אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 30415/06

פסק-דין בתיק עפ 30415/06

תאריך פרסום : 12/04/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
30415-06
13/09/2006
בפני השופט:
עוני חבש - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
עלי עליאן
עו"ד ס' ארשיד
הנתבע:
מדינת ישראל - עיריית ירושלים
עו"ד נ' הדס יועץ משפטית לעיריית י-ם
פסק-דין

פתח דבר

1.         ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופטת ע' זינגר), מיום 5.7.06, בב"ש 5819/06 - במסגרתו נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי, אשר הוצא כנגדו. 

2.         ביום 16.5.06 חתמה המשיבה על צו, המורה להרוס בניין בשטח של כ-35 מ"ר, אשר נבנה כתוספת למבנה קיים בבית צפאפא, ירושלים.

הצו הוצא לאחר שהוגש לידי המשיבה, תצהירו החתום של המהנדס אלכסנדר רוטמן (להלן: רוטמן) - בו הצהיר על פרטי הבניין בהסתמך על האמור בתצהיר, אשר הוגש לו על ידי יוסי מרום (להלן: מרום), מפקח בניה בעיריית ירושלים.

מרום ציין בתצהירו, כי ביקר בנכס ביום 1.5.06 ומצא תוספת בניה בשטח של כ-35 מ"ר למבנה הקיים. עוד ציין מרום, כי הבניה הנה במצב של שלד ומחיצות פנים, כך שאין ריצוף, חלונות, דלתות וכלים סניטאריים.

תצהירו של מרום צורף לתצהירו של רוטמן, כאשר רוטמן הבהיר בתצהירו, שלא ביקר בנכס בעצמו.

החלטת בית משפט קמא

3.         בית משפט קמא סקר תחילה עיקרי עדויותיהם של מרום, יוסי משה והמערער:

עדותו של מרום - מרום, פקח בניה בעיריית ירושלים כאמור, העיד, כי נבנו בנכס, לאחרונה, שתי תוספות: האחת, אותרה עוד בביקורו מיום 30.11.05, ובגינה הוגש נגד המערער כתב אישום (ת"פ 2036/06); השנייה, המצויה אף היא באותו השטח, אותרה בביקור מאוחר מיום 1.5.06. במסגרת עדותו, הוצגו תמונות המקום מביקורו הראשון בו - על גביהן הבהיר מרום היכן נבנתה לימים, התוספת הראשונה (אשר עוד לא הייתה קיימת נכון למועד זה), וכן היכן נבנתה מאוחר יותר התוספת השנייה. תמונות נוספות שהוצגו הראו, כי הבניה טרם נסתיימה ביום 1.5.06 והתוספת נשוא צו ההריסה בענייננו, היא התוספת השנייה, טרם אוכלסה. מרום הצהיר, כי התוספת נבנתה בלא היתר בנייה כדין, ואמר זאת בהסתמך על חוות דעת תכנונית, אשר נערכה על ידי יוסי משה (להלן: משה), מנהל מרכז מידע במחלקה למידע תכנוני, וכן בהסתמך על שיחה שערך עם המערער, בשטח, בזמן ביקורו הראשון. 

בית משפט קמא מצא, לאור עדות זו, כי אין כל בסיס לטענות המערער בדבר ביצוע עבודות שיפוצים בלבד, במבנה אשר קיים כבר מזה שנים. בפועל, מצב הבניה היה כמתואר בתמונות שהוצגו, במסגרת עדותו של מרום.

4.         עדותו של משה - משה הנו מנהל מרכז מידע במחלקה למידע תכנוני, כאמור, מזה כ-26 שנים. לדבריו, הבניין המדובר, אשר אחת מתוספותיו הנה נשוא הצו, כלול בתוכנית 2623. מרבית הבניין כלולה בשטח המיועד בתוכנית לדרך חדשה או להרחבת דרך. יתרת השטח כלולה באזור מגורים 5, אך גם זו לדבריו אינה "בתחום קווי הבניין". משה איתר הנכס, הגם שבתוכנית 2623 אין קואורדינאטות, כאשר קיבל מפה עם קואורדינאטות ובה מצא הנכס בתוכנית בסיס 3365. בית משפט קמא עיין בשתי התוכניות וקבע, כי התצורה של גבולות השטח, הכלול בתוכנית 2623, נראתה בקלות על גבי תוכנית 3365, וכי ניתן היה לראות בבירור את ההפניה מן התוכנית האחת לשנייה. נוסף לכך, ידע העד למקם הנכס על גבי תצלום אוויר וידע להסביר היכן נמצאים הבניינים שמסביבו, התואמים - במובחן מן הבניין בענייננו, את הבינוי בתוכנית 2623.

5.         עדותו של המערער - המערער העיד, כי הבניין המקורי מצוי במקום עוד מלפני שנת 1967. כעולה מעדותו, הוא בעל הנכס ומזה כשנתיים אין לו קשר עם בנו, המתגורר באחד מחדרי הבית. לטענתו, לא היה בבית, עת נבנתה התוספת וייתכן שהיה בצפון, כיוון שהוא שוהה שם הרבה. הוא לא ידע לומר, האם בנו הוציא היתר אם לאו, אך הודה כי אין ברשותו היתר. בית משפט קמא ציין לעניין זה, כי באם המערער הנו אכן בעל הזכויות בנכס, הרי אין באפשרות בנו להוציא היתר ללא ידיעתו, שכן נדרשת חתימתו כבעל הזכויות בנכס. הגם שלא היה זה הוא, לטענתו, אשר בנה את התוספת המדוברת, ביקש המערער שלא להרסה, מן הטעם שביתו ישן מאוד, והריסת התוספת יסב נזקים לביתו. נוסף לאמור טען המערער, כי בניית התוספת מותרת ומצויה בתחום קווי הבניין. בדבריו הסתמך המערער על העובדה, שתשע שנים קודם לכן, הופקע כבר חלק מחלקתו לסלילת דרך והעירייה הקימה בעבורו אז גם מדרגות וגדר. בית משפט קמא הדגיש, כי אין בידי המערער כל מידע תכנוני לאישוש טענתו זו וכן ולא נערכה כל בדיקה מצידו בעניין.

6.         בית משפט קמא מצא, כי יש לדחות טענותיו של המערער - בכללותן. לדבריו, לא דובר בעבודות שיפוץ בלבד בתוספת הבניה, אלא הצו ניתן בהתייחס לבניה חדשה. גם טענת המערער, כי הבנייה מצויה בתחומי קו הבניין, לא הוכחה. בית משפט קמא הדגיש, כי צו ההריסה המנהלי נהנה מחזקת תקינות המעשה המנהלי ומשכך, על המבקש ביטולו של הצו, הנטל להוכיח העילות לביטולו. ספק במקרה זה יפעל כנגד המבקש. במקרה דנן, לא הרים המערער את הנטל הנדרש.

7.         בשלב הסיכומים העלה המערער טענה חדשה. לדבריו, הפקח מרום סמך הצהרתו, בדבר היעדר היתר לבינוי, על חוות הדעת התכנונית בעוד בחוות דעת זו לא נאמר, כי אין היתר בניה לתוספת. נוסף לכך, גם משה, אשר ערך את חוות הדעת התכנונית, אמר שלא בדק באם יש היתר בניה. בית משפט קמא דחה טענה זו בהבהירו, כי בוצעה בדיקה של המצב התכנוני והבדיקה העלתה, כי לא ניתן לקבל כלל היתר במגרשו של המבקש, לנוכח הייעודים שבתוכנית ומיקומו של המגרש. בית משפט קמא מצא, כי לא נפל כל פגם במידע התכנוני שמסר משה או באופן איתור המגרש וכן נחה דעתו, כי למן שנת 1981 לא ניתן היה כלל לקבל היתר לבניה במגרש, כך שאין נפקא מינה לעניין זה, באם נבדקה הוצאתו של היתר אם לאו. יתרה מזאת, בבקשתו (סעיף 7(ג)), לא חלק המערער על העובדה, שהבניה נעשתה בלא היתר אלא טען, כי ניתן להשיג ההיתר וזהו אך עניין של זמן.

בית משפט קמא גם דחה טענתו של המערער, כי בצמוד לביתו, בוצעה בניה בשטח של 35 מ"ר, על ידי בנו המתגורר עימו באותו הבית, והמערער לא ידע כלל על ביצועה. אין לקבל גם הטענה, כי בנו של המערער, המתגורר בבית, אינו יודע על קיומו של הצו, עד כה.

בסוף דחה בית משפט קמא גם את טענת המערער, כי הריסת התוספת תביא לפגיעה בביתו שלו. ב"כ המערער נמנע מלשאול הפקח על יציבות המבנה ועל הקשר שבין הבינוי המקורי לחדש, ומשכך, בהיעדר הוכחה בעניין, אין לקבל הטענה. 

8.         בית משפט קמא סיכם דבריו באומרו, כי מטרתו של צו ההריסה המנהלי למנוע קביעת עובדות בשטח ולשמש כלי משפטי מהיר, מעשי, יעיל ומרתיע לבניה בלתי חוקית, ובייחוד אמורים הדברים בענייננו - מקום בו המשיכו בביצועה של בניה בלתי חוקית, אף לאחר הגשת כתב אישום בגין בניה קודמת.             

טענות המערער

9.         ב"כ המערער שב וחזר, גם בפניי, על הטענות שהעלה בבית משפט קמא.

תחילה טען, כי לא ייתכן שפעולה כה דרסטית כהריסת בתיהם של אנשים, תהא בגדר מעשה, המוגן בחזקת התקינות, כך שהנטל לסתרה יהא על המערער. טענות בדבר פגמים בהליך, מכוחו של המשפט המנהלי, נדרשות להתייחסותה של המשיבה, ונטל ההוכחה לחוקיות ההליך מוטל על המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ