אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 3144/08

פסק-דין בתיק עפ 3144/08

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
3144-08
23/04/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
חתאם אבו חיאל
עו"ד פארס בריק
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

לפניי ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא"). גזר הדין ניתן ביום 17/10/07 ע"י כב' ס. נ. השופטת ר. חוזה, בתיק פל' 305/07.

הבסיס להבאת המערער לדין הינו אירוע שהתרחש ביום 16/6/07 בשעה 03:30, עת נהג המערער ברכב הפרטי ברח' הנפח בצ'ק פוסט ונעצר ע"י ניידת משטרה לביקורת. עוד נטען בכתב האישום כי המערער נהג בשכרות, כאשר בדיקת הנשיפה העידה על המצאות 530 מקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף.

עוד נאמר, כי בדיקה שערכו השוטרים הראתה, כי הוא נפסל מלהחזיק ולקבל רשיון נהיגה ע"י משרד הרישוי וזאת על פי שיטת הניקוד החדשה, מיום 19/4/07 למשך שלושה חודשים, דהיינו עד ליום 19/7/07. יצויין שרשיון הנהיגה הופקד ע"י המערער בסניף משרד הרישוי בטבריה. לאחר חקירת המערער, הוא שוחרר בערבות ומיד בשעה 06:00, שעת שחרורו בערבות, הוא נכנס לרכבו שחנה בחניון של מטה מרחב חוף והחל בנסיעה לכיוון היציאה ושוב נעצר ע"י השוטרים. במעשים הנ"ל עבר המערער עבירות של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בקשר עם סעיף 39(א) לפקודה ובצירוף סעיף 38(1) לפקודה וכן בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961; נהיגה בקלות ראש עבירה על סעיף 62(2) לפקודה; נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודה ונהיגה ללא ביטוח בר תוקף, עבירה על סעיף 2(2) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970.

לאחר שבימ"ש קמא שמע את טענות הצדדים לעונש, גזר עליו את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוו"ד ממונה; 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים בגין העבירות שפורטו בגזר הדין; פסילה בפועל למשך 4 שנים; קנס בסך 3,000 ש"ח כפי שקבע בימ"ש קמא.

המערער טוען כי בימ"ש קמא החמיר יתר על המידה בעונש שהטיל עליו, בעיקר בעונש הפסילה בפועל. המדובר בעונש פסילה ממושך וארוך החורג בצורה משמעותית וקיצונית, מרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג בהן הוא הורשע.

לדעת ב"כ המערער מדיניות הענישה המקובלת בעבירות מהסוג בהן הורשע המערער, קובעת כי העונש שמוטל בד"כ, הוא עונש המינימום הקבוע בסעיף 39א לפקודה ובמקרים חריגים נוטה בית המשפט להטיל עונש פחות מעונש המינימום בהתקיים נימוקים וטעמים לכך.

ב"כ המערער היה ער לעובדה שזו אינה ההסתבכות הראשונה של המערער בעבירה של נהיגה בשכרות, אך המדובר בנהג שנוהג מזה עשרות שנים והרשעותיו בעבירות מהסוג בהן הורשע, התרחשו לפני שנים רבות.

בנסיבות הנ"ל ביקש המערער מבית משפט זה, להתערב בעונש הפסילה ולהפחית את תקופת הפסילה המנהלית.

המשיבה סבורה כי דין הערעור להדחות. המדובר בעבירות חמורות באופן יוצא דופן. המערער כבר ביצע מספר עבירות של נהיגה בשכרות. אין כל חוסר סבירות ובוודאי אין חוסר סבירות קיצוני בעונש שהוטל על המערער. לדעת המשיבה, העונש ראוי ומוצדק. לחובת המערער 70 הרשעות תעבורה, מהן 8 הרשעות במהירות מופרזת ובשנת 2005 היה מעורב בתאונה. המשיבה סבורה כי מדובר בנהג שמהלך (כפצצה מתקתקת מבחינה תעבורתית), הוא אינו מקיים את תקנות התעבורה ועושה דין לעצמו. על כן, העונש שהוטל עליו מתבקש מאליו.

לאחר שנתתי את דעתי לנטען בהודעת הערעור, פסק הדין של בימ"ש קמא ולטענות הצדדים, אני בדיעה כי דין הערעור להדחות. אמנם עונש הפסילה של 4 שנים איננו עונש קל. יחד עם זאת, המערער התנהג כפורק עול שאינו מכבד את הכללים המחייבים כל נהג מן הישוב. המערער ביצע עבירות חמורות וקשות. הוא לא נרתע מלהכנס לרכב במטה המשטרה ולנהוג ביודעו שהוא פסול מלנהוג. התנהגות מעין זו מחייבת תגובה הולמת ועונש מרתיע, כפי שקבע בימ"ש קמא.

זאת ועוד, עברו של המערער מכביד מאוד. הוא צבר עבירות רבות וקשות ועל אף שבתי המשפט נהגו בו בכפפות של משי ונתנו לו הזדמנויות רבות, הוא לא למד את הלקח, נהפוך הוא, הגישה הנ"ל דירבנה אותו להמשיך ולהפר את תקנות התעבורה ברגל גסה, תוך שהוא עושה דין לעצמו.

כאמור, לא מצאתי עילה להתערב בגזר הדין של בימ"ש קמא. העונש שהוטל מדוד ושקול ואף יוצר איזון כדרוש בין מכלול שיקולי הענישה וגם אם עונש הפסילה הממשי נוטה לרף העליון של מדיניות הענישה, הרי אין בכך כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור, ובעניין זה נאמר:

"כלל מקובל הוא שערכאת ערעור, בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא היתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה. ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטיה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור, והדברים ידועים ואינם חדשים".רע"פ 4484/92 רפאל נ' מדינת ישראל,  פד"י מו(5),176, 182.

אשר על כן ועל יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

אם הקנס לא שולם עד כה, הוא ישולם בהתאם להחלטת בימ"ש קמא, כאשר התשלום הראשון יחל ביום 20/5/08 ובכל 20 לחודש שלאחר מכן.

ניתן היום י"ח בניסן, תשס"ח (23 באפריל 2008) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

כ. סעב, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ