אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 4109/07

פסק-דין בתיק עפ 4109/07

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
4109-07
16/01/2008
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י. פלפל - אב"ד
2. נ. הנדל - ס. נשיא
3. ר. יפה-כ"ץ


- נגד -
התובע:
פרץ דניאל
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

  כב' ס. נשיא נ. הנדל:

1.  מונח בפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, לפיה הורשע המערער בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לשימוש עצמי, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. על פי העובדות שנטענו בכתב האישום, שנקבעו כממצאים עובדתיים על ידי בית משפט קמא - בחודש דצמבר 2005 בשעה 16:20, סמוך לתחנה מרכזית בדימונה, סחר המערער בסם מסוכן בכך שמכר ליעקב הרוש סם מסוג הירואין במשקל 0.17 גרם תמורת 50 ש"ח, בסמוך לכך החזיק המערער סם מסוכן מסוג הירואין שאינו לצריכה עצמית בדירתו, ובהגיע שוטרים למקום השליך המערער את הסמים לאסלה.

2.  המעורב בעסקת הסם יעקב הרוש העיד בביהמ"ש. לגרסתו הוא פגש את המערער אשר ביקש ממנו נייר כסף כדי לעשן. השניים לחצו ידיים. לדברי הרוש המערער הביא לו את נייר הכסף ללא קבלת כל תמורה. לעומת זאת, במשטרה מסר הרוש שהמערער מכר לו את הסם, כמפורט בכתב האישום, תמורת 50 ש"ח. המנה עברה מיד ליד. בית משפט קמא העדיף את גרסתו של הרוש במשטרה. זאת, על סמך התרשמותו והעדר כל הסבר סביר לאפשרות שהרוש העליל על המערער כה סמוך לאירוע. במשטרה מסר הרוש שהוא סיפר את האמת בשל רצונו לצאת לגמילה. בבית המשפט רמז שמהמשטרה המציאה את גרסתו.

לנוכח הכלל של אי התערבותה של ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, אין להתערב במקרה זה בהכרעת בית משפט השלום לפיה עדותו של הרוש במשטרה עדיפה על פני עדותו בבית המשפט. צודקת הסניגורית כי אמרת חוץ של עד דורשת דבר לחיזוקה. הדרישה הזו מעוצמת משום שהרוש הינו גם מעורב בעבירה. עם זאת וכפי שיובהר, עיון בהכרעת דינו של בית משפט השלום מגלה שהתייחס לראיות שבכוחן לחזק כנדרש את עדותו של הרוש. 

קצין המודיעין של תחנת דימונה, ויקטור עמיאל העיד במשפט ומסר כי ביום האירוע הלך להתפלל בבית הכנסת באיזור ועת המתין מחוץ לבית הכנסת, הבחין שהרוש נתן למערער דבר מה והמערער אמר להרוש "טוב תבואו לחלון". המערער הלך לכיוון הכניסה של ביתו והמתין בחלק האחורי של הבית. כעבור מספר שניות "יצאה יד מהחלון" ונתנה להרוש דבר מה. קצין המשטרה מסר שלא ראה לחיצת ידיים בין הרוש והמערער, וזאת בניגוד לעדותו של הרוש. בהמשך תוך שמירת קשר עין רצוף עם הרוש תפס אותו השוטר עמיאל ולדבריו מה שהחזיק הרוש ביד "עף לו מהידיים". תוך מספר שניות מצאו עמיאל ושוטר אחר שהיה עמו מנת סם שנפלה על עלה של שיח. במשטרה מסר הרוש ששני שוטרים קפצו עליו והוא זרק את המנה שקנה מהמערער. יוצא כי העדויות המפלילות משתלבות אחת עם השניה.

באשר לחלק השני של האירוע שהתרחש בדירתו של המערער, העידו על כך שני שוטרים והמערער בעצמו. השוטר עמיאל תיאר את השלכת הסם לאסלה. כאשר שאל השוטר את המערער - מה עשה? השיב, "שהוא זרק כרגע שתי מנות". השוטר אלפסי מסר שהמערער אמר לו כי הוא "זרק את השימוש העצמי שלו". בעדותו בבית משפט מסר המערער שהשוטר אלפסי הוא הגון ואינו משקר, בניגוד לדעתו של המערער לגבי השוטר עמיאל. עולה כי בנוסף לעדויות שני השוטרים המפלילים את המערער בחלק השני של האירוע עומדים דברי המערער בבית משפט לפיהם, אינו מוכן לייחס לאלפסי כוונה לשקר במהלך עדותו. אומנם בהמשך עדותו התפתל המערער ומסר שאלפסי, במסגרת עבודתו כשוטר, שומע כל יום אמרות כאלה כמצויין לעיל, אך שוב חזר ואמר שהשוטר אלפסי אינו שקרן.

העולה מהאמור כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום המבוססים על ניתוח כל העדויות לרבות זו של המערער. יש מקום איפוא לדחות את הערעור בנושא זה. עם זאת מוטב היה לו בית משפט היה מתייחס בצורה מפורשת למבחנים המפורטים בסעיף 10 א' לפקודת הראיות, בדבר העדפת עדותו של עד מחוץ לכתלי בית המשפט על פני עדותו במהלך המשפט. הוא המצב בסוגיית הדרישה הראייתית של דבר לחיזוק. כאמור, הדברים עולים מתוך הכרעת הדין ועל כן, לא מצאתי לנכון לקבל את ערעורו של המערער. עם זאת נכון וראוי כי בית משפט העוסק במלאכת הכרעת הדין, לא רק יקבע את העובדות תוך מתן הנמקה, אלא גם יתייחס במידה הנדרשת בצורה מסודרת למבחנים המשפטיים הרלוונטיים לקביעותיו העובדתיות.

3. ההערה האמורה מתייחסת אף לנושא נוסף בהכרעת הדין. התביעה האשימה את המערער בעבירת סחר בסם והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. בסיכומיה בבית משפט קמא תהתה הסניגוריה - באיזה מובן עבר המערער את העבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. למעשה עבירת הסחר בסיפור המעשה כוללת בתוכה את העבירה של החזקה שלא לשימוש עצמי. ראובן המוכר סם לשמעון תוך כדי העברת החומר לידו, מחזיק בסם שלא לצריכה עצמית מבחינה עובדתית, אך אין זה נהוג להאשים אותו בשתי עבירות אלא בעבירה אחת בלבד. אין המדובר בעניין של נוהל בלבד אלא בכללי המשפט הפלילי. על אף שהסניגוריה העלתה קו זה בסיכומיה, בית משפט קמא לא מצא לנכון להתייחס לכך. בדיון בפנינו הסכים התובע ברוב הגינותו כי יש לזכות את המערער מהעבירה האמורה.

לנוכח האמור מתעוררת השאלה האם יש מקום להקל בעונשו של המערער. הוא נידון בין היתר לעונש מאסר לתקופה של 18 חודשים. זאת במצטבר לגזר דין בתיק אחר, ת"פ 1039/06, בו נידון המערער ל- 38 חודשים. גזר הדין בתיק האחר בגין ביצוע שתי עבירות סמים ניתן בנובמבר 2006, ואילו גזר הדין בתיק הנידון ניתן כחודשיים לאחר מכן. לכן, הדגיש בית משפט קמא שהמאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים ירוצה "במצטבר במלואו" בזה אחר זה לעונש המאסר האחר. יוצא שהמערער נידון לעונש מאסר בפועל לתקופה כוללת של 56 חודשים. לנוכח עברו הפלילי של המערער תוצאה זו הגם היא חמורה אינה בהכרח חמורה יתר על המידה. בכל מקרה, הערעור הופנה נגד הכרעת הדין. עם זאת, מאחר שבית משפט קמא הדגיש יותר מפעם אחת שהוא מרשיע את המערער בגין עבירת הסחר והעבירה של החזקה שלא לשימוש עצמי -  תוצאה שאין להשאיר על כנה -  נדמה שיש מקום לתקן את גזר הדין ולו במידת מה כדי לשקף את התוצאה בהכרעת הדין. אין מקום להקל בעונשו של המערער מעבר לכך לנוכח נסיבות המקרה. שקלתי אם יש מקום לקבל את עמדת התובע לפיה, תישאר התוצאה העונשית על כנה. ברם, כפי שצויין לעיל, יש מקום להעניק ביטוי לזיכוי של המערער מהעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי ולו באופן סימלי - אך לא מעבר לכך. תוצאה זו אינה מתעלמת מהעניין אלא משקללת אותו במידה ראויה.

4.  סוף דבר, הייתי מציע לחברי המלומדים לקבל את הערעור, לזכות את המערער מביצוע עבירת החזקת סם שלא בשימוש עצמי לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) רישא לפי פקודת הסמים המסוכנים וכן להעמיד את עונש המאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים ולא 18 חודשים כפי שנקבע. יתר ההוראות בהכרעת הדין ובגזר הדין תעמודנה בעינן.

                                                                                                                        _____________

                                                                                                                        נ. הנדל - ס. נשיא


הנשיא י. פלפל:

אני מסכים.

                                                                                                                        ____________

                                                                                                                         י. פלפל - נשיא

                                                                                                                                אב"ד

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ