אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 3324/08

פסק-דין בתיק עפ 3324/08

תאריך פרסום : 17/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
3324-08
05/06/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
עומר תאמין
עו"ד י. יעקבי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

כללי

לפניי ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (להלן, "בימ"ש קמא"). פסק הדין  ניתן  ביום 19/3/08 על ידי כב' השופט י. בכר  בתיק תד 10841/02.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וחומרת העונש.

העובדות שצריכות לעניין

בימ"ש קמא הרשיע את המערער (להלן גם " הנאשם") לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירות הבאות: נהיגה רשלנית בניגוד לסעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן, " הפקודה"), התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף, בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961(להלן, " התקנות") בצירוף סעיף 68 לפקודה ואי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודה.

ואלו הן עובדותיו של האירוע נשוא כתב האישום:

בתאריך 16/5/2002 בשעה 22:30, נהג המערער ברכב בכביש 85 ממזרח לכיוון מערב, ברשלנות, שעה שנכנס לצומת כשברמזור המוצב בפניו היה אור אדום, חסם את דרכו של הרכב המעורב (להלן גם " רכב הפורד") וגרם להתנגשות. כתוצאה מההתנגשות נפגעו המערער והנהג של הרכב המעורב וניזוקו הרכבים, גם כן.

בימ"ש קמא בפסק דין מפורט ומנומק כדבעי סקר את כל הראיות שנשמעו בפניו וקבע שהנאשם עבר באור אדום וכתוצאה מכך נפגע רכבו של המערער בדופן ימין על ידי חזית רכב הפורד. הכרעת דינו של בימ"ש קמא מושתתת רובה ככולה על ממצאי עובדה וקביעת מהימנותם של העדים שהעידו בפניו. להלן אביא את עיקר מסקנותיו של בימ"ש קמא:

ראשית, בימ"ש קמא נתן אימון בעדותו של נהג הפורד וקבע כי עדותו מהימנה. נהג הפורד העיד בוודאות שנכנס לצומת באור ירוק, הן במשטרה והן בביהמ"ש, ואף דחה את טענות ההגנה בעניין קיומן של סתירות רבות בעדותו. שנית, עדותם של בני הזוג יעל ואסף בר לב שנסעו מאחורי המערער, בכיוון נסיעתו והעידו בוודאות שראו אותו עובר בצומת כשהאור ברמזור היה אדום. בימ"ש קמא נתן אמון מלא בעדות בני הזוג בר לב וקבע שהם עדים ניטראליים שאין להם כל קשר למי מהמעורבים תוך שהוא דוחה בשתי ידיים את ניסיונות ההגנה להטיל דופי בעדותם. שלישית, בימ"ש קמא לא נתן אימון בגרסת המערער והעלה מספר נקודות שפוגעות במהימנותה. המערער מסר הודעתו אחרי 3 שבועות מיום אירוע התאונה מבלי שיינתן טעם משכנע לאיחור זה, דבר שאפשר לו להכין גרסה נוחה לו. כמו כן, הוא נמנע מלמסור פרטיו של עד שלטענתו היה נוכח בזמן האירוע.

רביעית, בימ"ש קמא לא נתן כל אימון בגרסת עד ההגנה מר משה אלל שהעיד שראה את המערער עובר באור ירוק, ואף הטיל ספק בעצם נוכחותו של העד הן מכיוון שבהודעות השוטרים והבוחן שהגיעו למקום אין כל עדות לנוכחותו במקום אירוע התאונה והן לאור הימנעותו לפנות באותה עת לשוטרים ולמסור פרטיו וגרסתו זאת בנוסף לנימוקים נוספים שפורטו שם.

חמישית, בימ"ש קמא קבע שהוכח שהרמזור היה תקין, שעה שאין אף עדות לפיה האור ברמזור היה צהוב מהבהב בזמן התאונה. מה גם, קיים הסבר לכך שהבהוב הצהוב ברמזור היה לאחר התאונה והוכח ללא מחלוקת שרמזור אחד ניזוק מהתאונה ועובדי החברה שמתחזקת את הרמזור הגיעו למקום.

טענות הצדדים

ב"כ המערער מבקש לקבל את הערעור ולהורות על זיכוי מרשו, שכן לטענתו המאשימה לא הוכיחה את תקינות מערכת הרמזורים כנדרש עפ"י דין ומכאן קיימת אפשרות שהיה ירוק צולב, אפשרות שמקימה ספק סביר, ממנו יש ליהנות את המערער. עוד נטען שהמאשימה לא נתנה כל הסבר להופעת האור הצהוב המהבהב בשלב מאוחר יותר, וקביעתו של בימ"ש בעניין זה סותרת את עדותם של עובדי חברת התחזוקה - הראל, האחראים על תיקון הרמזור.

עוד טען המערער שבעדויות עדי התביעה קיימות סתירות מהותיות שבימ"ש קמא לא התחשב בהן לעניין קביעת מהימנות העדים. ביחס לנהג המעורב נטען שקיימת סתירה מהותית בין הודעתו במשטרה לעדותו בביהמ"ש בעניין אור הרמזור וכן בין עדותו לבין עדות אשתו והעדים האחרים.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור, לטענתו הכרעת הדין מפורטת ומנומקת ומשותתת על ממצאי עובדה ומהימנות שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים וכי עניינו של המערער אינו נמנה על מקרים אלו.

לעניין תקינות הרמזור, נטען שבימ"ש קמא התייחס לעניין זה והגיע למסקנה חד משמעית על סמך העדויות השונות שהרמזור היה תקין עובר לתאונה.  

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי עיין היטב בהכרעת דינו של בימ"ש קמא, שמעתי ובחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור על הכרעת הדין להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

הכרעת דינו של בית המשפט מבוססת רובה ככולה על עובדות ועל קביעת מהימנות של מספר עדי ראיה שנכחו בזירת האירוע. בימ"ש קמא הכריע איזו מבין הגרסאות הנה הנכונה. בהכרעת דין מפורטת דן בימ"ש קמא בהרחבה בשיקולים ובנימוקים שהביאו אותו להאמין לגרסת נהג הפורד וכן לעדויות של בני הזוג בר לב,  תוך שהוא דוחה את גרסת המערער והעד מטעמו.

הלכה ידועה ומושרשת היא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות ובשיקולי מהימנות, וזאת מן הטעם המובן שלערכאה הדיונית ישנו יתרון משמעותי שעה שהיא שומעת את העדים ומתרשמת מהם באופן בלתי אמצעי. בהלכה זו נקבעו מספר חריגים לכלל זה, אשר אינם מתקיימים בענייננו כלל ועיקר ולעניין זה יפים הדברים הבאים:

"...ככלל, לא יתערב בית המשפט שלערעור בקביעות העובדתיות ובממצאי המהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות, שבהן מוצא בית המשפט שלערעור כי הערכאה קמא לא נתנה את דעתה לסתירות מהותיות העולות מחומר הראיות, או לא ייחסה משקל, במסגרת שיקוליה בהערכת העדות, לגורמים רלוונטיים (ראו למשל: ע"פ 6890/04 מקסים בלאוסוב נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3) 3264, 3269 (עניין בלאוסוב); ע"פ 7024/93 פלח נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (1) 2, 20 (1995)); כלל זה נעוץ בהנחה כי התרשמותה הישירה והבלתי אמצעית של הערכאה הדיונית מן העדים המופיעים בפניה, מעניקה לה יתרון על פני ערכאת הערעור בכל הקשור ליכולתה להעריך את רמת המהימנות שיש לייחס לעדים אלה, ועל פיה לקבוע את התשתית העובדתית (עניין בלאוסוב; ע"פ 9216/03  אלרז נ' מדינת ישראל,  תק-על 2006(1) 576, 582; ע"פ 316/85 גרינוולד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 564, 573 (1986); ראו גם מרדכי קרמניצר "קריטריונים לקביעת ממצאים עובדתיים והתערבות ערכאת ערעור בממצאים המתייחסים למהימנות עדים" הפרקליט לה 407 (1983)). "ע"פ 5266/05 זלנצקי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (2007).

ראו גם, ע"פ 425/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (2007). 

זאת ועוד, בענייננו התרשמותו של בימ"ש קמא מחוזקת ומבוססת על נימוקים אובייקטיביים ומשכנעים מכוח השכל הישר שאף מקובלים עליי ובעניין זה די אם אציין את עניין כבישת עדותו של המערער ללא כל הסבר משכנע, העובדה שהזוג בר לב הנם עדים ניטראליים שאין להם עניין בתוצאות ההליך, הספקות וחוסר האמון שהיו לו בעניין עדותו של עד ההגנה מר משה אלל (ראו עמ' 13 להכרעת הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ