אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 3183/08

פסק-דין בתיק עפ 3183/08

תאריך פרסום : 09/07/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
3183-08
30/04/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
בזנוסי סטניסלב
עו"ד דוד גולן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

כללי

לפניי ערעור פלילי על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (להלן, "בימ"ש קמא"). ההחלטה ניתנה ביום 22/11/07 על ידי כב' השופט מ. מסארווה בתיק 1040/05 ועל פיה דחה את בקשת המערער לקבוע כי מניין ימי הפסילה יחל מיום 9/2/05.

העובדות שצריכות לעניין

בימ"ש קמא הטיל על המערער את העונשים המפורטים בגזר הדין ובין היתר, עונש פסילה למשך שלוש שנים. לאור העובדה שהמערער היה בפסילה עד לתום ההליכים קבע בימ"ש קמא שמועד הפסילה יחל מיום הפקדת הרישיון וזאת בכפוף להמצאת אישור מתאים על ההפקדה. המערער לא הצליח להוכיח שהוא אכן הפקיד את הרישיון ובימ"ש קמא קבע שתחילת מניין תקופת הפסילה תהיה מיום 30/3/2007 שהנו היום בו פקע רישיונו האחרון של המערער.

טענות הצדדים

המערער חזר וטען לפניי שהוא מסר את הרישיון במהלך השימוע במסגרת הליך הפסילה המנהלית לידי קצין המשטרה. יחד עם זאת, הוא לא המציא כל מסמך שמוכיח זאת. לטענתו קצין המשטרה התרשל כאשר לא מסר לו אישור על הפקדת הרישיון.

לטענתו לא יעלה על הדעת שאחרי התאונה בה היה מעורב, לא יילקח ממנו הרישיון על ידי הקצין. עוד ציין המערער שהוא שומר חוק וכי לא נהג במהלך כל התקופה בה היה פסול.

ב"כ המשיבה ציין שהמערער לא הוכיח שהפקיד את הרישיון וכי בימ"ש קמא עשה איתו חסד כאשר החליט שתחילת מניין ימי הפסילה יהיה ביום 30/3/07 ולא ביום הפקדת התצהיר קרי 22/11/07. לטענת ב"כ המשיבה היה על המערער להפקיד את רישיונו מייד עת ידע על הפסילה ותוך משלוח הודעה מתאימה. לדעתו, גם פסילה עד תום ההליכים, מצריכה הפקדת הרישיון בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בערעור ובהחלטת בימ"ש קמא ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות.

סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 קובע:

42.  (א)   פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

       (ב)   הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

       (ג)   בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין —

(1)          התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2)   תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

מכאן שיש להבחין בין מועד תחילת הפסילה, שהנו המועד בו נודע למערער על עצם הפסילה לבין מועד תחילת חישוב ימי הפסילה שמתחיל מיום הפקדת הרישיון. ברע"פ 4446/04 ביטון נ' מדינת ישראל, (2005) (להלן, " פרשת ביטון"), נאמרו הדברים הבאים ביחס לאבחנה שלעיל:

"סעיף 67 לפקודה קובע, כי מי שנוהג ברכב אף שהודע לו כי רישיונו נפסל, וכל עוד הפסילה בתוקף, הנו בבחינת מי שנוהג ברכב שנהיגתו אסורה על פי פקודת התעבורה. השילוב שבין סעיפים 42(א) ו-67 לפקודה מלמד אפוא את אלה: ראשית, תחילתה של התקופה בה נהיגתו של נאשם ברכב אסורה, היא מיום שנפסל בפניו על ידי בית המשפט, או מיום שדבר הפסילה שניתנה בהיעדרו, הודע לו. אולם תחילת תוקפה של הפסילה לחוד, ומניין תקופת הפסילה לחוד, הואיל וסעיף 42(ג) קבע סייג לעניין זה, לאמור, על הנאשם למסור את רישיונו לרשות שנקבעה לכך, בדרך שנקבעה בתקנות, וכל עוד לא עשה זאת לא יתחיל מניינה של תקופת הפסילה."

בפסק דין אחר שנתתי לאחרונה ע"פ (מחוזי חי') 3211/08 אלנקוה נ' מדינת ישראל, (2008), עמדתי בהרחבה על הרציונאליים של ההסדר ודנתי בשאלה האם במקרה בו הופקד הרישיון במסגרת תיק אחד, קמה חובה להגיש תצהיר במסגרת תיק אחר והגעתי למסקנה שלא קיים צורך כזה. בענייננו שאלה זו לא עולה במלוא כוחה, שכן מדובר בסך הכל בהליך אחד וכמו כן  בפנינו עומדת שאלה עובדתית במהותה, לפיה האם המערער אכן מסר את הרישיון לידי קצין המשטרה.

אקדים ואומר שגם בפסילה עד תום ההליכים, על המערער לפעול בהתאם להוראת החוק והתקנות בעניין זה. בענייננו, המערער לא הוכיח שהוא אכן מסר את הרישיון לידי קצין משטרה. זאת ועוד לא ניתן לקבוע ממצא הנוגע למועד מניין תקופת הפסילה על השערות כאלו ואחרות, כמו הטענה שהוא לא נהג ברכב בפועל או על יסוד הטענה שבעקבות כל תאונה קצין המשטרה נוטל את הרישיון, שכן ההלכה קובעת שיש ליישם את ההסדר הקובע בחוק בדווקנות. (ראו, פרשת ביטון).

יתרה מזאת, צודק ב"כ המשיבה בדבריו שבימ"ש קמא התחשב במערער כאשר קבע כי יש למנות ימי הפסילה מיום פקיעת הרישיון, שכן הסדר כזה היה קיים בחוק אך בוטל.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור. יחד עם זאת, אם המערער יצליח להמציא אישור מתאים על הפקדת הרישיון במסגרת השימוע שבעקבותיו הוא נפסל פסילה המנהלית, כי אז יוכל לפנות שוב בבקשה מתאימה לבימ"ש קמא.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ