אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 40101/07

פסק-דין בתיק עפ 40101/07

תאריך פרסום : 06/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
40101-07
30/05/2007
בפני השופט:
עוני חבש - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
1. עופר מנדיל ת.ז. 033371659
2. אופיר בן עמי ת.ז. 039918651
3. אלי רזו ת.ז. 59777474
4. משני אנס ת.ז. 066577107

עו"ד ארד
עו"ד קסלסי
עו"ד פרהוד
פסק-דין

פתח - דבר

1.         לפניי ארבעה ערעורים - במסגרתם מבקשת המערערת לבטל גזרי דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים ולהשית על המשיבים עונשי פסילה המגיעים כדי המינימום הקבוע בסעיף 39א לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה"), בגין עבירות של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודה.

            בית משפט קמא, אשר נדרש לעניינם של המשיבים, במותביו השונים, השית על המשיבים עונשי פסילה, הפחותים מן הרף המינימאלי של שנתיים ימים, כפי שקבוע בפקודת התעבורה. להלן אציג פרטי הערעורים דנן.

2.         הערעור הראשון הנו ע"פ 40101/07 עופר מנדיל (פ 15089/06, כב' השופט א' חן, מיום 4.1.07)-  המשיב הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות (לפי סעיף 62(3) לפקודה). בדיקת נשיפה שנערכה למשיב הראתה ריכוז של 380 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בית משפט קמא השית על המשיב העונשים הבאים: 9 חודשי פסילה בפועל בקיזוז 30 ימי פסילה מנהלית; 3 חודשי פסילה על תנאי לפרק זמן של 3 שנים, כאשר התנאי הוא שהמשיב לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות, וכן קנס בשיעור של 750ש"ח.

            בית משפט קמא לא השית על המשיב עונש הפסילה המינימאלי בקובעו, כי המשיב הודה, חסך מזמנו של בית המשפט, עצם היותו אדם נורמטיבי, רמת שכרותו הנמוכה והעובדה שלא קיימות לחובתו עבירות קודמות.

3.         הערעור השני הנו ע"פ 40176/07 אופיר בן עמי (ת 5607/07, כב' השופטת ר' זוכוביצקי - סגנית הנשיא, מיום 25.1.07) - גם במקרה זה הורשע המשיב, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. בדיקת נשיפה הצביעה על ריכוז של 395 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בית משפט קמא השית על המשיב 8 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית; 30 ימי מאסר על תנאי לפרק זמן של 3 שנים, וקנס כספי בסך של 1,200ש"ח לפירעון ב-4 תשלומים שווים או 21 ימי מאסר תמורתו.     

גם כאן הפחית בית משפט קמא מעונש הפסילה המינימאלי, וזאת מן הטעמים הבאים: המשיב נוהג משנת 2000 ולחובתו שתי עבירות תעבורה קלות. עוד צוין, כי המשיב רווק, נורמטיבי, ולזכותו שירות צבאי בשייטת. המשיב הודה בהזדמנות הראשונה, כמות האלכוהול אשר אותרה בגופו חרגה מעט מן המותר, וכן דו"ח המאפיינים, אשר נערך לו, העיד על התנהגות סבירה מצידו. בית משפט קמא הבהיר, כי יש לו הסמכות לחרוג מן העונש המינימאלי הקבוע בחוק, ויעדיף להפחית בעונש הפסילה המינימאלי תוך השתתם של עונשים מרתיעים אחרים, אשר אין בהם כדי להרוס סיכויי פרנסתו של המערער. 

4.         הערעור השלישי הנו ע"פ 40180/07 אלי רזו (ת 5361/07, כב' השופטת ר' זוכוביצקי - סגנית הנשיא, מיום 1.2.07) - המשיב הואשם בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות ובסירוב לבצע בדיקת ינשוף. המשיב הודה במיוחס לו בכתב האישום ובית משפט קמא הרשיעו בעבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, לאחר שסירב להיבדק לשם בחינת רמת האלכוהול בדמו. בית משפט קמא דחה, לעניין זה, טענתו של הסנגור, כי לא הוסברה למשיב המשמעות של סירובו להיבדק. על המשיב הושתו העונשים הבאים: 8 חודשי פסילה בפועל בקיזוז 30 ימי פסילה מנהלית; 30 ימי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך של 1,000ש"ח לפירעון ב-4 תשלומים או 14 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט בחר להקל בעונשו של המשיב, הגם שלחובתו 24 הרשעות בעבירות תעבורה קודמות (וביניהן, נהגיה בחוסר זהירות, נהיגה משמאל לקו הפרדה; סטייה מנתיב; נהיגה בחוסר זהירות; חציית שטח הפרדה וכיו"ב).

בית המשפט הסביר, במסגרת נימוקיו לקולא, כי התנהגותו של המשיב הייתה "רגילה", כעולה מבדיקת המאפיינים, והמשיב נכשל במסגרת של בדיקה זו בהבאתה של האצבע בידו השמאלית בלבד, בעוד עיניו עצומות. עוד הבהיר בית המשפט, כי בסמכותו לחרוג מעונש המינימום וכי הפסיקה מצביעה על הבחנה בין הסובלים מבעיית שתייה כרונית לבין אלה, אשר זאת היא נהיגתם הראשונה בשכרות והם אינם נוהגים לשתות דרך כלל.   

5.         הערעור הרביעי הנו ע"פ 40181/07 משני אנס (ת 12715/06, כב' השופטת ר' זוכוביצקי - סגנית הנשיא, מיום 1.2.07) - במסגרתו הורשע המשיב, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. בדיקת נשיפה הראתה ריכוז של 375 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. על המשיב הושתו 10 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית, ו-30 ימי מאסר על תנאי שלא יבצע עבירה של נהיגה בשכרות, למשך 3 שנים.

בית משפט קמא נימק גזר דינו כלהלן: המשיב הנו רווק וסטודנט באוניברסיטה העברית, המגיע מרקע כלכלי לא פשוט ומממן לימודיו בכוחות עצמו באמצעות חלוקת עיתונים. רמת האלכוהול, אשר אותרה בדמו של המשיב, הייתה נמוכה וזאת היא מעידתו הראשונה. בנסיבות אלה, המהוות "נסיבות משמעותיות לקולא", יש כדי להקל בעונשו של המשיב. מה עוד, שבית המשפט מוסמך לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק, ובעיקר אמורים הדברים, כפי שצוין לעיל, לאור ההבחנה בין הסובלים מבעיית שתייה לבין אלה, אשר זאת היא מעידתם הראשונה.

טענותיה של המערערת

6.         ב"כ המערערת עמד על הסכנה הטמונה בעבירה של נהיגה בשכרות - דבר המחייב בענישה מחמירה ומרתיעה. העונשים, אשר הושתו על המשיבים בבית משפט קמא, אינם מקדמים המלחמה בתופעת הנהיגה בשכרות ואינם תורמים להרתעתם של עבריינים, תוך העברת מסר חד משמעי בדבר איסור הנהיגה בשכרות, אשר הפרתו תגרור שלילתו של רישיון הנהיגה לתקופות ארוכות. המקרים דנן לא גילו כל הצדקה להפחתה בעונש הפסילה המינימאלי, הקבוע בחוק, ומשכך יש להתערב בכלל גזרי הדין על מנת להעלות רף הענישה לרף המינימאלי. ב"כ המערערת שב על עיקרי ע"פ 30647/06 מדינת ישראל נ' מויאל - לפיו ענישת המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות תופחת בעטיין של נסיבות מיוחדות בלבד, כשם שקבע המחוקק. ב"כ המערערת אינו מקל ראש בקשיים, הכרוכים בעונשי פסילה ארוכים, ברם אין בזאת בלבד משום נסיבה מיוחדת, המאפשרת הנמכתו של רף הענישה המינימאלי.

תגובת המשיבים

7.         ב"כ המשיבים ביקשו כמובן לדחות הערעורים נגד מרשיהם בהבהירם, כי גזרי דינו של בית משפט קמא הנם סבירים ואין מקום להתערב בהם.

עו"ד ארד, סנגורו של משיב 1, הוא עופר מנדיל, טען, כי המשיב הודה בבית משפט קמא בעקבות הצעתו של בית המשפט, אשר כללה רכיבי גזר הדין העתידי בעניינו. הסנגור הוסיף טענות באשר לבעייתיות הקיימת בחומר הראיות, ובעיקר בנוגע לחוקיות בדיקת רמת האלכוהול בדמו של המשיב. לדבריו, לא עברו 15 דקות כנדרש, אלא 14 דקות בלבד בטרם הופעל מכשיר הינשוף. כבר בשלב זה אציין, כי אין כל מקום להשיב לטענותיו של הסנגור בשל העובדה, שהסנגור ייצג את מרשו כמשיב, ולאו כמערער. היה על המשיב להעלות טענות מעין אלה בפני הערכאה הדיונית, לבחינתה ולהכרעתה, ולאו כעת, בפני ערכאת הערעור.

8.         עו"ד קסלסי, סנגורו של משיב 2, הוא אופיר בן עמי, שבה על הטענות, אשר הועלו כבר בבית משפט קמא, דהיינו: הייתה זו מעידה חד פעמית, המשיב הביע חרטה עמוקה על מעשיו ופעל כן בהסתמכו על תחושה סובייקטיבית של פיכחות. הסנגורית הוסיפה, כי גזר דינו של המשיב מידתי שכן בית משפט קמא השית על המשיב, נוסף לעונש הפסילה, גם מאסר על תנאי, הגם שלא התבקש לעשות כן על ידי ב"כ המערערת. יש להזכיר, לדידה, כי המשיב גר במושב, המרוחק כדי 20 דקות נסיעה ממחסום ענאתה, כאשר התחבורה הציבורית באזור דלילה למדי. משכך, יקשה מאוד על המשיב להתנייד בהיעדר רישיון נהיגה, ובייחוד אמורים הדברים כאשר המשיב נרשם ללימודים אקדמאיים במכללת "בית ברל" המרוחקת ממקום מגוריו. בהחמרת עונשו יהא כדי להעניש קולקטיבית את כלל בני משפחתו, וכן טמונה בכך סכנה לביטחונו האישי שכן באזור התרעות ידועות לחטיפה. על כן, ולאור הנימוקים הנזכרים, אין להכביד על המשיב.

9.         משיב 3, הוא אלי רזו, טען בעצמו. המשיב  אישר תחילה, שסירב להיבדק, ותמה הכיצד ציינה השוטרת, שמצאה בגופו ריכוז של 330 מיקרו-גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בהמשך טיעוניו עמד המשיב על מצבו הכלכלי הקשה וקשיי הפרנסה הרבים, עמם נאלץ להתמודד לאור שלילת רישיונו.  המשיב ציין, כי פתח עסק לפני כשנה וחצי ונאלץ לסגרו לאחרונה. משכך, מזה כ-4 חודשים, אין פרנסה בידיו, הוא מתקשה לכלכל שלושת ילדיו, ונוסף לכל זאת, סועד גם את שני הוריו המבוגרים. המשיב הוסיף, כי הוא מתגורר במושב "נס הרים", ואין במקום תחבורה ציבורית זמינה. הוא זקוק לרישיונו כדי שיהא באפשרותו לקחת את בתו לרופא. בסיכומם של דברים ביקש משיב 3 את סליחתו של בית המשפט וכן ביקש לאפשר לו לצאת ל"דרך חדשה", כלשונו.

10.       עו"ד פרהוד, סנגורו של משיב 4, הוא משני אנס, ציין בדבריו, כי בהגשת הערעור דנן, מבקשת המערערת, למעשה, לשלול שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, כשם שהוענק לה על ידי המחוקק. עוד תקף הסנגור את דבר החקיקה הישראלי הרלבנטי, הקובע לדידו רף נמוך מאוד של רמת אלכוהול בדם, המצביעה על שכרות, באופן שאין לו אח ורע בארצות העולם. לגופו של עניין ציין הסנגור, כי בית משפט קמא קבע העונש הראוי למרשו, לאחר שהתחשב בנסיבות חייו ובמצוקתו הכלכלית, הבולטת לעין. לסיכום טענותיו ביקש הסנגור להדגיש, כי אם יישלל רישיון הנהיגה של מרשו למשך 24 חודשים, יהא הדבר בעל השלכות קשות מנשוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ