אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 354/05

פסק-דין בתיק עפ 354/05

תאריך פרסום : 05/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
354-05
26/06/2005
בפני השופט:
עודד גרשון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה-פלילי
הנתבע:
אהרן פינטו
פסק-דין

1.       לפני ערעור על קולת העונש שהוטל על המשיב על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד השופט ש. יציב).

2.       המשיב הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, היינו, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש),         תשכ"א - 1961 (להלן - "הפקודה"); נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970; אי ציות לתמרור ב-37, עבירה לפי התקנות 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות"); אי ציות להוראת שוטר במדים, עבירה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות ו-נהיגה ברכב שרשיונו פקע תקופה העולה על שישה חודשים, עבירה לפי סעיף 2 לפקודה.

          במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי "הנאשם יודה, והוסכם על מאסר 9 חודשים תוך הפעלת התנאי בחופף. ליתר מרכיבי הענישה יטענו הצדדים באופן חופשי".

          בדיון בפני בית המשפט קמא היה המשיב (הנאשם) מיוצג בידי עורך הדין אייל מנחם.

3.       התובעת שהופיעה בפני בית המשפט קמא (פקד רונה פרסון), הגישה לבית המשפט את הרשעותיו הקודמות של המשיב וביקשה לכבד את עסקת הטיעון. בנוסף לעונש המוסכם במסגרת הסדר הטיעון, עתרה התובעת להטיל על המשיב (הנאשם) -

                   "(...) מאסר על תנאי לתקופה שלא תפחת מ- 12 חודשים ולמשך 3 שנים, פסילה שלא תפחת מ- 3 שנים, מימוש התחייבות בסך 10,000 ש"ח עליה חתם הנאשם בת.פ. 104/03 של בית משפט תעבורה חיפה וקנס לשק"ד".

          הסניגור, עורך דין אייל מנחם, טען בפני בית המשפט קמא לענין העונש וביקש לכבד את הסדר הטיעון. הסניגור הצביע על כך שמדובר באדם צעיר בן 28.5, נשוי ושאשתו בהריון ועובד במקום עבודה מסודר המשתכר כ- 4,000 ש"ח לחודש. הסניגור טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות למעשיו למרות שידע כי התוצאות מבחינתו תהיינה קשות. הסניגור הצביע על כך שהמאסר ינתק את המשיב מאשתו ומילדו העתיד להיוולד וביקש שלא להטיל על המשיב קנס כספי. את נושא הפסילה השאיר הסניגור לשיקול דעת בית המשפט.

4.       גזר דינו של בית המשפט קמא

          בית המשפט קמא נתן גזר דין מנומק שבו ציין כי המשיב נהג ברכב בזמן שהיה פסול מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה והוסיף כי "אין זו פעם ראשונה שהנאשם עובר את העבירה של נהיגת רכב בזמן שהוא פסול מלקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה. הוא הורשע על אותה עבירה בדצמבר 2001 וכן באוגוסט 2003. לנאשם גם הרשעות פליליות".

          בית המשפט קמא גזר על המשיב 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל והורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 8 חודשים שהוטל על המשיב בת.פ. 104/03 של בית המשפט לתעבורה בחיפה לריצוי באופן חופף.

          כמו כן גזר בית המשפט קמא על המשיב 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים ופסל את המשיב מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.

          בית המשפט החליט שלא לגזור על המשיב קנס כספי. ובהתייחסו לבקשה למימוש ההתחייבות על סך של 10,000 ש"ח עליה חתם המשיב במסגרת ת.פ. 104/03, כתב בית המשפט לאמור:

                   "לגבי בקשת התובעת למימוש ההתחייבות, אין מימוש התחייבות להימנע מעבירה יכול להכלל במסגרת גזר דין של תיק אחר והתביעה תפעל למימוש ההתחייבות באופן הנקוב בחוק".

5.       טענות המערערת

המערערת טענה כי בית המשפט קמא טעה בכך שהקל על המשיב כאמור לעיל.

          המערערת אינה משיגה באשר לענין המאסר שנגזר על המשיב לריצוי בפועל ועל חפיפת עונש המאסר המותנה.

          טענתה של המערערת מופנית כנגד אורך המאסר המותנה שהוטל על המשיב, כנגד אורך הפסילה בפועל וכנגד ההמנעות מלממש את התחייבותו של הנאשם שניתנה במסגרת הליך משפטי קודם. לטענתה אין בעונשים שהוטלו על המשיב כדי להרתיעו. המערערת ציינה כי מדובר בנאשם ששב ונתפס נוהג בזמן פסילה "תוך שהוא שם את הוראות החוק לקלס".

          המערערת הוסיפה וטענה כי זלזול משווע בהוראות החוק, כאמור לעיל, "הינו אחד הגורמים הישירים לריבוי תאונות הדרכים שהפכו להיות מכת מדינה. ענישה לקולא בעבירות מסוג זה לא תשיג את ההרתעה המבוקשת, נהפוך הוא רק ענישה מחמירה עשויה לצמצם את הפורענות על הכבישים".

          בהתייחסה להמנעותו של בית המשפט קמא מלממש את התחייבות הנאשם טענה המערערת כי בית המשפט קמא טעה בפירוש שנתן להוראות החוק הרלוונטיות וכי בית המשפט שדן בעבירה השניה (היינו זו שלאחר העבירה שבגינה הוטלה על הנאשם ההתחייבות) מוסמך גם מוסמך להורות על מימוש ההתחייבות. לדבריה, "פרשנות תכליתית של לשון הסעיף לא תכבול את ידי בית המשפט הן בשל יעילות הדיון והן בשל החסכון בזמן שיפוטי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ