לבית המגורים מכיוון המזווה בשל נעילתה החיצונית של דלת המזווה מכיוון קומת הקרקע." (ראה עמ' 11 להכרעת הדין, שורה 17 ואילך).

"כניסה לבית בוודאי הוכחה. הנאשם נמצא במזווה. שוכנעתי בנטל הנדרש כי עובר לכניסתו למזווה שהה הנאשם בתוך הבית, שאם לא כן לא היה גורם להפעלת מערכת האזעקה. כן שוכנעתי כי כניסה למזווה מכיוון החצר וחדר הכביסה לא היתה אפשרית שעה שהדלת לכיוון החצר היתה נעולה מכיוון המזווה וחדר הכביסה. לפיכך, אף שוכנעתי כי הדמות בה הבחין המתלונן כשהיא יורדת במדרגות מהקומה השנייה לקומת הקרקע עובר להפעלת האזעקה ודקות ספורות לפני איתור הנאשם במזווה היא של הנאשם, ולכן גם שוכנעתי כי הנאשם נכנס לבית מהקומה השנייה. האפשרות הסבירה ביותר והיחידה שהוכחה לענין דרך כניסת הנאשם לקומה השנייה היא מהחלון". (ראה עמ' 13 להכרעת הדין משורה 4 ואילך).

עוד קבע בית משפט קמא:

"מול גרסת התביעה בענין זה לא עמדה גרסה כלשהי. הטענה כאילו הנאשם היה שיכור באופן המונע ממנו לזכור דבר לא נתמכה בראיות אובייקטיביות, ולמעשה נסתרה מתוכן - באשר התנהלות הנאשם כמוכח בעדויות העדים - לרבות עדות המתלונן אודות פניית הנאשם לשחררו, עדות השוטר והמתנדב אודות מתן הסבר מיידי של הנאשם לסיבת המצאו בבית ואודות התנהגותו הכללית, תוכן ההודעה שמסר במשטרה שעוגנה במוצג ת/3 - כל אלה מלמדים על היותו של הנאשם פיקח בעת המצאו בבית ובסמוך לאחר מכן.

הנאשם נמנע מלהביא עדים לחיזוק טענה אודות שתייה מופרזת (חבריו לשתייה, מוזגים בפאבים וכדומה).

לצורך הקמת ספק סביר בתשתית העובדתית הנטענת ומוכחת בראיות התביעה, אין די להוכחת אפשרות תיאורטית רחוקה להסתברות כניסה לבית שאינה התפרצות. יש להראות כי מדובר באפשרות סבירה וישימה ומתאימה לנסיבות. על פי שהוכח אין זה סביר כלל כי בה בעת שהתפרץ אדם לבית מהקומה השנייה והפעיל האזעקה, נכנס אדם שיכור שזכרונו מחוק, באורח פלא לחצר, באורח פלא קפץ ישר לחדר הכביסה ודרך דלת נעולה הגיע למזווה ושם המתין צמוד לקיר מאחורי הדלת לכניסתו של המתלונן. התרחשות תמוהה זו אינה סבירה ואינה מעלה ספק סביר בענין ההתפרצות.

לכן, שוכנעתי, כאמור כי הנאשם התפרץ לבית מהחלון בקומה השניה". (ראה עמ' 14 להכרעת הדין משורה 6 ואילך).

"הנאשם התפרץ לבית והסבריו למעשה זה נמצאו לא מהימנים ואף לא סבירים. הנסיבות מלמדות כי מטרה אפשרית ויחידה להתפרצות זו הינה לבצע גניבה או פשע, ומשלא ניתן הסבר אחר הוכחה הכוונה הרגילה המלווה מעשה זה. יתרה מזאת, הנאשם נמצא במזווה, מאחורי הדלת. שהייתו שם הינה בהכרח משום נקיטת אמצעים להסתיר נוכחותו, הכל לאחר ששהה מחוץ למזווה עוד קודם לפעולת האזעקה ונמצא שם לאחר שהחלה לפעול. לכן מתקיימים בענייננו הטעמים להוכחת כוונה בדומה לאלו המוכחים בהקשר להוראת סעיף 410(4) לחוק, וראה לענין הוכחת הכוונה הנדרשת שם את ע"פ 124/82, כהן נ' מ"י, פ"ד לו(4) 330].

אם לא די בכל אלה, הרי גם הוכח בראיות שענייננו בנאשם אשר נושא העבריינות שבהתפרצויות אינו זר לו, ושאף איים על השוטרים שתפסוהו כי אם לא יאפשרו לו לחיות חיים חדשים בעיר יחל מעתה לפרוץ בכל העיר [ראה אף חקירת הסניגור בענין זה בעמ' 28 שורות 15-18]. משמע, מדובר במי שמקשר בין כניסה לבתים לכוונות הפליליות הנילוות לה, ושוכנעתי כי כניסתו לבית נעשתה מתוך כוונה פלילית כנדרש בחוק להרשעתו. לפיכך, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם אמנם התפרץ לבית בכוונה לגנוב".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ