אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 30636/06

פסק-דין בתיק עפ 30636/06

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
30636-06
19/07/2007
בפני השופט:
1. צבי סגל - סגן נשיא - אב"ד
2. יוסף שפירא
3. יורם נועם


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ארז פדן מפרקליטות מחוז י-ם
הנתבע:
מטר נדיה (ת"ז 011528601)
עו"ד יורם שפטל
פסק-דין
 
סגן הנשיא

ההליך

1.        לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ), בת"פ 1470/06, מיום 10.9.06, בגדרה התקבלה טענתה המקדמית של המשיבה בעניין "הגנה מן הצדק", ומשכך - נמחק כתב האישום נגדה. למען הסדר הטוב יצוין, כי טענתה המקדמית האחרת של המשיבה בפני בית-משפט קמא, כי עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה - נדחתה, ומכאן שאודותיה לא נסוב ערעור זה.

החלטת בית-משפט קמא

2.        החלטת בית-משפט קמא נושאת 22 עמודים, ומכאן שלא נביא אלא את עיקריה, בקצירת האומר. ראשיתם של דברים - בכתב האישום שהוגש כנגד המשיבה ביום 8.2.06, שתוכנו יפורט בהרחבה. עובדות אותו כתב אישום מורות, כי במהלך שנת 2004, במסגרת יישום "תכנית ההתנתקות", הוקמה במשרד ראש הממשלה מנהלת סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון (להלן: "סל"ע" או "המנהלת"), בראשה מונה לעמוד מר יהונתן בשיא (להלן: "יהונתן"), ושביום 19.9.04 החלה בעבודתה. והנה, ביום 19.9.04 שלחה המשיבה ליהונתן מכתב לביתו באמצעות הפקסימיליה (להלן: "המכתב"), שבו נאמר, בין השאר, כלהלן:

"... אך לא יעזרו כל הצהרותיך יונתן - האמת היא שאתה גרסה מודרנית של היודנראט - בעצם גרסה הרבה יותר נוראה, כי אז בשואה, הדבר נכפה על אותם מנהיגים יהודים על-ידי הנאצים, ומאוד קשה לנו היום לשפוט אותם. היום אין אף אחד שעומד עם אקדח ליד רקתך ומכריח אותך לשתף פעולה עם הדפורטציה של יהודי גוש קטיף וצפון השומרון".

(נספח א' לכתב האישום)

           העתק המכתב אף שלחה המשיבה לאתר האינטרנט YNET וכן לגורמי תקשורת נוספים. כמו-כן, ביום 20.9.04 התראיינה המשיבה בתחנת הרדיו "גלי צה"ל", במסגרת התכנית "עושים צהריים", כמו גם בטלביזיה - בתכנית "ערב חדש" ובעת ראיון חדשותי בערוץ 10. או-אז, שבה על הדברים שציינה במכתב. לאור אלה ייחסה המערערת למשיבה עבירה של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). 

3.        מהלך ההחלטה שניתנה על-ידי בית-משפט קמא לא יתואר כאמור במלואו, ומתוכו נחלץ אך את הפרקים הרלבנטיים לענייננו - לטענות שנשמעו בערעור. בהקשר זה שב ואזכר בית-משפט קמא את ההלכה, לפיה אין בית משפט נוטה להתערב בהחלטות רשויות התביעה בנושאי העמדה לדין אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן. כאן נדרש בית-משפט קמא להתייחס לשני מקרים אחרים, בגדרם נמנעה התביעה הכללית מהעמדה לדין: פעם אחת נוכח אמירות הרב עובדיה יוסף בשתי הזדמנויות שונות (הראשונה - כנגד שופטי בית המשפט העליון, והשנייה - כנגד ח"כ יוסי שריד), ופעם אחרת בעטייה של כתבה שפורסמה על-ידי מר גדעון ספירו בעיתון מקומי בירושלים (כנגד הרב הראשי מר ישראל לאו). את האבחנות אודותן הצביעה רשות התביעה, ושמהן לכאורה עולה כי העמדתה של המשיבה לדין מוצדקת בנסיבות העניין - כי יש להבדיל בין דברים הנאמרים כנגד "נבחר" ציבור לבין אלה הנשמעים כנגד "עובד" ציבור, וכך גם בין מקרה שהדברים העולבים הופנו כלפי מוסד ממלכתי של המדינה לבין זה בו הללו הופנו באופן אישי וישיר כנגד עובד ציבור - דחה, שכן לא מצא להן זכר בהחלטותיה שבנדון.  בתוך כך אבחן בית-משפט קמא לקולה את הפרשה דנן מאלו שדלעיל, בחינת חומרת הדברים - הן בעוצמתם והן בהשפעה שיש להם על הציבור הרחב, לשון קל וחומר (עמ' 14 לפסק הדין).

4.        לפיכך, בהתחשב בעובדה כי לפנינו ויכוח ציבורי אידיאולוגי נוקב הנטול סממני לעג או ביזוי, משהמכתב אינו משקף קריאה לאלימות אלא אך תסכול וכעס ממדיניות הממשלה והמנהלת, נוכח היות עובדי הציבור חשופים לביקורת "מעליבה" מטבע תפקידם, משהמדובר בהגנה על עקרונות הדמוקרטיה הנמדדים בעתות צרה, ומשתחושת הצדק נפגמת - אין מנוס, כך נקבע, אלא לבטל את כתב האישום. ודוק: אליבא דבית-משפט קמא, המבחן המאזן בין ערך ההגנה על עובדי ציבור מחד-גיסא, לבין ערך חופש הביטוי מאידך-גיסא, אצור בנוסחה שלפיה: "ככל שתפקידו של עובד הציבור בכיר יותר, חופש הביטוי של מעליבו רחב יותר" (עמ' 18 לפסק הדין).

5.        בית-משפט קמא מצא אפוא, כי הדין נאכף כנגד המשיבה בסתירה לעיקרון השוויון בפני החוק ולאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, וכי אין לצפות ממנה שתוכיח טענתה שכתב האישום דנן הוגש עקב מניע פסול, שמא בכך יוצב בפניה רף בלתי עביר. בסופו של יום, כאמור, בוטל כתב האישום.

ראיות נוספות בערעור

6.        ביום 5.11.06, עובר לדיון שהתקיים לפנינו, הגישה המשיבה בקשה לתוספת ראיות בערעור, שהן: מכתבו של העיתונאי גדעון ספירו לכב' השופט ד' מינץ, מיום 17.9.06, שנשלח בעקבות החלטת בית-משפט קמא נשוא הליך זה (מ/1); וכן מכתבו של בא-כוח המשיבה לפרקליט מחוז ירושלים, הדורש להעמיד לדין את מר גדעון ספירו בעקבות מכתבו הנ"ל (מ/2). המערערת התנגדה לבקשה, אך בית המשפט, בהחלטתו מיום 21.11.06, קיבלה, תוך שנקבע כי על בא-כוח המשיבה לצרף התשובה שקיבל לאחר פנייתו לפרקליט מחוז ירושלים (בפתח הדיון שהתקיים ביום 23.11.06 סומנו אפוא אותן ראיות כאמור לעיל). ביום 29.11.06, לאחר אותו דיון, הגישה המשיבה בקשה נוספת לתוספת ראיות בערעור, שהן: מכתבו של העיתונאי גדעון ספירו לשר לביטחון פנים, מר אבי דיכטר, מיום 27.11.06; וכן מכתב נוסף ששיגר הלה באותו תאריך, הפעם לכב' המשנה לנשיאה של בית המשפט העליון, השופט א' ריבלין. גם כאן התנגדה המערערת לבקשה, אלא שבית המשפט, בהחלטתו מיום 5.12.06, קיבלה, תוך שנקבע כי "נפקותן של הראיות הללו לערעור תידון ותוכרע במסגרת פסק הדין" (סעיף 3 להחלטת בית המשפט). ראיות אלו לא סומנו באופן רשמי עד היום, ולמען נוחות הדיון נסמנן עתה תחת הסיווג מ/3 ומ/4, בהתאמה.

טענות הצדדים

7.        סבורה המערערת, כי בית-משפט קמא נתפס לכלל טעות שעה שהרחיב את ההלכות בנושא "הגנה מן הצדק" במידה החורגת בהרבה מהמצב המשפטי הקיים. לדידה, חומרת ההתבטאות של המשיבה ונסיבותיה, שהנה בגדר "חציית קו אדום" גם ביחס למקרים שהדגימה המשיבה בטיעוניה, הרף הראייתי הגבוה שהיה מקום להציב בפני טענת המשיבה בדבר אכיפה בררנית בעניינה ושבו לא עמדה, וכן התערבות בית-משפט קמא בשיקול הדעת המנהלי והענייני של המערערת, הכל - כאמור בהרחבה בהודעת הערעור, מהווים עילה לקבלתו. עוד הוסיפה וטענה, כי על בית משפט זה למקד הכרעתו רק בשאלת תקפות מחיקת כתב האישום על בסיס "הגנה מן הצדק" ועל רקע הסביבה המשפטית הנתונה. כמו-כן טענה, כי הכשל המרכזי הנעוץ בהחלטת בית-משפט קמא מסתכם בהסתמכותו אך ורק על שלוש החלטות מטעם התביעה הכללית - תלויות נסיבות והקשר ספציפיים - שלא להעמיד לדין במקרים מסוימים. עוד הדגישה, כי לו יידחה הערעור הרי שתהיינה לכך השפעות רוחב קשות, עד כי עלול להישמט הבסיס להגשת כתבי אישום במקרים של תאונות דרכים, אלימות במשפחה ועוד. לא-זו-אף-זו, לטענתה מוגשים על-ידה כתבי אישום באופן שוויוני ונוכח שיקולים ענייניים, ולפיכך יש לקבל הערעור.  

8.        המשיבה הדגישה בטיעוניה, כי מכתבו של מר גדעון ספירו לכב' השופט ד' מינץ (מ/1) משקף במשנה תוקף את אותה אכיפה בררנית לה טענה מלכתחילה ובה נוקטת רשות התביעה ללא כחל וסרק. והנה, מכתב נאצה מסוג זה, שוודאי מצדיק הגשת כתב אישום כנגד מר גדעון ספירו, לא שימש עילה - למרבה הפליאה והתדהמה - לעשות כן, ואילו מכתבה הלגיטימי של המשיבה - מתוך שיקולים פוליטיים גרידא - סיפק את התביעה הכללית עת נקטה בהליך פלילי נגדה. כך טענה, כי מר גדעון ספירו זוכה ל"כמעט חסינות מלאה לעשות מה שהוא רוצה" (עמ' 2 לפרוט'). עוד הוטעמו הנסיבות המיוחדות הניצבות ביסוד המכתב, כמו גם השימוש הנרחב במושגי השואה והנאציזם בשיג ושיח הציבורי מזה עשרות שנים וללא הרף - שלא הוליך לכלל הגשת כתבי אישום במקרים רבים אחרים ודומים, חלקם קשים ומובהקים יותר מזה דנן. לסברתה, תכלית סעיף 288 לחוק הנה מתן הגנה לעובדי ציבור המספקים שירותים לציבור במישרין, ולפיכך מכתבה ליהונתן והתבטאויותיה בכלי התקשורת אינם מהווים עילה להגשת כתב אישום נגדה. בנוסף טענה, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דוגמאות נוספות שהציגה בפני בית-משפט קמא בדבר אכיפה בררנית של החוק - מהן התעלם בהחלטתו, העובדה כי אין לפנינו חציית "קו אדום" כדברי המערערת, וכן הגשת כתב האישום נגד המשיבה אך כתוצאה מהשקפת עולם מסוימת, כאמור - פוליטית (למצער מנקודת מבטו של משקיף אובייקטיבי), המאפיינת את המערערת, אף הם מחייבים דחיית הערעור.  

השלמת טיעון  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ